נועם ירושלמי על זרעים ב

הקדמה אמר יהושע אייזיק בא"א הרב כמהור"ר יחיאל זצ"ל

כבר מילתי אמורה בהקדמתי לספרי נ"י אשר שמעתי רבים וכן שלימים אומרים מי יתן ויוחקו בספר פירושי על הירושלמי אשר ראו במקומות רבות בהספרים שחברתי בעז"ה בהביאורים שהבאתי על הירושלמי כי מתוק האור וטוב לעינים כל חיך שטועמו אומר לי לי. ולהבין דברי חכמים וחידותם בהאי תנא דתנא לישנא קלילא אשר הוא עמוק עמוק מי ימצאנו אשר שנה לנו בדרך קצרה חורפא וחולי' ויתאוו ויאמרו מי ישקנו מים. מים חיים מירושלים אשר דברי הירושלמי הוא כדברי הספר החתום אשר יתנו אותו אל יודע הספר לאמר קרא נא זה. ואמר לא אוכל כי חתום הוא וגם תופשי התורה לא ידעוהו. כי מפני מיעוט הלומדים בש"ס ירושלמי באו התלמידים כו'. וכל אחד הגיה לפי דעתו דעת נוטה ופירושו ועוד מפני ריבוי ההעתקות אשר הורק מכלי אל כלי. ע"כ לא עמד טעמו בו ושבשתא כיון דעל על ועלו כולו קמשונים ואסתתומי אסתתום דרכי' משמע מוציא מיד משמע כו' וחשכו הרואות בארבות ותשש כחן של חכמים וכהה מאור עיניהם וצריך פירוש לפירושם מסיע אבנים יעצב בהם בשל אשר יעמול האדם לבקש ביאורו ולא ימצא. וע"כ בטלו השקדנים בש"ס ירושלמי ולא מסקי מיני' אלא כדמסיק תעלא מבי כרבא הרי שולחן והרי בשר ואין לנו לאכול. הראשונים חרשו וזרעו כו' לשו קיטפו ואנו אין לנו מה לאכול

והנה אף שיצא לאור בעז"ה ספרי נ"י וכן בשאר הספרים שחיברתי בעז"ה. והבאתי בו הרבה ביאורים על הירושלמי והלכתא גברתא איכא למשמע מיני' ואסכים מרן על ידי ונתקבל בעיני גדולי הדור ורבנן קשישאי עכ"ז הוא על דרך שו"ת ואין סדר למשנה על פי סדר המסכתות וההלכות של ירושלמי. ולא יוכל המעיין לדלות מים מבארות עמוקים ללמד הירושלמי וציון ישאלו. דרך הנה פניהם ליתן בים ירושלמי דרך במים עזים נתיבה

ע"כ עתה באתי להוציא לאור ספרי נועם ירושלמי ויש סדר למשנה. ולבארו כסדר הלכות של הירושלמי בכל פרק ופרק ולהגיהו כי באמת רבו השיבושי' וטעותי הדפוס בירושלמי בחסר ויתיר וחליף. (וכמו שכתבו התוס' ביבמות (דף ק"ד) בד"ה מר סבר כו' והרבה דברים יש בירושלמי שצריך להפכם עכ"ל] [ועיין בספרי נועם ירושלמי מה שהגהתי בחילוף השורות (רפ"ח דברכות ופ"ג דחלה וברפ"ב דביכורים)] וגם פעמים שנתחלפו השורות עליונים למטה ותחתונים למעלה ורואין את העליונה כאלו היא למטה ואת התחתונה כאלו היא למעלה. [וכמו דאמרין בירושלמי (פ"ד דיומא ה' א העלי' מתוך קלפי מעכבת ואין נתינה מעכבת א"ר יוחנן כו' מתניתא פליגא על ר' יוחנן הגורל עושהו חטאת ואין השם עושהו חטאת פתר לה במצליח בגורל (ופי' הק"ע תפרש לברייתא במצליח בגורל ושל שם עולה בימינו הוא יודע שהחטאת מקובל ורצוי. והפ"מ פירש פתר לה במצליח בגורל מלשון בקיעה וחצי' ויבקע עצי עולה תרגומו ויצלח כלומר דהברייתא מיירי בשנתן הגורל על הא' וקמ"ל דשוב אין השני קובעו בשם אלא בגורל דלא ליהוי החצי בגורל והחצי בשם) ואמרינן שם עוד בירושלמי לה' לרבות שעיר המשתלח שיהא פסול משום מחוסר זמן ואתא כמאן דמר ר' יוחנן קובעו ואפילו בפה כו' על דעתי' דר' ינאי לאיזה דבר נאמר וחש לומר שמא יעלה לשם (כצ"ל) פי' כיון שצריך גורל א"כ למאי צריך קרא דמחוסר זמן פסול לשעיר המשתלח תיפוק לי' דפסול ליקח מחוסר זמן לשעיר המשתלח משום דילמא יעלה לשם אלא ודאי כמו דאמר רבי יוחנן שקובעו אפילו בפה ומשני בירושלמי פתר לה ברוצה להגריל (ופי' הק"ע תפרש לברייתא ברוצה להגריל ואם יעלה המחוסר זמן לה' יחזור ויגריל בתחילה כו'). ודברי הק"ע והפ"מ דחוקים ע"כ נ"ל שיש ט"ס בירושלמי ונתחלפו התירוצים שתחילה צריך לגרוס פתר לה ברוצה להגריל (פי' דהא דאמרינן הגורל עושהו חטאת ואין השם עושהו חטאת היינו ברוצה להגריל פי' אם רוצה להגריל אז הגורל קובע ואין השם קובע אבל אם אינו רוצה להגריל קובעו אפילו בפה) ואח"כ צריך לגרוס פתר לה במצליח בגורל (פי' על הא דמקשה דלמה לי קרא שלא יקח מחוסר זמן לשעיר המשתלח דילמא יעלה לשם) וע"ז משני במצליח בגורל (פי' שאם לקח מחוסר זמן עם א' שאינו מחוסר זמן להגריל עליהם והצליח בגורל שהמחוסר זמן עלה לשעיר המשתלח וע"כ אי לאו קרא לה' לרבות שעיר המשתלח הוי אמינא שכשר כיון שהצליח ועלה המחוסר זמן לשעיר המשתלח וע"כ קמ"ל דאעפ"כ פסול וזהו הפי' של מצליח בגורל ולא כמו שפי' הק"ע והפ"מ ודוק)]

