נועם ירושלמי על נשים עח

אבל אי אמרינן דהוי כלוקח משעה ראשונה וא"כ מהני הסילוק ואע"ג דאמרי' דטבא לי' עבדי לי' כו' וא"כ ליהוי כיורש ולא תהני הסילוק שלו אך כיון שהסילוק נעשה מרצונו ואמר שמסלק מירושתו ע"כ הוי כלוקח ומהני הסילוק וא"כ נתבאר דהא דתקנת אושא לשיטת הש"ס דילן הוא משום דשוי' רבנן כלוקח ולשיטת הירושלמי הוא מחמת שלא תהא אשה מוכרת נכסי' משל בעלה ואומרת שלי הן אבל בלאו"ה קאמר רב וכן ר' יוחנן שבסוף הוא זוכה בהן

עוד שם ר' יוסטינה הוי לי' עובדא ושאיל לרבנן כו' (ופי' הע"מ שסילק עצמו מנכסי אשתו והי' רוצה לירש הנכסים לאחר מיתתה ושאל לרבנן אמרין לי' פוק מנכסייך משום דסברי דמהני הסילוק שאל לרשב"ל ואמר לי' עול בנכסייך והוא שסובר דלא מהני הסילוק שבסוף הוא זוכה בהן (ולפי"ז טוב לגרוס בפ"ח דכתובות) כמו שהגיה הק"ע רשב"ל כדעתין דאמר אדם יורש את אשתו מדבר תורה ואף שביארתי דר' יוחנן נמי סובר דירושת הבעל דאורייתא ואעפ"כ קאמר דרשב"ל לטעמי' שסובר דירושת הבעל דאורייתא לאפוקי מאמוראי אחריני דסברי דירושת הבעל דרבנן (ועוד איפשר לומר שסובר דאע"ג דירושת הבעל דרבנן אעפ"כ לא מהני הסילוק משום דאפי' רבנן לא שוי' כלוקח משעה ראשונה אלא כיורש ולקמן יתבאר בזה) ר' ירמי' בעא קומי ר' זעירא היי לון רבנן (פי' מאן הוי רבנן דאמרי לי' פוק מנכסיך) הא רב הא ר' יוחנן הא רשב"ל א"ל רבנן דר' יוסטינה (ופי' הפ"מ דמה את מתמה רבנן דר' יוסטינה בפני עצמן הן והק"ע פי' דקאי להא דלקמן דרבנן דר' יוסטינא בעי קומי ר' יוחנן דברי חכמים מתה מי יורשה אילין אחין יורשין אותה ופי' הפ"מ בעון קומי ר' יוחנן לדברי חכמים במתניתין דאמרי אם מתה אינו יורשה מי הוא יורשה וכה"ג גריס לה ביש נוחלין שהי' ר' יוחנן מסופק אם אבי' יורש אותה או אחי' והוא דחוק מאוד דמה היה מסופק והק"ע פירש דבעון דמי יגרשה אם סילק הבעל מירושתה אם בניו יורשים אותה ואם מתו הבנים הבעל יורש את בניו או דילמא אם מתו הבנים חוזרת הירושה לבית אביה ולפי מה שביארתי קאי להא דאמר מתחילה דמאן אינהו רבנן א"ל רבנן דר' יוסטינא דבעון קומי ר' יוחנן דברי חכמים מתה מי יורשה אילין אחי' יורשין אותה (והפי' הוא דברי חכמים דפליגי על ריב"ב ואמרו דירושת הבעל דרבנן בעי אם שוי' רבנן כלוקח משעה ראשונה או דשוי' רבנן כיורש ואינו יורש אלא לאח"כ וע"ז בעון קומי ר' יוחנן מתה מי יורשה אלין אחיה יורשים אותה (ובב"ב הגירסא אמר ר' יוחנן דברי חכמים אבי' יורשים אותה אחי' יורשים אותה והתם הגירסא הוא טעות וצ"ל מאן אינון רבנן דר' יוסטינא דבעון קומי ר' יוחנן דברי חכמים אביה יורשה אחי' יורשים אותה ואח"כ צריך לגרוס הא דוירש אותה כו' פי' דבעון מר' יוחנן שאמר שלבסוף הוא זוכה בהן והוא משום דפסק כריב"ב שאומר דירושת הבעל דאורייתא וע"כ בעון מר' יוחנן דברי חכמים (פי' לדברי חכמים דאמרו דירושת הבעל דרבנן אם שוי' רבנן כלוקח משעה ראשונה או כיורש לבסוף) ע"ז אמרו לו מי יורשה מן התורה אביה או אחיה יורשים אותה וא"כ בודאי דשוי' רבנן כלוקח משעה ראשונה דאם הוא כיורש לבסוף הא אמרינן בכתובות (פ"א ה"ב) חרש שנשא פיקחת אין לה עליו מזונות ולא כתובה ואם מתה הוא יורשה שהיא רצתה לזוק לו נכסי'. וא"כ משעה שנשאה זיכתה לו הירושה וא"כ אם הירושה הוא לבסוף א"כ איך תוכל לזכות לו משעה שנשאה הירושה הא כיון שמתה אביה או אחיה יורשים אותה א"כ כבר יצא מרשותה וא"כ איך תוכל לזכות לו הירושה אלא ודאי דשוי' רבנן כלוקח משעת הנשואין וא"כ ודאי דמהני הסילוק דידי' דהא אינו זוכה בסוף רק מתחילה וע"כ אמרו לי' לר' יוסטינא פוק מנכסייך דמהני הסילוק שלו משום דירושתו הוא כלוקח משעה ראשונה וכמו שביארתי ולקמן יתבאר עוד בזה ודו"ק]

