נועם ירושלמי על נשים לח

חייב חטאת וע"ז אומר מה מצינו בזיקת אם שעשה בה צד שנשתחררה כצד שלא נשתחררה (כצ"ל) (פי' דלא הוי כקטן כו' לאחר השיחרור מחמת שהי' חייב תחילה בשאר מצות וע"כ עשו בה צד שנתגייר כצד שלא נתגייר ולא הוי כקטן שנולד וע"כ חייבים משום אשת אח. וה"נ לענין העבדות גופה בימים הקדמונים עשו בה צד שנתגיירה בימים קדמונים כצד שלא נתגייר' וע"כ עבד שבא על אמו חייב חטאת ודו"ק

שם (ה"ה) כהנת שנתערב ולדה כו' מהו שיעידו עדות אחת ותעלה להם עדות א' או ייבא כההוא דמר ר' זעירא רב יצחק בשם רב אסי וכצ"ל) מאחר שאילו ימצאו העדים זוממין אין נהרגין ואין ההורג נהרג אוף הכא כן עיין בספרי א"ה (כ"ד) מה שכתבתי שם על קושי' הק"ע ושם הארכתי בזה

שם מניין לכהן שהוא מקריב קרבנותיו בכל משמר שירצה ת"ל ובא בכל אות נפשו ושרת הי' זקן או חולה נותנין לכל מי שירצה ועורן ובשרן שלו כו' ובש"ס דילן בב"ק (ד' ק"י) אמרינן ואם הי' זקן או חולה נותנין לכל כהן שירצה ועבודתה ועורה לאנשי משמר וקאמר האי זקן או חולה ה"ד אי דמצי עביד עבודה עבודתה ועורה נמי תיהוי דידי' ואי דלא מצי עביד עבודה שליח היכי מצי משוי' אמר ר"פ שיכול לעשותה ע"י הדחק כו' אכילה דכי אכיל ע"י הדחק אכילה גסה היא ואכילה גסה לאו כלום היא משום הכי עבודתה ועורה לאנשי משמר והירושלמי סובר דאפי' לענין אכילה עבודתה ועורה שלו דכיון דמצי משוי שליח לעבודה ממילא הוי עבודתה ועורה שלו וכן איתא בירושלמי (פ"ט דנזיר ה"ב) ק"ו מה אם הבעלים שהורעתה כחן בזקן וחולה (פי' בפסח דהוי שלא לאוכליו) יפיתה כוחן בקבר התהום עובד שיפיתה כחו בזקן וחולה אינו דין שתייפה כחו בקבר התהום ומשמע דלענין אכילה נמי קאמר דומיא דבעלים דאמר שהורעתה כחו בזקן וחולה דהיינו לענין אכילה: מעות חליצה פ' שנים עשר

יבמות

(ה"א) קידש בגופו של סיפין אמר לי' בתניין שבו קידש ופי' הפ"מ אם קידש מי חטאת בגופו של סיפין אם המים מקודשים א"ל בתניין שבו קידש כלומר במים השניים שבשוקת יקדש ולא בגופו של ספוג כדאמרינן שם כיצד יעשה יזלף עד שמגיע לספוג והק"ע פי' קידש בגופו של סיפין המקדש אשה בענף מאילן תאנה ובענף מחוברים סופי תאנים והם תאנים רעות שאינן נגמרות באילן עד סוף הקיץ מיבעי' לי' מי אמרינן כיון דתאנים רעות הן בעינן שיהא בענף שוה פרוטה דמסתמא דעתה אענף ולא אתאנים או דילמא דעתה אף על התאנים

