נועם ירושלמי על זרעים ג

משום קרנא כו' שאנס איש פלוני כו' משום בושת ופגם. וע"כ פריך מ"מ לא הפסידו ממון פי' דהא יכול להודות ולפטור (וקאי ארישא דמתניתין כמו דפריך לית הדא פליגא על ר"ל דאמר אין ממון אצל מכות (ופי' הפ"מ דארישא דמתניתין דקתני לעיל שחבל כו' ושהדליק גדישי ביוה"כ הרי אלו חייבין וא"כ אין כאן חיוב ממון). וע"ז משני פתר לה כר"מ כו'. וע"ז פריך ארישא דמתניתין מ"מ לא הפסידו ממון פי' דמ"מ תקשה על קנס דהא לא הפסידו ממון דהא יכול להודות. וע"כ פריך מ"מ לא הפסידו ממון (פי' דהא יכול להודות ולפטור). וע"ז משני כיון דהלה הוי בעי למיתן לי' ולא יהיב לי' כמו שהפסידו ממון. והוא כמו שהקשו התוס' בשבועות (ד' ל"ג) בד"ה או כו' תימא דתפשוט ממתניתין דס"פ שבועת הפקדון (ד' ל"ו) דאנסת ופתית את בתי ר"ש פוטר משום דאינו משלם קנס עפ"י עצמו כו' ולאו פירכא היא דלקמן גבי שבועת הפקדון טעמא משום שלא כפר לי' ממונא שלא הי' מתחייב בהודאתו כדאמרינן לקמן אבל הכא בשבועת העדות הוי קנס כשאר ממון שאם הי' מעידין הי' מתחייבין בהודאתן כו' וע"ז משני בירושלמי כיון דהלה הוי בעי למיתן לי' פי' דלא דמי לשבועת הפקדון דאעפ"י שיכול להודות אעפ"כ אלו הי' מעידין לא הי' יכול להודות. ע"כ לא דמי לשבועת הפקדון בקנס דאם הי' מודה לתביעתו הי' פטור. וא"כ ס"ל להירושלמי דמשביע עדי קנס חייב. וכן משמע בפ"ד דשבועות (ה' ה') תני ר' יוסי הגלילי מה ת"ל והוא עד כו' תן לי קנס בתי שיש בידך כו'. וא"כ סובר דמשביע עדי קנס חייב. ודלא כהש"ס דילן בשבועות (ד' לד) דמיירי בעדות ממון משום דאיפשר בידיעה בלא ראי' משא"כ בקנס. וכבר הארכתי בספרי נ"י (ס' י"ד עיי"ש). ושם ביארתי מה שמחולק הירושלמי עם הש"ס דילן וכן איתא בירושלמי (פ"ו דשבועות ה"ו) לא אם אמרת בשבועת העדות שנוהגת בעבדים ובשטרות ובקרקעות. תאמר בשבועת הפקדון שאינה כו'. וע"כ מיבעי לי' בשבועת העדות מפי עצמו אם פטור בקנס כיון דמפי עצמו גמר לשבועת העדות משבועת הפקדון ושבועת הפקדון פטור מקנס. וע"כ כיון דיליף משבועת הפקדון הכי נמי פטור מקנס

וכיון שהוכחתי דהירושלמי סובר דבשבועת העדות חייב במשביע עדי קרקע. ועיין בשבועות (ד' ל"ז) איתמר משביע עדי קרקע פליגי בה ר"י ור"א חד אמר חייב וחד אמר כו' והירושלמי ס"ל דחייב. וע"כ מיבעי לי' דמושבע מפי עצמו כיון דגמר משבועת הפקדון א"כ צריך לפטר בקרקע נמי כמו בשבועת הפקדון. וכן מיבעי לי' מהו שיהא חייב בקרבן עולה ויורד. כיון דגמר משבועת הפקדון איפשר דמחייב אשם כמו בשבועת הפקדון. ועיין בירושלמי (פ"ה דשבועות ה' א') מפי אחרים בקרקעות שיהא פטור מפי אחרים מהו שיהא חייב אשם בכסף שקלים והפ"מ פיס שיטת הירושלמי עפ"י שיטת הבבלי ושגה בזה ודוק

