נועם ירושלמי על נזיקין קסט

ראוי לבוא לידי חיוב חטאת וכה"ג אמרינן בכריתות (ד' י"ח) ת"ר היו לפניו ב' חתי' א' של שומן וא' של חלב בא ישראל ואכל את הראשונה ואכל עורב את השני' חייב ואע"ג דלר' זירא בעינן שיהא איפשר לברר איסורו ולאחר שאכל עורב את השני' אי איפשר לברר איסורו אפ"ה כיון שבשעה שאכל הי' איפשר לברר איסורו חייב משא"כ אם אכל עורב תחילה פטור מאשם כיון דבשעה שאכל אי איפשר לברר איסורו עכ"פ לדעת הירושלמי מוכח דאפי' דבשעה שאכל לא הי' יכול לבוא לידי חיוב חטאת אפ"ה מביא א"ת ודלא כהש"ס דילן אבל הא דחטאו בספק מיבעי' לי' להש"ס דילן ג"כ אי נימא מדאישתני לודאי אישתני לספק והירושלמי פשיטא לי']

וכעת נראה לי דהא דקאמר ר' יוסי כל דבר שנראה עליו להביא אשם תלוי ידיעת ספיקו קובעתו לחטאו היינו דקא מדחה על הא דאמר תחילה אכל ספק חצי זית עד שלא נתמנה וס' חצי זית משנתמנה מביא אשם תלוי וע"ז פריך מצינו דבר שעיקרו פטור וספיקו חייב וע"ז אומר ולא אשכחן כן (פי' וכי לא מצינו דבר עיקרו פטו' וספיקו חיי' אכל שני זיתים ונתודע לו בוידויו של א' מהן עיקרו שני עמד לו בספיקו (פי' וחייב אשם תלוי) וע"ז אומר ר' יעקב דרומי' בעא קומי ר' יוסי מה נפשך חלב אכל כיפר א"ר יוסי כל דבר שנראה עליו להביא אשם תלוי ידיעת ספיקו קובעתו לחטאו (פי' וע"כ ניחא דבשעה שאכל הי' איפשר שיתחייב חטאת אם הי' נודע לו אח"כ על כזית האחרון וא"כ בשעה שאכל הי' איפשר לבוא לידי חיו' חטאת וע"כ אף שנתודע לו כזית הראשון והשני עמד בספיקו אעפ"כ חייב להביא אשם תלוי אבל בהא דאכל חצי זית עד שלא נתמנה וחצי זית משנתמנה א"כ בשעה שאכל לא הי' יכול לבוא לידי חטאת דהא לענין חטאת כיון שהקרבנות חלוקים לא מצטרפי וע"כ לא מייתי א"ת וכמו שהבאתי ראי' מכריתות (דף כ"ו) דאם בשעה שאכל הי' יכול לבוא לידי אשם תלוי ע"כ מחייב אח"כ נמי ודו"ק

עוד שם שמצינו דבר עיקרו פטור וספיקו חייב וכא עיקרו פטור וספיקו חייב (ופי' הפ"מ השתא מסיק לשנויי קושי' קמייתא דהרי מצינו פטור בקרבן א' כו') והוא דחוק ולקמן יתבאר בזה

שם אכל כזית עד שלא נתמנה וכזית משנתמנה בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת ספק כזית עד שלא נתמנה וספק כזית משנתמנה בהעלם אחד אינו חיי' אלא אחת בשני העלמות חייב שתי' והנה הפ"מ כתב דאכל כזית עד שלא נתמנה וכזית משנתמנה אינו חייב אלא אחת לרבנן והוא דוחק דכיון דלא מצטרפי וכמו דאמר לעיל אכל חצי זית עד שלא נתמנה וחצי זית משנתמנה אפי' בהעלם אחד פטור כו' וכיון דלא מצטרפי בודאי דחלוקים לחטאות וכמו דאיתא בשבת (ד' עא) דכל היכא דחלוקים לחטאות לא מצטרפי וכן אם לא מצטרפי בודאי דחלוקים לחטאות וכן בירושלמי (פ"ז דשבת ה"א) ר' ירמי' בעי קומי ר' זירא קצר חצי גרוגרת כו' שגגות שבו מהו שיצטרפו איפשר לומר שבתות חולקין שבתות מצטרפות וא"כ כש"כ הכא שנשתנה לחטאת אחרת וא"כ איך יצטרפו

