נועם ירושלמי על זרעים קמג

מסכת חלה חמשה דברים פרק ראשון

ר"י בן פזי בשם ר"י דר"י בנו של ריב"ב הוא. דתני ר"י בנו של ריב"ב יכול הביא מן הכוסמין ושבולת שועל והשיפון ודין הוא מה אם החטים שכשרו לשאר כל המנחות לא כשרו למנחת העומר (ומה שפי' המפרש מהרא"פ דגמרינן ג"ש דאביב אביב דכתיב בעומר אביב כו' מה אביב זה שעורים אף במנחת העומר שעורים עכ"ל) [ויותר נראה לפרש דחטים נתמעט מהא דאמרי' במנחות (ד' ס"ח) ובמנחות (ד' פ"ד) אם אתה אומר מן החטי' אין שתי הלחם ביכורי' דאם הילפותא הוא מג"ש דאביב אביב. א"כ צריך למעט שאר מינין ואם הם בכלל שעורים. א"כ איך יליף ממנחת סוטה דכתיב בה שעורים] כוסמין ושבולת שועל והשיפון לא כשרו לשאר מנחות אינו דין שלא יוכשרו למנחת העומר השעורים יוכיחו שלא כשרו לשאר כל המנחות וכשרו למנחת העומר. לא אם אמרת בשעורים שמנחת סוטה באה מהם תאמר בכוסמין ושבולת שועל והשיפון שאין מנחת סוטה באה מהם יצאו חטים מן הכתוב וכוסמין ושבולת שועל והשיפון מק"ו. אמר ר' יוסי מסבר סבר ר' יהודא בן פזי שמנחת העומר באה מן הכוסמין ושבולת שועל והשיפון. אלו מן דאמר תאנים שחורות עלי שמא אינו מותר בלבנות. אלא שחורות אמר לבנות לא אמר. והכא שעורה אביב אמר שבולת שועל אביב לא אמר. ברם כרבנן ג' מינים הן השיפון מין כוסמין שבולת שועל מין שעורים

והנה הא דאמר ר' יוסי מסבר סבר ר' יהודא בן פזי שמנחת העומר באה מן הכוסמין אין לזה פירוש כלל. והמפרש נדחק בכל הסוגי' ופי' בדוחק למאוד ע"כ נראה לי שנתחלפו השורות והוא ט"ס וכצ"ל ר"י בן פזי בשם ר' יוחנן ר"י בנו של ריב"ב היא דתני ריב"ב אומר יכול כו' יצאו חטים מן הכתוב וכוסמין ושבולת שועל והשיפון מק"ו [ואח"כ צריך לגרוס] ברם כרבנן ג' מינים הם השיפון מין כוסמין שבולת שועל מין שעורים (פי' שאומר מדתני במתניתין חמשה דברים חייבים בחלה ור"י ב"פ סובר דהא דתני חמשה דברים כו' הוי כמו חמשה מינים. (פי' שקשה לו מהמתניתין דריש כלאים החטים והזונין אינם כלאים זב"ז. והשעורים ושבולת שועל והכוסמין והשיפון כו' ואמרינן התם זוגות קתני. א"כ השעורים הוי של מין א' עם שבולת שועל והכוסמין מין א' עם שיפון. וא"כ איך אמר חמשה דברים חייבין בחלה. וע"ז אמר ר"י ב"פ דריב"ב היא דממעט מדכתיב שעורים שבולת שועל וכוסמין ושיפון. וא"כ סובר דשבולת שועל לא הוי מין של שעורים וע"כ חשיב ה' דברים חייבין בחלה. וע"ז אומר ברם כרבנן ג' מינים הן השיפון מין כוסמין שבולת שועל מין שעורים. וא"כ ליכא רק ג' מינים. וא"כ איך קאמר חמשה דברים חייבין בחלה

ואח"כ צריך לגרוס אמר ר' יוסי מסבר סבר ר"י ב"פ שמנחת העומר באה מן הכוסמין ושבולת שועל והשיפון. אלו מן דאמר תאנים שחורות שמא אינו מותר בלבנות. אלא שחורות אמר לבנות לא אמר. והכא שעורה אביב אמר שבולת שועל אביב לא אמר (פי' דקאמר דמשמע דמדייק מדריב"ב שסובר דשבולת שועל לא הוי מין שעורים מדיליף דמנחת העומר דווקא מן השעורים ולא מן השבולת שועל וע"ז אומר דזה אינו תלוי בזה דאפי' הוי מין א' אעפ"כ כיון דכתיב אביב ואביב לא נאמר רק בשעורים ע"כ שעורים דווקא ואינו יכול להביא משבולת שועל אפי' לרבנן שסוברים דהוי מין א'. דאלו מן דאמר תאנים שחורות עלו שמא אינו מותר בלבנות אלא שחורות אמר לבנות לא אמר. והכא שעורה אביב אמר שבולת שועל אביב לא אמר [ונקט הדרש של ר"א דילפינן מדכתיב אביב] וא"כ לפי"ז אין ראי' מריב"ב נמי. וא"כ כמאן אתי הא דתנן חמשה דברים משמע שהם חמשה מינים

וע"ז אומר רבנן דקיסרין בעון מה תנינן ה' מינים לא חמשה דברים שני דברים מין א' ושני דברים מין א' ופי' שאומר ה' דברים אבל מ"מ הם רק ג' מיני'. היינו חטים מין א' ושעורים ושבולת שועל הוי ג"כ מין א'. וכוסמין ושיפון נמי מין א' והא דתני חמשה דברים אין הפי' שהוא חמשה מינים ודוק

