עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryנועם ירושלמי על עבודה זרה

נועם ירושלמי על עבודה זרה ב:ג:טו

Noam Yerushalmi on Avodah Zarah 2:3:15 · נועם ירושלמי על עבודה זרה · free full Hebrew text

Open in the reader →

שם (ה"ג) סתם יינו כו' הפקידו אצלו אסור בשתי' ומותר בהנאה ר' זעירא בעי קומי ר' יסא מה במיחד א"ל במפקיד (ופי' הפ"מ מה במיחד אם דווקא במיחד לו קרן זוית בביתו כו' בזה התירו בהנאה אמר לי' במפקיד כו' הפקידו אצלו בחותם א' אסור בשתי' ומותר בהנאה אמר ר' ירמי' קומי ר' זעירא חמי מה מר לא מר אלא בחותם הא בלא חותם אסור בשתי' ובהנאה הורי ר' אלעז' במיחד והוי ר' זירא חדי בה ופי' הפ"מ הורה לו במיחד לו קרן זוית דווקא מותר בהנא' כו' והוה ר' זעירא חדי בה כו':

ונראה לי לבאר בזה הא דאמרינן בירושלמי (פ' המפקיד ה"ו) דאמרינן שם לא כן א"ר אלעזר למה הדבר דומה לגונב חבית ממרתף חבירו אעפ"י שלא ידעו הבעלים בגניבה צריכין לידע בחזירה אמר שני' היא שיש רשות לשומר עלי' (פי' דכיון דלא כלתה לי' שמירתו הוי כמו שידעו הבעלים וכמו דאמרינן בב"ק (ד' קיח) ר"ע סבר כלתה לו שמירתו ור' ישמעאל סבר לא כלתה לי שמירתו) א"ר אלעזר אית אמר שיש רשות לשומר עלי' מהו לצורכה כשיחדו לה הבעלים באותו מקו' (פי' ואם החזירה לאותו מקום אפי' ביחדו לה הבעלים מקום נמי פטור וא"כ צ"ל הא דתנן בין מתוך ידו בין משהניחה לצורכו חייב לצורכה פטור היינו שהניחה במקום שאינה מקומה) אית אנן אמרין שאין רשות לשומר עלי' לא שני' בין באותו מקום בין במקום אחר לצורכו חייב לצורכה פטור וביארתי שם דאי אמרינן ביחד לו קרן זוית לא הוי כשומר וא"כ כיון דלא הוי כשומר צרי' דעת בעלים וע"כ בין באותו מקו' ובין במקו' אחר לצורכו חייב לצורכה פטור אך הא דאמר אית אנן אמרין שאין רשות לשומר לי' משמע דר' אלעזר אמר שאין רשות לשומר עלי' ואינו מבואר היכן אמר ע"כ נראה לי דבזה אמר ר' אלעזר כיון דר' אלעזר חילק בין מפקיד ובין מיחד והוא משום דבמפקיד יש רשות לשומר עני' אבל במיחד אין רשות לשומר עלי' כמי דאמרינן הכא הורי ר' אלעזר במיחד והוא דמיחד לא דמי למפקיד שאין רשות לשומר עלי' וע"ז אומר אית אמר שיש רשות לשומר עלי' (והיינו אמוראי דהכא דלא מחלקי בין מפקיד למיחד) ואליבא דהני אמוראים צריך לפרש הסיפא שהניח במקום שאינה מקומה) אית אנן אמרין שאין רשות לשומר עלי' ע"כ לא שני' בין באותו מקום בין במקום אחר לצורכו חייב לצורכה פטור (פי' דכיון דבעינן שהבעלים ידעו בחזרה כמו דאמר ר' אלעזר וא"כ אפי' הניחה במקומה אפ"ה חייב כיון דבעינן שידעו הבעלים בחזירתו דכיון דמיחד לא הוי כשומר ע"כ צריך דווקא שידעו הבעלים בחזירתו) ולפי"ז מתפרש המשנה שפיר אפי' הניחה במקום שהיא מקומה וכמו דאמרינן בב"מ (ד' מא) ור' יוחנן הניחה במקומה משמע וע"ז אומר הכא הורי ר' לעזר במיחד והוה ר' זעירא חדי בה (פי' דכיון שיש חילוק בין מפקיד ובין מיחד דמיחד אין רשות לשומר עלי' א"כ ניחא סיפא דמתניתין דב"מ דאפי' הניחה במקומה נמי חייב) וע"ז אומר דהוי ר' זעירא חדי בה שיש חילוק בין מפקיד למיחד (פי' וא"כ ניחא סיפא דמתניתין (ור' יוחנן אמר בב"מ (ד' מא) מאן דמתרגם ל חבית אליבא דחד תנא מובילנא מאני' בתרי' לבי מסותא) ולדברי ר' אלעזר שמחלק בין מפקיד למיחד ניחא מתניתין אפי' הניחה במקומ' ואליבא דחד תנא דהיינו אליבא דר' ישמעאל דשומר לא כלתה לו שמירתו משא"כ בסיפא כיון דיחדו לה הבעלים מקום ע"כ לא הוי כשומר וע"כ אם טלטלה לצורכו אפי' הניחה במקומה נמי חייב. וע"כ הוה ר' זעירא חדי בה משום דהשתא מתניתין ניחא דהניחה במקומה ואתי אליבא דחד תנא וכמו שביארתי ודו"ק: