נועם ירושלמי על נזיקין נב

והש"ס דילן לא רצה לפרש לענין שכר הלבלר וא"כ כיון דתנן בגיטין (ד' ע"ח) הי' עומדת ברה"ר וזרקו קרוב לה מגורשת קרוב לו אינה מגורשת מחצה על מחצה מגורשת ואינה מגורשת א"כ בודאי מיירי בב' כיתי עדים וא"כ כיון דמתניתין דהתם מיירי לענין ספק אם היא מגורשת א"כ ודאי מיירי בב' כיתי עדים א"כ הי' יכול למיתני בגירושין נמי בב' כיתי עדים וע"כ אמרינן ביבמות (ד' ל"א) אלא אמר רבא כל שיש בקדושין יש בגירושין ויש בגירושין מה שאין בקדושין כו' וזהו בקידושין למעוטי מאי למעוטי זמן דליכא בקדושין כו'

ובזה נראה לי לבאר הירושלמי (פ"ט דגיטין ה"ג) אמר ר"י משום ר' ינאי וכולן בכתב ידים (פי' הא דתני ג' גיטין פסולין כתב בכתב ידו ואין עליו עדים יש עליו עדים ואין בו זמן מיירי נמי בכתב ידו) ר' אלעזר שאל עדים יש כאן כתב ידים מה אנו צריך. ר' ירמי' בשם רב וכולן בכתב ידים חוץ משעדיו עמו (פי' דהא דאמר וכולן בכתב ידים קאי איש בו זמן ואין עליו אלא עד א' דזה מיירי בכתב ידו (וכמו דאמרינן בגיטין (ד' פ"ו) כתב בכתב ידו ואין עליו עדים אמר ר"נ כתב ידו שנינו אהיי אילימא ארישא פשיטא כתב ידו קתני ואלא אמציעתא הרי יש עליו עדים אלא אסיפא יש בו זמן ואין בו אלא עד א' ודווקא כתב ידו ועד אבל כתב סופר ועד לא כו' אמר רב המנונא הללו חוביהון על גרמיהון דאינון שקיבלו עליהם לחתום בגט שאין בו זמן (פי' דקאי נמי על הא דיש עליו עדים ואין בו זמן נמי דכיון שחתמו על גט שאין בו זמן ע"כ חוביהון על גרמיהון ואינם נאמנים רק בכתב ידו ובש"ס דילן בגיטין (ד' פ"ו) לא מסיק הכי

ע"כ נראה לי דע"כ שיטת הירושלמי קאי נמי איש עליו עדים ואין בו זמן דהנה יש להקשות על הא דאיתא בש"ע אה"ע (ס' לב) כתב בכתב ידו ואין עליו עד מקודשת מספק וכתב הא"מ בנימוקי יוסף פד"א הביא מחלוקת מי אמרינן דכשם שכתב בכתב ידו כשר בגט הוא הדין בקדושין או דילמא דווקא בגט גלי קרא וכתב לה אבל בקידושין יש לומר אין דבר שבערוה פחות משנים עיי"ש ולא אתברר דהא בקידושין יליף שטר אירוסין מגט דאיתקש הוי' ליציאה ואפשר דדווקא בגירושין סגי בכתב ידו משו' דבבעל לחודי' סגי ונותן אפי' בע"כ משום הכי כשכתב בכתב ידו ה"ל כשנים אבל בקדושין דלאו בדידי' לחוד תלי' אלא בעינן דעת האשה לא סגי בכתב ידו

והנה קשה לי על הנ"י דא"כ למה אמרינן ביבמות (ד' ל"ב) אלא זהו דקידושין למעוטי מאי למעוטי זמן דליכא בקדושין ומקשה ע"ז ומפרק לה ואמאי לא אמרו דזהו למעוטי כתב בכתב ידו דאיכא בקדושין ואינה מקודשת כלל. וכ"ת דהש"ס רוצה לתרץ דזהו בקדושין למעוטי כל הני דתני בגירושין כתב בכתב ידו ואין עליו כו' דא"כ ביש בו זמן ואין בו אלא עד א' דבקידושין נמי הוי ספק וכמו שכתב הנימוקי יוסף דאם הוא כתב בכתב סופר ומהני כמו ב' עדים ח"כ יש בקידושין ג"כ וא"כ אמאי לא משני לענין כתב ידו