וע"כ צריך תחילה להגיה הירושלמי ולבארו ושבשתא ממילא נפקא וגם לבאר החילוקים שבין הש"ס בבלי וירושלמי רבנן דהכא כדעתין ורבנן דהתם כדעתין [כי אם לא ידע לברר השיטות והחילוקים שבין הבבלי והירושלמי הוא צולל במים אדירים ומעלה חרס בידו] ועל כיוצא אמרו בחגיגה (דף י') וליוצא ולבא אין שלום ור' יוחנן אמר אפילו מש"ס לש"ס ועיין תוספות שם שכתבו שמתוך כך לא יעלה בידו הלכה ברורה כל ימי עני רעים כו']

והנה אף שבחיבורי נ"י וכן בספרי ע"י וכן בספרי א"ה וש"ה הבאתי הרבה ראיות מהירושלמי לשיטת הש"ס דילן ההיא ילפא מהדא והדא ילפא מההיא דא ודא אחת היא. ויגיד עליו רעו [וכולם נתנו מרועה א' אל א' נתנן פרנס א' אמרן מפי אדון כל המעשים ברוך הוא] אעפ"כ לפעמים הם חלוקים בסברות או בפסקי הלכות או בכללים. וע"כ חידשתי כמה פעמים בספרי נועם ירושלמי עיקרים וכללים בהירושלמי. כללא הוא דגמר מיני'. ואיהו גמר מכללא. ויתבאר עפ"י כלל א' שחידשתי בירושלמי כמה סוגיות. וקבעתי בו מסמרות יתד היא שלא תמוש ואף שהבאתי ראיות לזה מהש"ס דילן לבאר הירושלמי. אעפ"כ חלוקים הם קצת בהסברות ובפסק הלכה. דון מינה ואוקי באתרא ואגב אביא מה שראיתי להפ"מ בירושלמי (פ"ד דשבועות ה' ב') בקרקעות מהו שיהא חייב מפיו. בקנסות מהו שיהא חייב מפיו. מהו שיהא חייב בקרבן עולה ויורד (ופי' הפ"מ מפיו בקרקעות מהו שיהא חייב דעדי קרקע ועדי קנס אימעטו משבועת העדות דלא פירש הכתוב בפרשה אלא דבר המטלטל וגופו ממון. והשתא מיבעי לי' אם בנשבע מפי עצמו דלא כתיבי בהאי פרשה נמי דוקא הכי או לא. וכן כתב במראה הפנים נראה דכל האיבעי' אליבא דר"מ דאליבא דרבנן דסברי דון מינה ואוקי באתרא א"כ מפי עצמו כמפי אחרים לכל דינים הכתובים בפרשה דלא חילקו בהם לא לענין קרקע וקנס דלא שייך בשבועת העדות כמ"ש הרמב"ם שם ולא לענין קרבן עכ"ל). וטעה בזה דהירושלמי ס"ל דמשביע עדי קנס חייב. וכמו דאיתא בירושלמי (פ"ד דשבועות ה' ו') מ"מ לא הפסידו ממון כיון דהלה הוה בעי למיתן לי' ולא יהיב לי' כמו שהפסידו ממון. והנה הפ"מ לא ביאר כל הצורך שם. והפי' הוא דהירושלמי ס"ל דמשביע עדי קנס חייב. והוא משום דממתניתין (פ"ד ה' ה') משביע אני עליכם אם לא כו תשלומי כפל ותשלומי ד' וה' כו' שאנס איש פלוני כו' מוכח דמשביע עדי קנס חייב. דלא כמו דמשני הש"ס דילן בשבועות (ד' ל"ג) תשלומי כפל