שם ר' חייא בר מרי בעא קומי ר' יונה מכרה לבעלה מהו א"ל מדאמר חזקיה הלכה כרבי (כצ"ל) הדא אמרה מכרה מכר הנה הפ"מ פירש משום דבלאו"ה הבעל אוכל פירות ואין לה בחיי' כלום אם מכירתה הוי מכירה וגם הק"ע נדחק בזה

ולי נראה דהבעי' הוא כמו דאמרינן בב"ב (פ"ח ה"ח) כהדא ההיא איתתא כתבת ניכסה לחד בר נש צרכת וזבנת לבעלה וצ"ל אחר הא שאומר תנו האומר ינתנו לפלוני מת הראשון כו' ואח"כ צ"ל מכרה לבעלה מהו (פי' שא' נתן לה ואמר אחריך לפלוני ואח"כ חזרה ומכרה לבעלה) והוא כמו דאמרי' בכתובות (ד' צ"ה) אמר אביי נכסי ליך ואחריך לפלוני ועמדה וניסת בעל לוקח הוי ואין יורש במקום בעל כלום וע"ז אומר ר' חייא בר מרי בעא קומי ר' יונה מכרה לבעלה שאם אחד נתן לה ואמר אחריך לפלוני ומכרה לבעלה אם הוי מכירה והא דבעי לה דווקא אם כרה ואמאי הא בלאו"ה כשנישאת ה"ל הבעל לוקח איפשר לומר דהירושלמי לטעמיה שסובר דבעל לא הוי לוקח משעה ראשונה או דהבעי' הוא אם אמר לה כשהיתה נשואה ואחריך לפלוני ואע"ג דאמרינן התם דכשהיא נשואה אחריך ליקני בעל לא לקני היינו מחמת שהבעל הוא בעצמו כלוקח וע"כ אמר ליה אחריך ליקני בעל לא לקני אבל אם מכרה אח"כ במכירה גמורה לבעלה א"כ הוי כמכרה לאחר וע"ז אומר מדא' חזקיה הל' כרבי (פי' שאומר הראשון מוכר קרקע ולוקח פירות (פי' אם לא מכר) לוקח פירות ואם מכר הוי מכר רשב"ג אומר אין לו אלא אכילת פירות בלבד וא"כ כיון דאמר חזקיה הלכה כרבי (פי' שאמר דהראשון יוכל למכור קרקע) הדא אמרה מכרה מכר (והוא דלא כשיטת הש"ס דילן בב"ב (ד' קל"ז) דאמר שם קשי' דרבי אדרבי ודרשב"ג אדרשב"ג ומשני לא קשיא הא לגופא הא לפירא דרשב"ג אדרשב"ג לא קשיא הא לכתחיל' הא דיעבד וא"כ סובר רבי דאין הראשון יכול למכור ורשב"ג סובר דאין לשני אלא מה ששייר ראשון ולשיטת הירושלמי שלא הביא הברייתא השני' אלא הברייתא דהראשון מוכר קרקע ולוקח פירות דברי רבי רשב"ג אומר אין לראשון אלא אכילת פירות בלבד א"כ סובר רבי דיכול למכור ורשב"ג סובר דאין לראשון אלא אכילת פירות בלבד

[עוד שם א"ר מנא מן מה דאמר חזקיה הלכה כרבי הדא אמרה שאין נותנין לו במתנת שכיב מרע צ"ל כמו דאיתא בירו' בב"ב (ספ"ח ושם) אמר ר' ינאי מודה רבי שאינה נותנה במתנת שכ"מ. והוא כמו דאמרי' בב"ב (דף קל"ז) ומודה כו' שאם נתנן במתנת שכיב מרע לא עשה כלום מאי טעמא אמר אביי מתנת שכ"מ לא קנה אלא לאחר מיתה וכבר קדמו אחריך והנה שם איתא בירו' ר' יוחנן אמר ולא במתנת בריא והפ"מ נדחק שם בזה ולי נראה שהפי' הוא ולא במתנת בריא שהיא כמתנת שכ"מ דהיינו בענין שאינו קונה רק לאחר מיתה. וכמו דאמרי' בב"מ (די"ט) איזהו מתנת בריא שהיא כמתנת שכיב מרע דלא קני אלא לאחר מיתה כל שכתוב בו מהיום ולאחר מיתה וע"כ אמר ר' יוחנן ולא במתנת בריא (פירוש מתנת בריא שהוא כמתנת שכ"מ דלא קני אלא לאחר מיתה והא דקאמרי ולא במתנת ברי הוא דבמתנת שכ"מ אפשר דלא מהני כמו שביארתי בספר נחלת יהושע (סי' כ') על מה שכ' הר"ן בתשובה על הא דתיקנו חכמים מקח וממכר לפעוטות במטלטלין משום כדי חייו דאם מכרו הפעוטות בנכסים לא עשו ולא כלום כיון דתקנת חכמים הוא במקום איסורא לא תיקנו והקשה הרב המגי"ה במ"ל ע"ז מהא דאמרי' בב"ב דף קל"ז) א"ר יוחנן הלכ' כרשב"ג ומודה שאם נתנם במתנת שכ"מ לא עשה ולא כלום ולפי דברי הר"ן תיפוק לי' משום דמתנת שכ"מ אינה אלא מדרבנן ע"ש וע"ז אומר דלאו דווקא שאם נתנם במתנת שכ"מ דלא עשה ולא כלום דזהו אפשר מחמת דבמקום איסורא לא תיקנו רבנן ע"ז אמר ולא במתנת בריא דאפי' במתנת בריא שהוא לאחר מיתה נמי לא קנה משום דכבר קדמו אחריך

[ואפשר לומר דע"כ קאמר בירו' חזרה ומכרה לבעל דבלאו"ה נשואי הבעל לא הוי כמכורה משום דזהו מדרבנן ובמקום איסורא לא תיקנו רבנן ומה שתירצנו שם דכיון דאפשר לעשות בהיתר דהיינו ע"י מכירה ע"כ מהני ע"ש אפשר שהירו' לא סבר הכי ע"כ אמר מכרה לבעלה במכירה גמורה אך כבר ביארתי לעיל דמיירי לאחר נישואין דקאמר אחריך לקני בעל לא ליקני וע"כ מיבעי' ליה אם מכרה במכירה גמורה אם הבעל הוי כאחר דהא דקאמר אחריך לקני בעל לא לקני מכח נישואין