וע"כ קאמר הירושלמי דאמר ר' יוחנן בשם ר' ינאי וכולן בכתב ידים ומתרץ רב המנונא דקאי נמי על יש עליו עדים ואין בו זמן דעדים חוביהון על גרמיהון מחמת שחתמו על גט שאין בו זמן וע"כ בעי כתב ידו. והשתא ניחא דזהו דתני בקידושין היינו למעוטי כל דתנן בגירושין דכתב בכתב ידו ואין עליו עדים דבקידושין אינה מקודשת כלל כמו שכתב הנימוקי יוסף ויש עליו עדים ואין בו זמן לפי מה דמשני בירושלמי לא מתכשר אך עפ"י כתב ידו וזה אינו אלא בגיטין ולא ובקדושין דבקדושין כתב ידו לא מהני וכן יש בו זמן ואין עליו אלא עד א' נמי דווקא בכתב ידו וע"כ ליכא כולם בקידושין וע"כ אמר ר' יוחנן משום ר' ינאי וכולן בכתב ידים. ובזה ניחא מה דתנן זהו בקדושין היינו למעוטי כל הני תלת דגירושין דכל שהוא משום כתב ידו לא מתכשר חלא בגט (ובזה איפש' לתרץ על הא דמפרש הש"ס דילן ביבמות לענין זמן ואמאי לא משני לענין כתב בכתב ידו ואין עליו עדים דהש"ס דילן רוצה לפרש ג"כ דזו היא בקדושין למעוטי כל הני דגירושין וע"כ כתב בכתב ידו ואין עליו עדים ליכא בקידושין יש עליו עדים ואין בו זמן ליכא נמי בקדושין משום דזמן ליכא בקדושין וכן יש בו זמן ואין עליו אלא עד א' מיירי נמי בכתב ידו וכמו דאמרינן בגיטין (ד' פ"ו) אמר רב כתב ידו שנינו וזו ליכא נמי בקדושין (ד' פ"ו) אלא דמה שכתב הנ"י דיש בו זמן ואין עליו אלא עד א' מיירי בכתב סופר ועד וא"כ זה יש בקדושין ג"כ וא"כ הא דתנן זהו בקידושין לא בא למעט כל הני חלת בגירושין וא"כ למאי צריך הש"ס ביבמות לתרץ דליכא זמן בקידושין ואמאי לא משני משום כתב ידו. רק איפשר לומר דהש"ס קאמר משום דבאמת ליכא זמן בקדושין (אך לפי מה שביארתי הוא דלא לשיטת הירושלמי דלהירושלמי איכא זמן בקידושין נמי. אלא דכיון דאי בו זמן א"כ חוביהון על גרמיהון שחתמו בגט שאין בו זמן וע"כ בעינן נמי כתב ידו וכמו שאומר וכולן בכתב ידי עדים וכל מה שהוא משום כתב ידו אינו כשר בקדושין כלל וע"כ אנא זהו בקדושין למעוטי כל הני דגירושין ובגירושין תני זהו למעוטי הא דתני בקידושין ספק קרוב לו ספק קרוב לה ובכת אחד. ובגירושין ליכא זה וכמו שאומר ביבמות לית כאן ספק גירושין ממש והוא דהוי כמו שאין עדים בגירושין ואם כן פסול לגמרי כמו שביארתי:

אך עכ"ז קשה על מה שביארתי דע"כ מפרש ר' יוחנן בשם ר' ינאי דכולם בכתב ידים וכמו שמתרץ רב המנונא דקאי נמי על יש עניו עדים ואין בי זמן ע"כ כאינו כשר אלא על כתב ידו וזה י פא בקידושין והוא קשה דר' יוחנן בלאו"ה ניחא דליכא זמן בקדושין וכמו דאמרי' ביבמות (ד' נ"א) ומפני מה לא תיקנו זמן בקידושין הניחא למ"ד משום פירי ארוסה לית לה פירי כו' וא"כ הקשה דהא לשיטת הירושלמי סובר ר' יוחנן דזמן הוי משום פירי וכמו דאיתא ש בירושלמי פ"ג דגיטין ה"ג) נכתב ביום ונחתם בלילה כו' אמר ר' יוחנן פסול משום אכילת פירות ועיין בגיטין (ד' י"זזז(שיטת הש"ס דילן וא"כ בלאו"ה ניחא דליכא זמן אך איפשר דזה קאמר ר' יוחנן משום ר' ינאי ור' ינאי סובר דהטעם משום בת אחותו כמו דאיתא בירושלמי (פ"ד דגיטין) רב הונא אמר מפני מה תיקנו זמן בגט מפני מעשה שאירע מעשה בא' שהי' נשוי בת אחות' כו'

עוד שם תני האומר יזכה לי ביתי במציאה שנפל לתוכה לא אמר כלום יצא לו שם למציאתו דבריו קיימין כהדא אריסי' דר' בא בר מינא סליק לדיקלא כו' אזיל שאיל לרב לא אמר לו כלום אזל חזר אמר ר בא בר מינא קשי' לן הויתא חזר ותייתר ממציאתו. והנה הירושלמי הזה לא ביאר הפ"מ כל הצורך גם מה שכתב האומר יזכה לי ביתי במציאה מבואר הוא דמאי דאמר ריב"ח התם חצירו של אדם קונה לו שלא מדעתו בחצר המשתמרת דווקא ובשכבר באה המציאה בחצרו וכדאיירי בסיפא דהאי ברייתא אבל מה שאמר יזכה לי ביתי במה שעתיד ליפול לתוכה לא אמר כלום כמבואר בתוספתא ע"כ והוא תמוה דהא אמרינן בב"מ (ד' קב) מסייע לי' לריב"ח דאמר ריב"ח חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו מיתיבי אם אמר כל מציאות שתבואו לתוכה היום תקנה לי חצירי לא אמר כלום ואם איתא להא דאמר ריב"ח חצירו של אדם קונה לו שלא מדעתו אמאי לא אמר כלום ומשני הב"ע בחצר שאינה משתמרת אי הכי אימא סיפא יצא לו שם מציאה בעיר דבריו קיימין ואי בחצר שאינה משתמרת כי יצא לו שם בעיר מאי הוי ומשני כיון דיצא לו שם מציאה בעיר מובדל בדיל מינה כו' וא"כ מיירי בחצר שאינה משתמרת וע"כ לא קנה אבל בחצר המשתמרת קני אפי' אם אמר תחילה ואפי' לא אמר כלל (והפ"מ פירש בפירושו דמיירי בחצר המשתמרת וזה אינו דלפי שיטת הש"ס דילן מיירי בחצר שאינה משתמרת)

