נועם ירושלמי על נזיקין קט

בלאו הכי יכול לחזו' לאחר גמר דין ואי משו' שעת משא ומתן דלמחר להא לא צרי' לכתוב וכמו שכתבו התו' בסנהדרין (ד' ל"ד) בד"ה אלא כו' דהא יכול לחזור לאחר גמר דין עיי"ש. אבל לשיטת הירושלמי דלאח' גמ"ד אינו יכול לחזו' על זה אמר ר' יוסי ב"ר בון מפני המזכה וע"כ אמר ר' יצחק אמר לי ר' יוסי לא שני' אלא אפי' נזדכה בטעות אין מחזירין דאל"ה קשי' והא אפי' לאחר גמ"ד יכול לחזור ע"כ אומר דאפי' טעה בדבר שהצדוקין מודים בו כמו שביארתי ודו"ק

עוד שם הכל כשירין לדון דיני ממונות ר' יהודה אומר אפילו ממזרין ר' יהודה אומר אין מדקדקין ביין נסך (ועיין בפ"מ שהוא במראה הפנים שהביא מה שכתב הסמ"ג במס' עבודת כוכבים (ד' ס') זיקא בין מלאה בין חסירה שרי דאין דרך ניסוך בכך כו' ונ"ל דהא דגרסינן בירושלמי פ' אחד דיני ממונו' א"ר יהוד' אין מדקדקין ביין נסך שעל כיוצא בענינים אלו אמר כן) והנה איפשר עוד לפרש שהוא כמו דאיתא במס' עבודת כוכבים (פ"ה ה"ו) ר' מאיר מחמיר בטהרות ומיקל ביין נסך כן רבנן מחמרין בטהרות ומקילין כו' או למאי דאיתא שם (ה"ז) כשם שנתנו פישוט ידים בטהרות כך נתנו פישוט ידים ביין נסך. או להא דאיתא במסכת עבודת כוכבים (ד' ע"ב) תנן התם הניצוק והקטפרס ומשקה טופח אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה כו' אמר רב הונא ניצוק וקטפרס ומשקה טופח חיבור לענין יין נסך א"ל רב נחמן לרב הונא מנא לך הא אילימא כו' לטומאה וטהרה הוא דהוי חיבור הא לענין יין נסך לא הוי חיבור ובגיטין (ד' ט"ז) הא נמי תנינא טופח להטפיח חיבור דילמא לענין מקואות ור' יהודה כו' וע"ז אמר דכה"ג אין מדקדקין ביין נסך

אבל נראה שהוא ט"ס בירושלמי דמה ענין הוא להא דאמר ר' יהודה בתחילה ובמס' עבודת כוכבים הוי לי' להביא הא דר' יהודה ומה שכתב הפ"מ דעוד אמר ר' יהודה לקולא ק הוא דוחק:

ע"כ נראה לי שיש ט"ס בירושלמי והי' כתוב אין מדקדקין בי"ג ונפל טעות בדפוס והדפיסו בי"נ ואח"כ הדפיסו מבואר ביין נסך וקאי אהא דאמר לקמן כתיב לא תטה משפט אביונך בריבו בריבו אי אתה מטה אבל אתה מטה בדינו של שור ר' אבהו בשם ר' יוחנן ובלבד בדברים שבין דיני ממונות לדיני נפשות ובזה יש שלשה עשר דברים כמו דמסיק ר' יוסי ב"ר חנינא אמר תלת עשרה וע"ז אומר אח"כ לא תטה משפט אביונך בריבו בריבו אי אתה מטה אבל אתה מטה בדינו של שור והוא ט"ס וצ"ל כמו דאיתא בסנהדרין (ד' לו) משפט אביונך אי אתה מטה אבל אתה מטה משפט של שור הנסקל ר' אבהו בשם ר' יוחנן ובלבד בדברים שבין דיני ממונות לדיני נפשות כמה אינון אנן תנינן תשע תני ר' חייא חד עשר והי דינון תרתי אוחרנייתא הסריס וכל מי שלא ראה לו בנים כשר לדון דיני ממונות ולא דיני נפשות ר' אבהו בשם ר' יוחנן אף פחות מבן עשרים ושלא הביא שתי שערות כשר בדיני ממונות ולא בדיני נפשות ויושב בדינו של שור ר' יוסי ב"ר חנינא אמר תלת עשרה והי דינון תרתי אוחרנייתא דנין שני דיני ממונות ביום א' ואין דנין שני דיני נפשות ביום א' אמר ר' אבין ואפי' נואף ונואפת ולי נראה שיש כאן ט"ס וחילוף השורות (וכצ"ל) אנן תנינן תשע תני ר' חייא חד עשר הי דינון תרתי אחרנייתא הסריס וכל מי שלא הי' לו בנים כשר לדון דיני ממונות ולא דיני נפשות ובכאן צ"ל והי דינון תרתי אחרנייתא ר' אבהו בשם ר' יוחנן אף פחות מבן עשרים ושלא הביא שתי שערות כשר בדיני ממונו' ולא בדיני נפשות ויושב בדינו של שור ר' יוסי ב"ר חנינא אמר תלת עשרה דנים שני דיני ממונות ביום א' ואין דנין שני דיני נפשות ביום א' אמר ר' אבין ואפי' נואף ונואפת (פי' דקאמר תחילה והי דינון תרתין אחרנייתא והוא משו' דקאמר ר' יהודה אין מדקדקין בי"ג פי' שאין מדקדקין בשור הנסקל בי"ג דברים שיש בין דיני ממונות לדיני נפשות וע"כ פריך אהא דתני ר' חייא חד עשר ע"ז פריך להו והידינון תרתי אחרנייתא (לפי הגהתי) ע"ז אומר ר' אבהו בשם ר' יוחנן אף פחות מבן עשרים שלא הביא שתי שערות כשר בדיני ממונות אבל לא לדיני נפשות (והוא דבדיני ממונות כשר מחמת חזקה דרבא שאם הגיע לכלל שנותיו חזקה שהביא סימני' כמו דאיתא בנדה (ד' מו) אבל לא לדיני נפשות ומסיק דהוי תלת עשר) וע"ז אמר ר' יהודה אין מדקדקין בי"ג (כצ"ל) דהיינו בי"ג דברים שיש בין דיני ממונות לדיני נפשות ואין מדקדקין בזה רק בזה דבעי כ"ג. אבל מלבד זה הוי כדיני ממונות וכמו דאמרינן בירושל' (פ"ק דסנהדרין ה"א) שור הנסקל כולו ממון הוא וגזירת הכתוב הוא שיסקל (פי' בעשרים ושלשה): היו בודקין פרק חמישי

שם (ה"א) איסי אמ' כל זמן שאלו העדים יכולים להזדמם על אותה עדות אין ההורג נהרג (פי' הפ"מ כלומר דאיסי מפרש דלא תקשי דאע"ג דאומרים עכשיו הרגו לזה מ"מ חוקרין אותו בכל שבע חקירות כו') ולי נראה דאיפשר לומר שהוא כמו דאמרינן בסנהדרין (ד' מא) רב כהנא ורב ספרא תנו סנהדרין בי רבה פגע בהו רמי בר חמא אמר להו מאי אמריתו כו' א"ל מהא דקתני מה בין חקירות לבדיקות חקירות אמר א' איני יודע עדותן בטלה בדיקות אמר א' איני יודע ואפי' שנים אומרים אין אנו יודעין עדותן קיימת מכדי אידי ואידי דאורייתא מ"ש חקירות ומ"ש בדיקות א"ל הכי השתא בחקירות אמר א' איני יודע עדותן בטילה דה"ל עדות שאי אתה יכול להזימה בדיקות אמר א' איני יודע עדותן קיימת עדות שאתה יכול להזימה הוא וע"ז אומר בירושלמי איסי אומר כל זמן שאלו העדים (צ"ל שאין) העדים יכולים להזדמם על אותה עדות אין ההורג נהרג וזה החילוק שבין חקירות לבדיקות