ע"כ נראה לי שהוא ט"ס בירושלמי (וכצ"ל) מצינו דבר עיקרו פטור וספיקו חייב (פי' שחייב באשם הלוי אעפ"י שעיקרו פטור דהיינו שהוא פטור מחטאת) וכא עיקרו פטור (והוא ט"ס וצ"ל חייב) וספיקו חייב (צ"ל פטור) וקאי אהא שאומר אח"כ (ודלא כמו שכתב הפ"מ) וע"כ אומר אכל כזית עד שלא נתמנה וכזית משנתמנה בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת (וצ"ל חייב שתים) (פי' מפני שהם חלוקים לענין חטאות ע"כ לא מצטרפי וחייב שתי חטאות) ספק כזי' עד שלא נתמנה וספק כזית משנתמנה בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת דהא אשם תלוי הוא עד שלא נתמנה וכן משנתמנה. וא"כ כיון דאין חילוק לענין אשם וע"כ מצטרפין בשני העלמות חייב שתים: וא"כ מצינו שעיקרו חייב וספיקו פטור והא דאמר תחילה מצינו כו' הוא ענין בפני עצמו וקאי אהא דלקמי' וכמו שביארתי

ודו"ק

[ולפי מה שביארתי ניחא מה שכתב הפ"מ דהרמב"ם לא הביא להאי דינא דספק חצי זית עד שלא נתמנה מביא אשם תלוי דלפי מה שביארתי הא דאמר ר' יוסי כל דבר שנראה עליו להביא אשם תלוי הוא דמדחה להא דאמ' תחלה ולא אשכחן כן והוא משום דבעינן דווקא דנראה אבל אם לא נראה בשעת מעשה אינו מביא אשם תלוי (וגם מה שכת' הפ"מ דהא דקאמר אכל שני זיתים ונתודע לו בודאי של א' מהן דהאי לא קאי אלא אליבא דמאן דאמר דידיעת ספק שבנתיים קובעת לחטאת ואין הלכה כן כו' ושגה בזה דהא הכא נתודע לו בודאי של א' מהן וא"כ הוי ידיעת ודאי

עוד שם אכל שלשה זיתים וסבור שהן שנים והפריש חטאת כדר יוחנן דר' יוחנן אמר נתכפר מקצת החטא נתכפר כולו ר' שמעון בן לקיש אמר נתכפר מקצת החטא לא נתכפר כולו אכל חמשה זיתים ונתודע לו בספק של כל א' וא' ואח"כ נתודע לו בודאן (כצ"ל) ר"ש בן לקיש אמר ידיעת ספיקו קובעו לחטאו ר' יוחנן אמר אין ידיעת ספיקו קובעו לחטאו ר' יוסי בר בון כו' מודה רשב"ל בכהן משיח שאין ידיע' ספיקו קובעו לחטאו כו' (כבר ביארתי בספרי נועם ירושלמי (פ"ק דברכות) דהש"ס דילן פליג ע"ז עיי"ש)

עוד שם מיחלפא שיטתי' דרשב"ל תמן אמר ידיעת ספיקו קובעו לחטאו וכא אמר אין ידיעת ספיקו קובעו לחטאו תמן אשמו קובעו וכא מה אית לך מיחלפא שיטתי' דר"י תמן הוא אמר נתכפר מקצת החטא נתכפר כולו וכא הוא אמר הכן לא אמר ר' יוחנן אלא בידיעה האחרונה שאין בה שום קרבן והנה הפ"מ האריך בזה עיי"ש. והנה צריך לבאר על הא דפליגי באכל ג' זיתים וסבור שהן שנים כו' ובכה"ג פליגי בש"ס דילן בשבת (ד' עא) וכתב הפ"מ דנתחלפו השיטות דהכא ודהתם דגרסינן שם אכל שני זיתי חלב כו' ר' יוחנן אמר חייב שתים על חטאתו והביא כתיב ור"ל אמר אינו חייב אלא אחת כו' אך שצריך לבאר דהא בכפרה כולי עלמא אית להו בש"ס דילן בשבת (שם) דהכפרה מחלקת והכא פליגי בלאחר כפרה נמי