[ולי נראה שצ"ל בגופו של סמפון שהיו כותבין סמפון בשעת הקידושין וכמו דאמרינן בירושלמי (פ"ו דגיטין ה"ו] ופ"ג דקידושין (ה"ב) ר' אבהו בשם ר' יוחנן סדר סמפון כך הוא אנא פלן בר פלן מקדיש לך אנת פלונית כו' על מנת ליתן לך מיקמת פלן ומכנסיניך ליום פלן ואין אתא יום פלן ולא כניסתך לא יהוי לי כלום כו' היה מדעתו סמפון ומדעתה קידושין קידש בתוך סימפון הרי אלו קדושין גמורין דכיון דקידש אח"כ קידושין גמורין א"כ הוי קידושין גמורים בלא תנאי וע"כ מיבעי' ליה אם קידש בגופו של סימפון דהיינו שהוא שוה פרוטה א"כ לא קידש מתנאים שבסימפון אלא קידשה כמו בכסף וכמו דאמרינן בקידושין (ד' מ"ח) נימא כתנאי התקדשי לי בשטר כו' וחכ"א שמין את הנייר אם יש בו שוה פרוטה מקודשת כו' וע"כ מיבעי' ליה אם קידש בגופו של סימפון אם חזר בו מתנאי והא שנתן לה גופו של סימפון היינו שתהא מקודשת מחמת שהוא שוה פרוטה או אעפ"כ בתניין שבו קידש ולא ביטל התנאים וע"כ אם לא נתקיים התנאי אינה מקודשת או דילמא כיון שקידשה בגופו של סימפון קידשה קדושין גמורין (וכה"ג אמרינן בירושלמי (פ"ו דב"ב ה"א) ר' יוסי קצורא חתניה דר' יוסי סימפון כתיב מלעיל וסימפון מחוק מלרע אני אומר גמרו לעשות קידושין גמורין דכיון דנמחק התנאי לאח"כ ע"כ חזר בהם מהתנאי הראשון ומיבעי' ליה ה"נ וע"ז אומר א"ל בתניין שבו קידש (פי' אף שקידש בגופו של סימפון אעפ"כ כיון דלא מחק התנאים ע"כ ודאי בתניים שבו קידש וא"כ אם לא נתקיים התנאי לא הוי קידושין) ודו"ק]

שם (ה"ב) מחלפא שיטתיה דר' אליעזר תמן הוא אמר הימנית מעכבת והכא אמר אין הימנית מעכבת (פי' הפ"מ מחלפא בשיטתי' דר"א דתמן במצורע אומר הימנית מעכבת כדתנן (פי"ד דנגעים) אין לו בהן יד בהן רגל אוזן הימנית אין לו טהרה עולמית ר"א אומר נותן על מקומן ר"ש אומר אם נתן על של שמאל יצא דע"כ לא מכשר ר"א אלא על מקומן דס"ל לא בעינן קרא כדכתי' ופליג על דר"ש דלא יצא אם נתן על של שמאל והכא הוא מכשיר בחליצה בשמאל והק"ע כתב תמן גבי מצורע כתיב על בהן רגלו הימנית ולדברי הכל ימין מעכב ובחליצה מכשר ר"א בשמאל ומה שכתב ולדברי הכל ימין מעכבת הוא תמוה דהא פליגי בזה ועוד נדחק שם בשירי קרבן

ולי נראה דהירושלמי מקשה מהא דאיתא בנזיר (ד' מ"ו) דתני' אין לו בהן יד ורגל אין לו טהרה עולמית דברי ר' אליעזר ר' שמעון אומר יניחנו במקומו ויצא וחכ"א יניח על של שמאל ויצא ובתוספות בסנהדרין (ד' מ"ה) בד"ה ר"א אומר נותן על מקומו הך מתניתין מתנייא איפכא בפ' ג' מינים (ד' מ"ז) כו' וכן כתבו התוס' במנחות (ד' נ"ח) בד"ה ואיכא כו' ויש כיוצא בזה הרבה בש"ס סוגיות הפוכות בההוא פירקא גופי' בסופו בההיא דנזיר ממורט וההיא דבהן רגל וע"ז הקשה בירושלמי תמן הוא אמר הימנית מעכבת (פי' כמו דאיתא בנזיר (ד' מ"ו) דתני' אין לו בהן יד ורגל אין לו טהרה עולמית דברי ר' אליעזר והכא הוא אמר אין הימנית מעכבת אמר ר"י תמן דכתיב ימנית הימנית מעכבת ברם הכא דלית כתיב ימנית אין הימנית מעכבת (פי' תמן כיון דכתיב בהדיא ימנית הימנית מעכבת (ואע"ג דבזה מעכב ובזה אין מעכב אפ"ה לא ילפינן בג"ש והוא כמו דאמרינן בירושלמי (בריש יומא) לא מצינו דבר מעכב למד מדבר שאינו מעכבו ודבר שאינו מעכב למד מדבר שהוא מעכבו ומסיק אח"כ מאן דאית ליה אזנו אזנו אית ליה רגלו רגלו ומאן דלית ליה אזנו אזנו לית ליה רגלו רגלו ותרין מתניין אליבא דר' אליעזר ועיין ביבמות (ד' ק"ד)