ועוד אפשר לומר הא דמיבעי' ליה אם מכרה לבעלה דאם מכרה לאחר אמרי' בכתובות (דף צה) ואמר אביי נכסי ואחריך לפלוני ומכרה ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות ואחריך מיד בעל ולוקח מיד אחריך ומוקמינן לכולהו בידיו דלוקח מאי שנא מהא דתנן וחוזרות חלילה עד שיעשה פשרה ביניהם ומשני התם אית להו פסידא לכולהו הכא לוקח הוא דאית לי' פסידא ואיפשר דהירושלמי סובר דבזה נמי יעשו פשרה ע"כ קאמר מוכרה לבעלה והנה כאן בירושלמי איתא א"ר מנא מן מה דאמר חזקיה הלכה כרבי הדא אמרה שאין נותנים לו במתנת שכ"מ וקשה דמניין מוכח שאין נותנים לו במתנת שכ"מ וע"כ ביארתי שהגירסא הוא כמו דאיתא בירושלמי דב"ב אמר ר' ינאי מודה רבי שאם נתנם במתנת שכ"מ לא עשה ולא כלום

והנה איפשר עוד לבאר והוא דבירושלמי איתא תחילה ר' חייא בר מרי בעי קומי ר' יונה מכרה לבעלה מהו אמר מדאמר חזקי' הלכה כר' יודא הדא אמרה מכרה מכר וגירסו שם הק"ע והפ"מ הלכה כר' ואיפשר לבאר הגירסא מדאמר חזקיה הלכה כר' יודא הדא אמרה מכרה מכר והוא דבגיטין (דמ"ח) אמרי' כתנאי מניין ללוקח שדה אחוזה מאביו כו' מאי לאו בהא קא מפלגי דר"מ סבר קנין פירות כקנין הגוף ור' יהודא ור' שמעון סברי קנין פירות לאו כקנין הגוף כו' אר"נ בר יצחק לעולם אימא לך בעלמא קסברי ר' יהודה ור"ש קנין פירות כקנין הגוף דמי וכתבו התוס' דיחוי' בעלמא הוא דר' יהודה אית ליה בב"ק (דף צ) גבי דין יום או יומים דלאו כקנין הגוף דמי וע"כ אמר בעא ר' חייא בר מרי קומי ר' יונה מכרה לבעלה מהו וכמו שביארתי דמיירי בואחריך לפלוני ואם מכרה אין האחריך יורש וע"כ בעי מיניה מכרה לבעלה אם הוי מכירה או לאו כיון דבלאו"ה אוכל פירות וא"כ אי אמרינן קנין פירות כקנין הגוף דמי לא הוי מכירה וא"כ אם מתה שייך למי שאמר ואחריך לפלוני אבל חי הוי מכירה לא שייך לאחריך וע"ז אמר דהלכה כר' יודא דקנין פירות לאו כקנין הגוף וע"כ הוי מכירה וא"כ למה לה למכור בחיי' לבעלה דאיפשר דלא הוי מכירה מחמת דקנין פירות הוי כקנין הגוף תמכור לאחר מיתה לבעלה בכדי שלא יקחה האי דאמר לאחריך וע"ז אומר מן מה דאמר חזקי' הלכה כרבי וצריך לגרוס כמו דאמר מתחילה הלכה כר' יהודה הדא אמרה שאין נותנים לו במתנת שכ"מ וא"כ לא תוכל להקנות לבעל לאחר מיתה דהא כבר קדמו אחריך וא"כ צריכה להקנות לו בחיי' וע"כ אמר הלכה כר' יודא דקנין פירות לא הוי כקנין הגוף וע"כ תוכל למכור לבעלה