וע"כ נראה לי לפרש הירושלמי כמו שהקשה הנימוקי יוסף (פ"ק דב"מ) מחצר המשתמרת דלא בעינן שיהא עומד בצד שדהו צריכא טעמא שא טעמי' לא משום יד דמהני כמו בגט דהתם בעי עומדת בחצירה כדלקמן וגם לא מטעם שליחותן כדפי' הר"ן דא"א זכות לחבירו מתורת שליחות אלא א"כ נעשה שלוחו של בעל הממון ובמציאה ליכא בעל הממון שיהא זה שלוחו ולא שייך לומר בחצר כדאמרינן גבי המגביה מציאה לחבירו דמיגו דזכי לנפשי' זכי נמי לחברי' וע"כ מביא הירושלמי תני האומר יזכה לי ביתי במציאה שנפל לתוכה לא אמר כלום ומוכח מזה דהמגביה מציאה לחבירו לא קני חבירו וע"כ אינו יכול לזכות בה מתורת שליחות דהא שליח אינו יכול לעשות בדבר שאינו ממונו ומטעם יד נמי לא דא"כ בעינן שיהא עומד בסמוך וכן אמרינן בירושלמי (פ"י דגיטין) וכן לענין מתנה אדם עושה שליח לקב דבר שאינו שלו ועוד נראה לי דלשיטת הש"ס דילן דהא דפליגי בהמגביה מציאה לחבירו אי קני חבירו הוא מטעם, דחב לאחריני ע"כ איפשר למימר דחצר כיון דע"כ מותיב בה לא שייך הא דחב לאחריני וכמו דאמרינן בב"מ (ד' יא) רב חמא אמר היכא אמרינן אין שליח לדבר עבירה היכא דאי בעי עביד אי בעי לא עביד אבל חצר דבע"כ מותיב מיחייב שולחו אבל לשיטת הירושלמי הא דמגביה מציאה לחבירו לא קני חבירו הוא מטעם דאין אדם עושה שליח לקבל דבר שאינו שלו א"כ חצר אינו נעשה שליח ג"כ וע"כ סובר הירושלמי דמציאה אינו קונה אפי' בחצר המשתמרת ג"כ ולא מטעם דאין אדם עושה שליח לקבל דבר שאינו שלו

ובזה יתבאר הירושלמי (פ"ה דמ"ש) אמר חנינא הדא אמרה שהי' ר"ג צריך לזכות א"ר יהושע בפירות מחוברין לקרקע אילו קופתו של ר"ג נתונה בתוך ביתו של ר' יהושע ואומר יזכה למעשר שבה כלום עשה עד שיסיים והירושל' הזה אינו מבואר ונ"ל לבאר שאמר ר' חנינא הדא אמר' שהי' רק צריך לזכות (פי' משום דסובר דאי לאו הכי לא קני' מתורת חצר וכמו דאמרינן בב"מ (ד' י"א) וכי ר"ג ור' יהושע בצד שדהו של ר"ג הי' עומד ולשיטת הירושלמי איפשר דאינה קונה חצר במציאה) וע"ז אומר הדא אמרה שהי' ר"ג צריך לזכות וכמו דאמרינן בב"מ (ד' יא) ר"פ אמר דעת אחרת מקנה אותן שאני וע"כ קני להם מתורת חזר וא"כ צריך לומר דטובת הנאה ממון דאל"ה האיך הי' ר"ג יכול לזכות כיון דטובת הנאה אינה ממון. וע"ז אמר ר' יהושע בפירות המחוברין לקרקע היא מתניתא אילו קופתו של ר"ג נתונה לתוך ביתו של ר' יהושע ואמר יזכה למעשר שבה כלום עשה עד שיסיים (פי' שר' יהושע מדחה דלעולם טובת הנאה אינה ממון וע"כ לא הי' יכול לזכות אך בפירות המחוברים לקרקע איירי פי' שהוא כמו דאמרינן בב"מ (ד' יא) א"ל ההוא מרבנן ר"ג מטלטלי אגב קרקע הקנה