נועם ירושלמי על עבודה זרה ד:א:ג

מתניתין ר' ישמעאל אומר ג' אבנים זו בצד זו מרקוליס אסורות ושתים מותרות כו' ובגמ' הלכות מרקוליס כך הוא נתן שתי אבנים זו ע"ג זו והשלישית מלמעלה נתןאת השני' והתרו בו משום אותו ואת בנו לוקה משום עבודת כוכבים נסקל נתן את השלישית פלוגתא דר' יוחנן ורשב"ל דאיתפלגון השוח' אותו ואת בנו לשם עבודת כוכבים ר' יוחנן אמר אם התרו בו משו' אותו ואת בנו לוקה משום עבודת כוכבים נסקל רשב"ל אמר אפילו התרו בו משום אותו ואת בנו אינו לוקה וכו':

והנה הפ"מ פי' נתן את השני' והתרו בו משום אותו ואת בנו כלומר אם ישראל נתן את האבן השני' למרקוליס ועדיין חסירה היא אבן השלישית מלמעלה ובשעת נתינת אבן השני' שחט בהמה לשם מרקוליס והיא הי' אותו ואת בנו ששחט אמה או בתה היום ונמצא יש כאן איסור אותו ואת בנו והתרו משום אותו ואת בנו לוקה ופי' הפ"מ בהא כולי עלמא לא פליגי דלוקה הואיל ואין כאן חיוב מיתה משום עבודת כוכבים דאכתי ליכא שם מרקוליס עלה משום עבודת כוכבים אינו נסקל (כצ"ל) דהא הכא ליכא שם דעבודת כוכבים והיינו טעמא דר"ל דפליג לקמן מודה בזה נתן את השלישי' מלמעלן דהשתא איכא עבודת כוכבים ושחט אותו ואת בנו לשם עבודת כוכבים פלוגתא דר"י ור"ל דאתפלגון בעלמא כו' והוא דוחק דא"כ בהא דשחט אותו ואת בנו באבן השלישית דהיינו שנעשו עבודת כוכבים ליכא חידוש דפליגי בה ר' יוחנן ור"ל דהא זהו פלוגתייהו בהשוחט אותו ואת בנו לשם עבודת כוכבים ורק הא דמשמיענו הא דבאבן הב' לוקה משום אותו ואת בנו דאכתי לא הוי עבודת כוכבים וא"כ אמאי לא ילקה ואיפשר לומר דהחידוש הוא משום דמיתה דמיחייב עליו באבן הב' הוא מפני שהניח אבן השני' והוי אתחלתא דחיוב מיתה אם יניח אבן הג'. והוא כמו דאיתא בירושלמי (פ"ג דב"ק ה"ד) בן סורר ומורה מהו שיהא חייב בתשלומי כפל בגניבה הראשונה או מאחר שהוא בהתרי' מיתה יהא פטור (פי' דכיון דמה דמתחייב מיתה בגניבה שני' היא משום גניבה הראשונה וא"כ כמו התחלת החיוב והוא כמו דאיתא בכתובו' (ד' ל"א) דאמר ר' אבין הזורק חץ מתחילת ארבע לסוף ארבע וקרע שיראין בהליכתו פטור שעקירה צורך הנחה היא כו' ואמרינן התם איכא בינייהו המעביר דהא מצי לחזור וה"נ הרי יש בידו שלא לבוא לידי חיוב מיתה:

ולי נראה שיש ט"ס בירושלמי נתן את השני' והתרו בו משום אותו ואת בנו (והוא ט"ס וצ"ל) משום עבודת כוכבים לוקה. והוא כמו דאיתא לקמן (ה"ד) העושה כו' לעבודת כוכבים אע"ג דאת אמר אין דבר שיש בו רוח חיים נאסר (והוא ט"ס וצ"ל אין המחובר נאסר) מתרין בו על כל קורנס וקורנס לכשיגמר לוקה וא"כ לוקה בעשיית עבודת כוכבים וע"ז אומר נתן את השני' והתרו בו משום עבודת כוכבים לוקה היינו משום עשיית העבודת כוכבים וכמו דכתי' לא תעשה לך פסל כו' וא"כ משמע דלוקה על כל קורנס וקורנס וע"ז אומר דבעשיית המרקוליס אם התרו בו בשעה שהניח אבן השני' לוקה משום עשיית עבודת כוכבים נתן את השלישית פלוגתא דר' יוחנן וריש לקיש דהא הכא יש כאן ב' עשיות המרקוליס שלוקה. משום עשיית המרקוליס שהיא עבודת כוכבים וחייב מיתה מחמת עבודת כוכבים וכמו דאמרינן בע"ג הניחה למ"ד עבודת כוכבים של עובד כוכבים נאסר מיד אלא למ"ד עד שתעבד תשתרי דהא לא פלח לה אמר לי' כל אחת ואחת נעשית עבודת כוכבים לעצמה ותקרובות לחבירתה וא"כ יש בזה חיוב מיתה ג"כ) וע"ז אומר פלוגתא דר' יוחנן ורשב"ל דאתפלגון השוחט אותו ואת בנו לשם עבודת כוכבים ר' יוחנן אמר אם התרו בו משום אותו ואת בנו לוקה משום עבודת כוכבים נסקל. רשב"ל אמר אפי' התרו בו משום אותו ואת בנו אינו לוקה מאחר שאילו היו התרו בו משום עבודת כוכבים הי' נסקל ותנא נמי תלי בפלוגת' דר' יוחנן וריש לקיש דלר' יוחנן אם התרו בו משום לאו דעשיית עבודת כוכבים ולא התרו בו משום דעבודת כוכבים במרקוליס לוקה ולר"ל אינו לוקה מאחר שאם התרו בו הי' פטור ממלקות משום דקם לי' בדרבה מיני' ע"כ אפילו לא התרו בו נמי אינו לוקה ודו"ק: