נועם ירושלמי על נזיקין קעו
Noam Yerushalami Nezikin 176 · נועם ירושלמי על נזיקין · free full Hebrew text
Open in the reader →עשיתה ככדמין שהרי הפסיקה מלראות שלש עונות לא כש"כ שתהא דיה שעתה אמר לי' ואין כיני כו' דאם כן דאת משוית לה כהפסק דמים אפי' ראה ראיה אחת כלומר עוד ראיה אחת ואחרת אחר כך לא תטמא מעת לעת שהרי כמו בתחילת ראיתה היא ועד שתראה שלש אחר הפסיקה הוא שתטמא מעת לעת אמר לי' דמי לווסת ארוכה ופי' הפ"מ כלומר הדר וקאמר דלאו מילתא היא דאמרי אלא דמי כווסת ארוכה ותטמא מעל"ע והוא דוחק שחזר ממה שאמר בתחילה
ע"כ נראה לי דהא דקאמ' מה אם בשעה שעשית ככדמין (פי' דהא בזקינה נמי אם הפסיקה שלש עונות סמוך לזקנתה דעשתה ככדמין (ונ"ל שעשיתה ככדמין (פי' ככד מלאה דמים) דהא צריכ' בדיקה וכמו דתנן (ה"ו) אעפ"י שאמרו דיה שעתה צריכה להיות בודקת ופירש"י דקאי אאשה שיש לה ווסת והתו' בנדה (ד' י') כתבו בד"ה דיין כל ימי עיבורן כו' ואם תאמר מאי שנא דבלא הגיע זמנה לראות לא בעי בדיקה ומעוברת ומניקה בעי בדיקה כדקתני במתניתין צריכה להיות בודקת אכולהו ויש לומר דכל זמן שלא הוחזקה היא מסולקת בדמים יותר מכולן
וע"ז אומ' מה אם בשעה שעשאה ככדמין דהיינו זקינה שהפסיקה ג' עונות סמוך לזקנתה את אמר דיה שעתה וכאן שלא עשיתה ככדמין (פי' תינוקת שלא הגיע זמנה לראות דאינה צריכה בדיקה מחמת שהיא מסולקת בדמים אם כן אם ראתה ראיה ראשונה והפסיקה שלש עונות ולא ראתה שלא עשתה עדיין אותה ככדמין דהא היא מסולקת בדמים ודאי דהוי הפסק הג' עונות וא"כ דיה שעתה
וע"ז אמר ליה ואין כיני אפי' ראה ראיה אחת (פי' ראיה ראשונה) לא תטמא מעל"ע עד שתראה שלש אחר הפסיקה (פי' וא"כ כיון דמדמית לה לזקינה א"כ אם ראתה ראיה אחת ואח"כ הפסיקה שלש עונות לא תטמא מעל"ע עד שתראה שלש אחר הפסיקה (פי' דאם כן אינה מוחזקת בדמים אחר כך עד שתראה שלש פעמים) א"ל דמי לווסת ארוכה (פירוש כיון שלא ראתה רק פעם אחת ואח"כ הפסיקה שלש עונות א"כ אין זה הוכחה שהיא מסולקת בדמים אלא שהיא ווסת ארוכה אבל אם ראתה ב' פעמים ואחר כך הפסיקה שלש עונות אם כן מוכח שזהו הפסק דמים כו' ויתנו לה עונה)
וע"ז אומר כמה עונה נותנים לה עונה בינונית והנה הפ"מ פי' דפריך אתינוקת שלא הגיע זמנה לראות וראתה דבראיה ראשונה ושני' דיה שעתה ואמאי יתנו לה עונה ואם תראה בשני' לאחר עונה בינונית תהי' ככל הנשים והוא דוחק ע"כ נראה לי דפריך כמה עונה נותנין לה עונה בינונית ר' שמעון בן לקיש בכם ר' יודן נשיי' נותנים לה עונה בינונית שלשים יום ויתנו לה עונה (פי' דאף שלא ראתה רק פעם אחת אפ"ה אם הפסיקה שלש עונות אמאי לא הוי הפסק דמים דאף שלא ראתה רק פעם אחת אעפ"כ לא הוי כווסת ארוכה כיון דהא דג' עונות היא עונה בינונית דהיינו שלשים יום שסתם נשים רואות אם כן האי שיעורא נמי תהי' הכא כיון דהפסיקה ג' עונות אינה כמו שרגילה לראות אלא נותנים לה עונה בינונית והכא נמי יתנו לה עונה בינונית ואם תפסוק ג' עונות תהי' כמו בתחילת ראיתה שלא תטמא מעל"ע עד שתראה שלש אחר הפסיקה). וע"ז משני מאחר שלא נתבררה בדמים אין לה עונה ופירוש דכיון שלא ראתה רק פעם אחת ולא נתבררה בדמים ע"כ אין לה עונה והוי ווסת ארוכה ע"כ אינה צריכה לראות אח"כ ג' פעמים)
עוד שם ר' בא ר' חייא ר"י כו' רוקה טהור מדרסה טהור מגעה ברה"ר טהור סברין מימר מעל"ע (ופירש הפ"מ סברין בני הישיבה לפרש ולומר דהכי קאמר דטהור מטומאת מעל"ע דאלו הנשים המוחזקות לראות מגעה מטמאה למפרע מעל"ע אפי' ברה"ר וזו כיון דלא הוחזקה להיות רואה אע"ג דראתה השתא שני פעמים זו אחר זו אפ"ה מגעה במעת לעת ברה"ר טהור)
אך דקשה על זה דא"כ מאי מיבעי' ליה ברפ"ק (ה"א) מגעה ברה"ר מהו ואמאי לא פשיט מהכא דדווקא בתינוקת שלא הוחזקה לראו' מגעה בר"ה טהור וא"כ מוכח דבמוחזק' מטמאה במעל"ע אפילו ברה"ר וע"כ נראה לי שיש ט"ס בכאן (וכצ"ל) ר' בא ר' חייא בשם ר' יוחנן כו' רוקה בשוק טהור (פירוש בשוק שאינו יודע אם ראתה אם לאו אין להחזיקה ברואה כיון שלא הגיע זמנה לראות ולא ראתה שלשה פעמים וכמו שפירש רש"י בנדה (ד' י') דמספיקא לא מחזקינן מספק כו'
וע"ז אומר בירו' ר' חייא בשם ר"י רוקה בשוק טהור מדרסה טהור מגעה טהור וכמו שמפרש דהוא טומאת מעל"ע ולא קאמר כמו דאיתא בש"ס דילן דכתמה נמי טהור משום דהירושלמי אזיל לשיטתי' שאומר שם ר' יוחנן בשם ר' ינאי אפילו ראתה מאה פעמים אין לה כתמין עד איכן עד שתבוא לימי נעורי' ואלו הן ימי הנעורים משתביא שתי שערות וע"כ אמר מגעה טהור וכמו שמפרש שהוא לענין מעל"ע דטהור
שם (ה"ו) והמשמשת בעדים כיני מתניתא צריכה שתשמש בעדים והנה הפ"מ כתב והמשמשת מפרש בגמ' דמשמשת קתני שאעפ"י שיש לה ווסת צריכה לבדוק לפני תשמיש ולאחר תשמיש ודווקא כשהיא עסוקה בטהרות דמיגו דבעי בדיקה לטהרות בעי בדיקה לבעלה כו' ולקמן יתבאר שאיפשר שהירושלמי סובר דכל הנשים צריכות בדיקה ואפילו אינה עסוקה בטהרות דלא כשיטת הש"ס דילן
עוד שם ובתולה שדמי' טהורין כיני מתניתא תינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת. וכתב הפ"מ כיני מתניתא תינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונשאת דבה אמרו בפרק בתרא שדמיה טהורין לב"ש ד' לילות ולב"ה עד שתחי' המכה אבל אם הגיע זמנה לראות אין נותנים לה כל כך כו' ואע"ג דאמרי' שם דלב"ה נותנים לה עד מוצאי שבת ד' לילות מ"מ מדתני בתולה שדמי' טהורין משמ' שכל זמן שדמי' מחמת בתולין טהורין הן והיינו עד שתחי' המכה ובלא הגיע זמנה לראות וכב"ה והוא דוחק
ונראה לי להגיה כיני מתניתא תינוקת שהגיע זמנה לראות והוא דקשי' ליה דהא תינוקת שלא הגיע זמנה לראות וא"כ בלאו"ה אינה צריכה בדיקה וכן הקשה בתו' רע"ק שכתב על מה שכתב הרע"ב ובתולה שדמי' טהורין ארבע לילות לב"ש והיינו בקטנה כדתנן בר"פ בתרא וקשה לי דהא קטנה בלאו הכי לא צריך בדיקה ואפילו שחרית וערבית לא תצטרך לבדוק ובפירש"י כתב רק לענין ד' לילות וא"כ יש לומר דמיירי בגדולה ואף דדינא דד' לילות הוא רק בנערה שלא ראתה בבית אבי' וא"כ היא בתולת דמים דדיה שעתה מ"מ צריך בדיקה אך ממה דנקט רש"י במתניתין אעפ"י שאמרו דיה שעתה דקאי אאשה שיש לה ווסת משמע דסובר דאינך ד' נשים אין צריך בדיקה ואם כן ע"כ מיירי הכא בנערה שראתה ואם כן אין נותנים לה ד' לילות
וע"ז אומר בירושלמי כיני מתניתא תינוקת שהגיע זמנה לראות דאם כן צריכה בדיקה אך משום שדמי' טהורין על כן אינה צריכה בדיקה אבל אם לא הגיע זמנה לראות אם כן בלאו"ה אינה צריכה בדיקה (ועיין תוס' נדה (דף ד) בד"ה כל כו' דהא דתנן אף על פי שאמרו דיה שעתה צריכה להיות בודקת קאי על כל הד' נשים ע"ש)
עוד שם שמואל אמר לילה ויום עונה ומקצת עונה ככולה וכתב הפ"מ לאו הכא קאי אלא אמתניתין דר"פ תינוקת ואגב דאיירי בה מייתי לה להא דשמואל דמפרש להסיפא דמתניתין דהתם ראתה ועודה בבית אביה דקאמרי ב"ה נותנין לה כל הליל' כולה דקאמר דנותנין לה לילה ויום שהיא עונה שלימ'
ולי נראה דקאי לפרש מתניתין דאי מיירי בשלא הגיע זמנה לראות אם כן בלאו"ה אינה צריכה בדיקה ואי בשהגיע זמנה לראו' איפש' דסוב' שמואל דאם לא ראת' הוי בתולה שלא ראתה ואין צריכה בדיק' וכמו שפירש"י דמתניתין קאי אאש' שיש לה ווסת אבל ד' נשים דדיין שעתן אינה צריכה בדיקה ואף שביארתי לעיל על הא דאמר ר' יוסי מה אם בשעה שעשית ככדמין את אמר די' שעתה דקאי על זקינה שעברו שלש עונות דצריכה בדיקה איפשר דשמואל פליג עלי' וסובר דבתולה שלא ראתה אינה צריכה בדיקה וא"כ צריך לומר שראתה ועודה בבית אבי' שהיא צריכה בדיקה אם אינה משמשת (וכמו דאמר לקמן בירושלמי דאם שמשה אינו צריך בדיקה אבל אם לא שמשה צריכה לבדוק שחרית וערבית וכמו