וע"כ נראה לי דשיטת הירושלמי דכפרה נמי אינה מחלקת אך זהו דווקא אם נתכפר אבל אם נתודע לו תחילה על כזית ראשון והפריש קרבן ואח"כ נתודע לו על כזית השני והפריש קרבן בודאי צריך להבא החטאת השני' שהיא באה אחר שנתודע לו משני הזיתים והיא מכפרת על שניהם והא דפליגי ר' יוחנן ור"ל אם ידיעת ספק מחלקת דלר' יוחנן דווקא בידיעת ודאי היינו דווקא אם נתודע בין אכילת כזית ראשון לאכילת כזית השני ובהא פליגי ר' יוחנן ור"ל אבל אם נתודע לו אח"כ על כזית ראשון הכל מודים שצריך להביא השני שהפריש לאחר שנתודע לו מב' זיתים או מחמשה זיתים והראשון ידחה ופליגי בה ר' יסא ור' זעירא אימתי היא מתה אם היא מתה דווקא לאחר שמקריב החטאת השני' או שהיא מתה מיד. עד דמסיק אח"כ אמר ר' יוסי ב"ר בון הוי עלי' כו' דר' יוחנן אמר נתכפר בראשון שהוא אכילת כולם והשאר יפלו כו' וא"כ מסיק כמו דאמר בתחילה הכל מודים כו'

וע"כ אומר אח"כ הכל מודים שאם הי' הראשונה קיימת שהיא נדחית (פי' וצריך להביא הקרבן השני) מה יעשה בה ר' יוסי אומר תלוי' בכפרה (פי' דהא אם הי' מתכפר לו תחלה בהקרבן הראשון הי' מתכפר על השני וכל ענין שנדחה היא מחמת שצריך להביא השני' ע"כ היא תלוי' בכפרה ואינה מתה עד שמתכפרין באחרת וא"כ ה"ל חטאת שנתכפרו בעלי') וע"ז אמר ר' זעירא כל שלא נראית לא היא ולא דמי' מחמת שצריך להתכפר באחרת וע"כ אף על פי שעדיין לא נתכפר באחרת מתה מיד ודלא כהפ"מ שנדחק בזה

עוד שם אכל חמשה זיתים ונודע לו בספיקו משנתמנה ובודאו (כצ"ל) ועבר על דעתי' דרשב"ל פטור (פי' דכיון דנודע לו בספיקו משעבר רשב"ל סובר דידיע' ספק הוי כודאי וע"כ כיון דהוי שינוי בקרבן ע"כ פטור לרשב"ל) על דעתי' דר' יוחנן חייב דכיון שסובר דידיעת ספק לא הוי כידיעת ודאי וא"כ כיון שנודע לו לאחר שעבר ידיעת ודאי וע"כ לא הוי שינוי בקרבן וע"כ חייב וע"ז אמר כן אמר רשב"ל לפטור ולא לחיוב (ונראה לי שהוא ט"ס וצ"ל כן אמר רשב"ל לחיוב ולא לפטור) וכן אתי לקמן (פי' דרשב"ל סובר דידיעת ספק הוי כודאי דהיינו להחמיר שיתחלק לחטאות כמו בידיעת ודאי אבל לא להקל)

וע"ז אומר אלא כיני אכל חמשה זיתים ונודע לו בספיקו עד שלא נתמנה ובודאי משנתמנה על דעתי' דרשב"ל דו אמר ידיעת ספיקו קובעו לחטאו (פי' דידיעת ספק הוי כודאי) דו אמר חייב דהא נודע לו בספקו עד שלא נתמנה על דעתי' דר' יוחנן דו אמר אין ידיעת ספיקו קובעו לחטאו דו אמר פטור והשתא ניחא דהא אמר ריש לקיש דחייב והיינו משום דלחומרא סובר ר"ל דידיעת ספיקו הוי כודאי וע"כ חייב

עוד שם אכל חצי זית עד שלא נתמנה וחצי זית משנתמנה חצי זית שעבר הואיל ובא חיוב קרבן ביניהם מצטרפין נשמעינה מהדא אכל את הראשון ולא נתודע לו כו' (ופי' הפ"מ כעין האי בעיא בעי התם בפירקין (ד' יא) נשיאות מהו שתפסיק וכו' אלא דשם בעי בהמינוי לחוד מהו שיפסוק לענין צירוף ולא אפשיטא התם