והנה אמרינן בירושלמי (פ"ג דר"ה) היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה ד"ת עניים במקומם ועשירים במקום אחר וע"כ לפעמים צריך לבאר סוגי' אחת של הירושלמי מכמה סוגיות במקומות מפוזרים בש"ס ירושלמי חדא מגו חדא וחדא מגו חדא ובביאורי על הירושלמי אפתח להם פתח מאיר כאורה וישמחו בו המעיינים פן לחכם ויחכם עוד. וביארתי הירושלמי מאתרין סגיאין מהירושלמי והבבלי. וכמו דאמרינן בבכורות (דף נ"ב) טובה חכמה עם נחלה ופירש"י טוב חכמת חריפות האמורה עם נחלת הברייתות. ויותר לרואי השמש. [ועיין בק"ע שהביא בהקדמתו לס' מועד ז"ח מדבש איכה עד אשר לא תחשך השמש והאור זה תלמוד ירושלמי דנהיר נהורא דאורייתא מבתר דאתבטיל דא כביכול אשתאר בחשוכא כו] ועיין בב"ב (דף נ"ח) כי סליק ר' זירא קם בשיטתי' דר' אילא אמר ש"מ אוירא דא"י מחכים ובמנחות (דף מ"ב) אכסיף אמר רב אשי לא תתקוף לך חד מינייהו, דתרי מינן ופירש"י חד מינייהו מבני א"י ורבינא מא"י הוי וכן בכתובות (דף ע"ה) ובתמורה (דף כ"ט) אמר ר' אבא ידע בהא לשנויי שמעתא ואי לא דסליק התם לא הוי ידע דא"י גרמה לי' ועיין בפסחים (דף ל"ד) אמטול כו' ועיין במנחות (דף נ"ב) אמרו רבנן קמי' דר' ירמיה כו' אהדרוה קמיה דרבא אמר מבישותין אמרי קמייהו מטיבותין לא אמרי קמייהו והדר אמר רבא הני נמי סיבותין היא כו' ועיין בסנהדרין (דף ה') בד"ה דהכא כו' ובירושלמי (פ"ו דנדרים) חביבה עלי כת קטנה שבא"י יותר כו']

והנה קראתי שמו נועם ירושלמי כמו דאמרינן בסנהדרין (דף כ"ד) לאחד קראתי נועם אלו ת"ח שבא"י שמנעימים זה לזה בהלכה ולאחד קראתי כו' אלו ת"ח שבבבל. והוא יפה ואף נעים צוף דבש אמרי נועם מתוק לנפש כו' אמירה נעימה כתיבה יהיבה דרכי' דרכי נועם חבלים נפלו לי בנעימים אף נחלת שפרה עלי להעתיק מהביאורים שביארתי בספרי נחלת יהושע על הירושלמי וכל דבר שנאמרה ונשנית לא נשנית אלא משום דבר שנתחדש בה ועוד העמדתי הכל על אתריהון ואבינכיהון

ויהא רעוא שישים ה' חלקנו בתורתו ונמצא ייחול לבבנו ויצילנו משגיאות וכמו דאיתא בתמורה (דף ט"ז) אם ברך תברכני בתורה ועשית מרעה שלא יהיה בי מיחוש כו' ומיחוש עינים. אשר מזה היה בכמה ענינים מניעות בהדפסת ספרי נועם ירושלמי] לבלתי עצבי כו' ויזכני להוציא לאור בדפוס ספרי נועם ירושלמי על כל הש"ס ירושלמי. ויהי נועם ה' עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו כו'. ויהא רעוא שלא תמוש התורה מפי ומפי זרעי וזרע זרעי מעתה ועד עולם

ומחזיקנא טיבותא לאנשי מחני ק"ק סלאנימא המופלגים הגבירים מפורסמים יראי ה' החכמים השלימים אשר עזרוני בהדפסת ספרי ישלם ה' פעלם ותהי משכורתם שלימה הון ועושר בביתם וצדקתם עומדת לעד ושכרם כפול מן השמים

גם הנני נותן תשואות חן להמחזיקים בידי ונמנו לדבר מצוה לקחת הספר במחיר. ואמרינן (בפ"ז דסוטה) עתיד הקב"ה לעשות צל לבעלי המצות בצילן של בעלי תורה מ"ט כי בצל החכמה בצל הכסף ואמרינן עץ חיים היא למחזיקים בה ויתברכו כולם ברוך בכלל וברוך בפרט כרצונם וכרצון המעתיר מקרב ולב עמק יהושע: