נועם ירושלמי על עבודה זרה א:ז:ג

שם (ה"ז) עבר ובנה ר' אלעזר אומר מותר א"ר מנא כו' דלא אסור (פי' אלא אסור) דהוא חייד כל הדא כיפתא עיין בפ"מ ולי נראה דהא דאמר דהוא חייד כל הדא כיפתא והוא כמו דאית' בעבודת כוכבים (ד' י"ט) א"ר אלעזר אמר ר"י אם בנה שכרו מותר כו' אלא אמר רבה כו' לא נצרכא אלא במכוש אחרון כו' מכוש אחרוןלית בה שוה פרוטה אלמא קסבר ישנה לשכירות מתחלה ועד סוף. והנה לפי זה שכרו מותר וע"ז אומר ר' מנא דהוא חייד כל הדא כיפתא (פי' שעושה כל הכיפה כחד) והוא דלא כמו דאמר ר' אלעזר ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף וכמו שפירש"י שם דקסבר ר"א ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף אומן המקבל עליו לעשות בשכר לא אמרינן בגמר המלאכה הוא קונה כל השכירות אלא כל פורתא ופורתא דעביד קמא קמא קני אגרא וע"ז אומר הירושלמי דהוא חייד כל הכיפתא (פי' שבגמר המלאכה קונה כל השכירות אומ' דאם בנה שכרו אסור והא דמביא לעיל ראיה מר' אלעזר דאם עבר ומכר שכרו מותר (פי' אע"ג דישנה לשכירות מתחילה ועד סוף ותחילה לאו עבודת כוכבים הוא אעפ"כ הוי מרויח במה שהוא לצורך עבודת כוכבים ואעפ"כ שרי וה"נ דאם עבר ומכר מותר) ולפי"ז הא דאמר דר' מנא חייד כל הדא כיפתא (פי' שהוא עושה כחד ולא שישנה לשכירות מתחילה ועד סוף אעפ"כ צ"ל שהוא סובר דעבודת כוכבים של עובד כוכבים אסורה מיד) והוא כמו דאיתא בירושלמי לקטן (פ"ג ה"ה) ר' ירמי' בשם ר' אלעזר המתיך כיס לעבודת כוכבים נאסר מיד והוא מדתנן שלשה אבנים הן אנן שחצבה מתחילה לבימוס ה"ז אסורה וכמו דאמר שם פתר לה כהדין תני' דתנינן עבודת כוכבים של עובד כוכבים אסורה מיד ושל ישראל עד שישתעבד ועיין בתוס' במס' ע"ג (ד' מ"ז) בד"ה אבן שחצבה מתחלה לבימוס כו' ומיהו לפי מה שפי' הקונטרס בגמ' דמתני' אתי כמ"ד אסורה מיד כו' וע"ז אמר הכא ר' מנא דכיון דא נה לשכירות אלא לבסוף ע"כ אסור: