נועם ירושלמי על נשים קנד

וע"כ לא קאמר הירושלמי כמו שאומר הש"ס דילן בגיטין (דף סו) אלא ר' אבא הכי קא קשיא חמרא לא קאמר דמי חמרא לא קאמר מחמרא קאמר כיון שלשיטת הירושלמי הוא זוזי שמגיע לו בעד חמרא דכפר פני' וע"כ לא מקשה כדמקשה בש"ס דילן)]: מי שאחזו פרק

שביעי

(ה"א) תני חרש שתרם אין תרומתו תרומה כו' עיין בספרי נחלת יהושע (סי' כ"א) ושם ביארתי

שם (ה"ב) מתניתין אמרו לו נכתוב גט לאשתך אמר להן כתבו אמרו לסופר וכתב לעדים וחתמו אעפ"י שכתבוהו וחתמוהו ונתנוהו לו ונתנו לה הרי הגט בטל עד שיאמר לסופר כתוב ולעדים חתומו ובגמ' אמר לשנים אמרו לפלוני שיכתו' ולפלוני ופלוני שיחתמו ר' זעירא בשם ר' ירמי' מעשה הי' בימי רבי ואמר לא יעשה כן בישראל שמואל אמר יעשה ויעשה ע' מה שביארתי ע"ז (ברפ"ג דגיטין ה"א) אמר לי' מאן את בעי מן רבי כר' יהודה דר' יודה פוסל בגט משום דסתם אשה לאו לגירושין קיימא ושמואל אמר יעשה ויעשה דאע"ג דאמרינן בירושלמי (פ"ב דגיטין ה"ה) דאמרינן שם שמואל אמר צריך שיניח תורפו של גט עמו ואתי כיי דמר רשב"ל כתב תורפו בטופס פסול וכן מביא ראי' בזבחים (ד' ב') מה דאמר שמואל צריך שיניח אף מקום הרי את מותרת לכל אדם אך אעפ"כ מכשיר באומר אמרו וכמו דאמרינן בש"ס דילן (ד' ס"ו) ואי סבירא לן דהאי כתבו כתב ידן הוא הא כתב הגט כשר והאמר שמואל אמר רבי הלכה כר' יוסי דאמר מילי לא מימסרן לשליח אמרי אי סבירא לן כתבו כתב ידן הוא כתב הגט נעשה כאומר אמרו ומודה ר' יוסי באומר אמרו

עוד שם רבי ירמי' שאל לשמואל אמר לשנים אמרו לפלוני שיכתוב ואתם חתומו אמר לי' ה"ז גט אלא שהדבר צריך תלמוד מחלפא שיטתי' דשמואל תמן הוא אמר יעשה ויעשה והכא הוא אומר אכן שני' היא ששינו עדותן ופי' הפ"מ דמיירי שהם לא חתמו בעצמן אלא דציוו לאחרים לחתום והוא דוחק דזה ודאי פסול כיון ששינו מציווי הבעל (והק"ע גריס אמר לשנים כתבו ותנו גט לאשתי ואמר לסופר וכתב וחתמו הן מהו אמר להו ה"ז תצא והדבר צריך תלמוד) ואיפשר לפרש לפי גירסת הירושלמי שר' ירמיה שאל לשמואל אמרו לשנים אמרו לפלוני שיכתוב ואתם חתומו א"ל ה"ז גט אלא שהדבר צריך תלמוד (פי' משום דמילי לא מימסרן לשליח) וע"ז אומר מחלפא שיטתיה דשמואל תמן הוא אמר יעשה ויעשה והכא הוא אמר אכן (פי' דהא שמואל מכשיר באומר אמרו וע"ז אומר שני' הכא ששינו את עדותן (פי' שעדותן לא היה שיאמרו לסופר לכתוב ולפלוני ופלוני שיחתמו שאז כשר באומר אמרו דאע"ג דמילי לא מימסרן לשליח אך כיון שאמר אמרו לסופר שיכתוב ולפלוני ופלוני שיחתמו לא מסר להם שליחותו להיות הם עושים שליח אחר דהא מילי לא מימסרן לשליח אלא הוא בעצמו עשה שליח להסופר על ידיהם וכן להעדים שיחתמו וע"כ לא הוי כמו מילי דלא מימסרן לשליח דזהו דווקא אם הם עושים מרצונם ע"כ הוי מילי דלא מימסרן לשליח אבל כיון שאמר אמרו לסופר הוא בעצמו עשה שליח להסופר ולהעדים אלא שהם יאמרו להסופר לכתוב ולהעדים לחתום אבל אם אמר אמרו לפלוני שיכתוב ואתם חתומו כיון שעשאן עדים שיחתמו ולא סילק שליחותם א"כ איפשר לומר דמה שאמר אמרו לסופר שיכתוב הוא מרצונם והם יעשו שליח להסופר והראי' דהא אמר להם שהם בעצמם יחתמו אלא שאינם יכולים לכתוב ע"כ אמר להם שיאמרו לפלוני לכתוב וע"כ כיון שזה מרצונם א"כ הוי כמו מילי ומילי לא מימסרן לשליח וע"כ אמר שמואל שהדבר צריך תלמוד) וע"ז אומר שני' הכא ששינו עדותן שאמרו שיאמרו לסופר לכתוב והם בעצמם יחתמו ע"כ בכה"ג איפשר דהוי מילי ומילי לא מימסרן לשליח וע"כ אמר שהדבר צריך תלמוד ומחולק בזה עם הש"ס דילן בגיטין (דף סו) דבש"ס דילן קאמר שלחו מבי רב לשמואל ילמדנו רבינו אמרו לשנים כתבו ותנו גט לאשתי ואמר לסופר כתוב ולעדים חתומו כו' אלא לשמואל הא קא מיבעי' ליה אי כתבו כתב ידן אי כתב הגט כו'

עוד שם ניחא לעדים וחתמו לסופר וכתב לית הדא פליגא על ר' יוחנן דר' יוחנן אמר כתב תורפו בטופס כשר פתר לה כר' יודה דר' יודה פוסל בטופסין וכתב הק"ע וקשה מי לא מודה ר' יוחנן דאם נכתב שם האיש והאשה שלא לשמה דפסול דהא כתיב וכתב לה לשמה וליכא מאן דפליג בהא כמפורש בהרבה משניות במכילתין וכדתנן פ' כל הגט ר"א מכשיר בכולן חוץ מגיטי נשים והא ודאי אין לומר דאם כתב הגט לשמה אפי' שלא מדעתו כשר דהא תנן התם הכותב טופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקום הזמן ואי ס"ד בדעת הסופר תלוי יכתוב שם האיש והאשה דהא ודאי לשמן הוא כותב עכ"ל

והנה מה שכתב דשם האיש והאשה ודאי פסול אם נכתב שלא לשמה הא התוס' הקשו בגיטין (דף סו) בד"ה הא כתב הגט כשר ואית מאי קשי' לי' נהי דמילי לא מימסרן לשליח הא לר"מ אפי' מצאו באשפה כשר וי"ל דשמואל פסק הלכה כר"א ולית לי' דר"מ אי נמי נהי דמכשיר ר"מ כשמצאו הבעל באשפה היכא שצוה לכתוב מודה ר"מ שצריך לעשות ציוויו כו' א"כ לר"מ אפי' מצאו באשפה וחתמו ונתנו לה כשר

והנה כבר ביארתי שיטת הירושלמי בירושלמי ופרק ב' דגיטין ה"ב וברפ"ג דגיטין) דת"ק שאומר הכותב טופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה כו' ור"י אומר דכ' תורפו בטופס כשר הוא משום דסובר דסתמא לשמה הוא והא שצריך שיניח מקום האיש ומקום האשה כו' הוא כמו דאמרינן בירושלמי (רפ"ג ה"א) ר' יוסי שאל לר' ירמיה הגע עצמך שזיווג א"ל כן אמר ר' זעירא מכיון שאינו מצוי גזווג אפי' זיווג כמו שלא זיווג (פי' כיון דהשמות אינו מצוי לזווג שיהיו שווין שם האיש והאשה ע"כ אפי' זיווג כמו שלא זיווג) וע"כ צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה: אך זהו דווקא בסופר הכותב טופסי גיטין אבל אם הבעל רוצה לגרש אשתו א"כ ידוע שם האיש והאשה א"כ אפי' בשמות נמי כשר אפי' בלא צווי הבעל דבהא ליכא הטעם כיון שאינו מצוי לזווג וכמו דתנן בגיטין (ד' כ"ב) האשה כותבת את גיטה והאיש כותב את שוברו שאין קיום הגט אלא בחותמיו ובזה אפי בשמות נמי כשר. וע"ז פריך בירו' (רפ"ב דגיטין ה"א) המביא גט ממדינת הים ואמר בפני נכתב אבל לא בפני נחתם כו' בפני נכתב חציו ובפני נחתם כולו ופריך בגמ' ניחא בפ"נ אבל לא בפני נחתם בפני נחת' אבל לא בפני נכתב כלום קיומו של גט אלא בחותמיו (פי' שהוא כדתנן האשה כותבת את גיטה והאיש כותב את שוברו שאין קיום הגט אלא בחותמיו) וקשה דהא בריש מכילתין תנן המביא גט ממדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם אך התם לא קשיא דהא צריך לומר בפני נכתב משום שמות האיש והאשה דכיון שאינו מצוי לזווג אפי' זיווג כמו שלא זיווג ובזה כ"ע מודו לשיטת הירושלמי אך הכא שאומר בפני נכתב חציו ג"כ פסול וע"ז פריך ממתניתין דכלום קיומו של גט אלא בחותמיו וע"ז משני אלא כר' יודה דר' יודה פוסל בטופסין (פי' וא"כ צריך שיהא נכתב הגט לשמה אפי' בטופס והוא משום דסובר דסתמא פסול)

וע"ז אומר הכא ניחא לעדים וחתמו לסופר וכתב לית הדא פליגא על דר' יוחנן דר' יוחנן אמר כתב תורפו בטופס כשר (פי' וא"כ הכא אפי בשמות האיש והאשה נמי כשר דהא הכא ליכא הטעם דאינו מצוי לזווג דכיון דהאיש רוצה לגרש את אשתו דהא אמרו לו נכתוב גט לאשתך אמר להן כתבו כו' וא"כ אמאי בעינן עד שיאמר לסופר כתוב ולעדים חתומו (אפי' בשם האיש והאשה) וא"כ לר' יוחנן דאמר כתב תורפו בטופס כשר והוא משום דסתמא כשר א"כ הכא שם האיש והאשה נמי דמי לכתב תורפו בטופס דהא הכא ליכא הטעם דאינו מצוי לזווג כו' וע"ז משני פתר לה כר' יודה דר' יודה פוסל בטופסין והוא משום דסובר דסתמא פסול משום דאשה לאו לגירושין קיימא וע"כ צריך שיכתוב הטופס נמי לשמה ועיין לקמן (פ"ט דגיטין ה"ח) על הא דתנן כתב סופר ועד כשר אמר ר' אלעזר דברי הכל היא אמר ר' יוחנן דר' יודה ושם יתבאר עוד בזה ודו"ק

שם (ה"ג) תמן תנינן הכותב נכסיו לבניו כו' ר' שמעון בן יקים אעיל עובדא קומי ר' יוחנן מהיום ולאחר מיתה מתנתו מתנה מהיום ולאחר מיתה אינו גט (עיין מה שביארתי על זה בספרי נועם ירושלמי רפ"ו דפיאה)

(ה"ג) מהו שתהא מותרת להנשא ר' חגי אמר מותרת לינשא ר' יוסי אמר אסורה לינשא אני אומר נעשו לו נסים וחיי' עיין בספרי נחלת יהושע (סי' ט"ז) מה שביארתי שם

(ה"ד) ר' יוסי פתר מתניתא נתיחדה עמו כדי בעילה חוששין לה משום בעילת זנות ואין חוששין לה משום קידושין בבעילה לא נתיחדה עמו כדי בעילה אין חוששין לה משום קידושין בכסף ר' יוסי ב"ר יהודה אף חוששין לה משום קידושין בכסף אמר ר' אבין אתי דב"ש כרבנן וב"ה כר' יוסי ב"ר יהודה (פי' כמו דאמרינן לקמן בירושלמי (פ"ח ה"ט) אמר ר' יוסי ב"ר בון ב"ש כדעתיהון וב"ה כדעתיהון ב"ש דאינון אמרין לא יגרש אדם את אשתו אלא א"כ מצא בה דבר ערוה אינון דאמרין מזוהמת היא לפני' ואינו חשוד עלי' לפיכך אינה צריכה ממנו גט שני ב"ה דאינון