שם תמן תנינן איזו מין במינו החטים אין מצטרפין עם הכל אלא עם הכוסמין. השעורים מצטרפין עם הכל חוץ מן החטים ור' יוסי אמר סתם (פי' לא משום ר' יוחנן ר' יונה אמר בשם ר' יוחנן תמן בנשוך וכאן בבלול (פי' דהא דתנן ומצטרפין זע"ז מיירי בבלול. והא דתנן החטים אין מצטרפין עם הכל אלא עם הכוסמין כו' מיירי בנשוך ואיפשר לומר דהא דאמר ר' יוסי אמר סתם ר' יונה אמר בשם ר' יוחנן משום דאיפשר לומר דהא דמחלקינן בין נשוך לבלול היינו דווקא אי אמרינן דחיבור של נשוך אינו דבר תורה אבל אי אמרינן דחיבור של נשוך הוא ד"ת אין נ"מ בין בלול לנשוך ע"כ אמר ר' יונה אמר בשם ר' יוחנן והוא כמו דאמרינן (פ"ג דחלה) אתפלגון ר' יוחנן ורשב"ל ר' יוחנן אמר הנשוך תורה. רשב"ל אמר אין הנשוך תורה. וע"ז אומר דאעפ"י שר' יוחנן סובר דהנשוך תורה. אעפ"כ לענין אם נתערבו חטין עם שעורים יש נ"מ בין נשוך לבלול ועיין לקמן בירושלמי (רפ"ד דחלה) אית תנא תני כל המינים מצטרפים זע"ז. על דעתי' דהך תנא מה בין נשוך מה בין בלול (פי' כיון דהך תנא ברא סובר שכל המינים מצטרפים. וא"כ מהו החילוק בין נשוך בין בלול כו' משום דאי אמרינן דאין כל המינים מצטרפים יש חילוק בין נשוך לבלול דבנשוך אין כל המינים מצטרפים. אבל בבלול מצטרפים)

שם תני ר' חייא וכולן שבללם תבואה קמחים ובצקות מצטרפין כו' מהו שילקו על חלתן ד"ת ר' יונה בשם שמואל ר' יוסי ר' אבהו בשם רשב"ל אין לוקין על חלתן דבר תורה (פי' אפי' בבלול נמי אין לוקין על חלתן ד"ת. וכמו שאומר לקמן דשני דברים רבים על דבר א' ומבטלין אותו) אמר ר"י ב"א רשב"ל כדעתי' דאתפלגון הפיגול והנותר ששחקן ר' יוחנן אמר לא ביטלו זא"ז ורשב"ל אמר ביטלו זא"ז (פי' דרשב"ל לטעמי' שאומר בזבחים (ד' ע"ח) דהפיגול והנותר מבטלין זא"ז. ה"נ אין לוקין על חלתן ד"ת משום דמבטלין זא"ז). ונראה לי שסובר הירושלמי כמו דס"ד תחילה בזבחים (שם) דהא דפיגול ונותר מיירי במין בשאינו מינו. וכמו שפי' רש"י בזבחים (ד' ע"ח) אמר ר"ל הפיגול והנותר והטמא שבללן זב"ז פטור א"א שלא ירבה מין א' על חבירו ויבטלנו כו' ש"מ נותן טעם ברוב לאו דאורייתא (ופי' רש"י דקס"ד השתא דאפי' פיגול ונותר מב' מינים שטעמו של זה ניכר בזה נמי פטור לר"ל כגון האי בשר והאי שירי מנחה עכ"ל. ולא כמו דמסיק הש"ס דילן בזבחים (שם) אלא מין בשאינו מינו בטעמא מין במינו ברובה כו' ופירש"י וכי קאמר ר"ל בפיגול ונותר של מין במינו דליכא למיקם אטעמא

וע"כ אומר דר"ל לטעמי' שסובר דהפיגול והנותר מבטלין זא"ז (פי' משום דס"ל דנותן טעם ברוב לאו דאוריית' וכל א' בטל בשל חבירו אע"ג דכולם הם איסור אעפ"כ מבטלין זא"ז וה"נ ס"ל בחלה דמבטלין זא"ז אם עירב מחמשה מינים (דאל"ה מהו הדמיון הא התם הוא מין במינו אלא דהאיסורים מחולקים. אבל הכא המינים מחולקים והאיסור א'. אלא ודאי דסברת הירושלמי הוא דהביטול הוא מצד שהטעמים חלוקים. אבל לא מצד האיסורים. והא דמבטלין זא"ז אע"ג דהוי מין בשאינו מינו ואינו בטל ברוב ואיפשר לומר משום דהירושל' לטעמי' דס"ל דטעם כעיקר הוא רק מדרבנן דאמרינן בירושלמי (פ"ג דערלה) ר' אבהו בשם ר' יוחנן כל נותני טעמים אין לוקין עליהם עד שיטעום טעם ממשו של איסור. ולפי פי' רש"י בע"ג (ד' ס"ו) הוא מחמת דהוי דרבנן

ולפי זה אי אמרינן דהירושלמי ס"ל טעם כעיקר דרבנן א"כ לכאורה קשי' מהא דתנן העושה עיסה מן החטים ומן האורז אם יש בו טעם דגן חייבת בחלה כו' ואדם יוצא בה י"ח בפסח ומסקינן בזבחים (שם) דהא דאמר ר"ל הפיגול והנותר מיירי דווקא במין במינו. אבל מין