ובזה יתבאר הא דאמרינן בירושלמי (פ"ט דסוטה ה"ב) תני ר' יוסי ב"ר בון בשם ר' יוחנן נמצא עומד על מטתו והסכין תקועה בלבו אין עורפין תני ר' שמעון ב"ר יוחאי היו עורפין דהדא דרבי שמעון בן יוחאי מן אילין דהכין הכין דאמר ר' יוחנן כל אילין דר' שמעון בן יוחאי מן אילין דהכין הכין יחידין אינון ולא סמכינן עליהון והנה הק"ע פי' הא דתני' משמי' דרשב"י דעומד על מטתו והסכין תקועה בלבו היו עורפין הוא מהנך שנאמרו הכי והכי ולאו דסמכא נינהו כו' דאמר ר"י כל אלו הדברים שנאמרו בשם רשב"י כו' דברי יחידים הן ותלאן באילן גדול ולא סמכינן עליהון וכן אמרינן בירושלמי לקמן (פ"ט דסוטה ה"ה) איתן מושבך ושים בסלע קנך אעפ"י שאינו איתן כשר ודכוותה אעפ"י שאין הנחל כשר תני רשב"י הורידו והורידו אעפ"י שאין נחל הדא דרשב"י מן אילין דהכן הכן יחידין אינון ולא סמכינן עליהון והפ"מ פי' ג"כ בדוחק וכל דבריהם דחוקים

ע"כ נ"ל לבאר שר' יוחנן אמר גבי הא דנמצא עומד על מטתו והסכין תקוע בלבו אין עורפין תני ר' שמעון בן יוחאי היו עורפין וע"ז אמר ר' יוחנן דאילין דר' שמעון בן יוחאי (פי' מה דאמר הכי דאם נמצא עומד על מטתו והסכין תקוע בלבו היו עורפין) וכן הא דאמרי' לקמן דאע"פ שאינו נחל כשר יחידאי אינון ולא סמכינן עלי יהו (פי' דר"ש בן יוחאי אזיל לטעמי' וחכמים חלוקים עליו) והוא כמו דאמרי' בסנהדרין (דף מ"ה) אמר שמואל נקטע יד העדים פטור כו' ומי בעינן קרא כדכתיב והתניא מות יומת המכה רוצח הוא אין לי אלא במיתה הכתובה בו כו' א"ל ומי לא בעינן קרא כדכתיב והתנן היה אחד מהם חיגר כו' ת"ש אין לה רחוב אין נעשית עיר הנדחת דברי ר' ישמעאל ר' עקיבא אומר אין לה רחוב עושין לה רחוב. ע"כ לא פליגי אלא דמר סבר רחובה דמעיקרא בעינן ומ"ס רחובה דהשתא נמי כדמעיקרא דמי אבל דכ"ע בעינן קרא כדכתיב תנאי היא דתניא אין לו בהן יד או בהן רגל אוזן ימנית אין לו טהרה עולמית ר"א אומר נותן על מקומו ויוצא ר"ש אומר נותן על שמאלו ויוצא וא"כ פליגי בזה דר"ש סובר דלא בעינן קרא כדכתיב וע"כ סובר דנותן על שמאלו ויוצא וע"ז אומר דכל מילין דר"ש בן יוחאי (פי' במה שאומר ר"ש בן יוחאי דאם נמצא עומד על מטתו והסכין היה תקוע בלבו היו עורפין היא משום דאזיל לטעמיה דאע"ג דכתיב נופל בשדה אעפ"כ סובר רשב"י דאפי' נמצא עומד על מטתו והסכין תקוע בלבו נמי היו עורפין) והוא משום דרשב"י אזיל לטעמי' דלא בעינן קרא כדכתי' תמן הא דאמר רשב"י לקמן (ה"ה) דוהורידו אע"פ שאין נחל הוא ג"כ לטעמיה דלא בעינן קרא כדכתיב וע"ז אימר דכל אילין דרשב"י מן אילין דהכין הכין (פי' שהוא מסוגיות הפוכות אי בעינן קרא כדכתיב) והוא כמו דאית' בנזיר (דף מ"ו) והתניא נזיר ממורט ב"ש אומרים אינו צריך להעביר תער על ראשו וב"ה אומרים צריך להעביר תער על ראשו ואמר רבינא מאי אינו צריך לב"ש א"צ ואין לו תקנה הא לב"ה יש לו תקנה והיינו דר' פדת דאמר ר' פדת ב"ש ור"א אמרו דבר אחד מאי ר"א דתניא אין לו בהן יד או בהן רגל אין לו טהרה עולמית דברי ר"א ר"ש אומר יניחו על מקומו ויוצא וחכ"א