שם מכירין אתם אותו מה הי' עובד כוכבים הי' או ישראל הי' נשמעינה מהדא דמר ר' יוחנן נהרג מטברי' לציפורי חזקה שישראל הי' והוא מקום שרוב ישראל מצוין ואזלינן בתר הרוב והוא כמו דאמרינן בסנהדרין (ד' סט) ובדיני נפשות לא אזלינן בתר רובא והתנן א' אומר בשנים בחודש כו' ואף שאין זה חידוש דבדיני נפשות אזלינן בתר רובא וכמו דאמרינן בירושלמי (סוף קידושין פ"ד ה"י) ומניין שהורגין על החזקות ר' שמואל ברי' דר' יוסי ב"ר בון אמר כתיב ומכה אביו ואמו מות יומת וכי דבר ברי הוא שזה הוא אביו והלא חזקה הוא שהוא אביו ואת מר הורגין אוף הכא הורגין והתם הוא חזקה דאתי מכח רובא אך כבר חילק בזה הקצה"ח בקונטרס הספיקות שזה הוא דווקא בשכבר הוחזק אבל לא שנתהוה הרוב בשעת מעשה גופא

[עוד נראה לי דהירושלמי אזיל לשיטתי' והש"ס דילן לא סבר הכי וכמו דאמרינן בסנהדרין (ד' מ') ת"ר מכירין אתם אותו עובד כוכבים הרג. ולא מחלק דבין טברי' לציפורי חזקה שישראל הי'. והוא כמו שביארתי בספרי נועם ירושלמי (פ"א דביצה) וכן (בפ"ב דב"ב) דאמר אמר ר' יודן הדא דאת אמר בשתי קנים אבל אם אין שם אלא קן אחד בלבד לא בדא כו' עיי"ש שביארתי דשיטת הירושלמי הוא דלא כשיטת הש"ס דילן והוא שסובר דרוב וקרו' הולכין אחר הקרוב ולא כמו דאמרינן שם בביצה (ד' י"א) לימא מסייע לי' לריב"ח דאמר רוב וקרוב הולכין אחר הרוב וא"כ ניחא בתוך הקן ומצא לפני הקן אסורין והוא משום דאזלינן בתר רובא דעלמא. אבל לשיטת הירושלמי דאזלינן בתר הקרוב ע"כ אמר ר' יודן דדווקא בשתי קנים אבל אם אין שם אלא קן א' בלבד לא בדא והוא משום דאזלינן בתר הקרוב ועיין בפ"ב דב"ב על הא דאמר בם הדא דתימא בשאין דרך הרבים מפסקת אבל אם הי' דרך הרבים מפסקת לא בדא דאין הטעם משום דאזלינן בתר רובא דעלמא. אלא הטעם משום שאם דרך הרבים מפסקת ע"כ הוא נתייאש וכמו דאמרינן בב"מ (ד' כ"ד) המוצא בסרטי' ופלטי' גדולה ובכל מקום שרבים מצוים שם הרי אלו שלו

וע"ז אומר נשמעינה מהדא דמר ר' יוחנן נהרג מטבריא לציפורי חזקה שישראל הי' והוא משום דאזלינן בתר הקרוב אבל לשיטת הש"ס דילן דאזלינן בחר רובא דעלמא ע"כ לא מחלק וצריכים להכיר עובד כוכבים הי' או ישראל הי' כמו דאמרינן בסנהדרין (ד' מ"א) עובד כוכבים הרג ישראל הרג כו' ודו"ק)

שם ר' שמעון בן יוחאי אומר עפ"י שנים עדים יומת המת המת מת (פי' וכי המת מת) אלא להודיעו באיזה מיתה מת תני ר' יודה בי ר' אילעי אומר וכי יזיד איש על רעהו להרגו בערמה שיערימוהו באיזה מיתה מת הי' מיתתו בחמורה והתרו בו בקלה יכול מימר אילו הוה ידע שמיתתו בחמורה לא הוה עבד הד מילתא הי' מיתתו בקלה והתרו בחמורה על דעתי' דר"י ב"ר אלעי שיערימוהו באיזה מיתה מת היו מתרין בו ושותק כו' ר' חייא ב"ר גמדא שאל מקושש משום מאי מחייב משום תולש או משום קוצר נשמעינה מהדא ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו מלמד שמצאוהו תולש עצים מן הקרקע (וכתב הפ"מ במראה הפנים ונפקא מינה לדאיסי בן יהודא דאמר אינו חייב על אחת מהן וכמו דאמר בשבת (ד' צז) דהא מיהת לא מספקא) אך אעפ"כ קשה דהתם בשבת (ד' צז) אמרינן אמר רב יהודה אמר שמואל מקושש מעביר ארבע אמות ברה"ר במתניתא תנא תולש הוה רב אחא ב"ר יעקב אמר