נועם ירושלמי על מועד ט

(פי' שלא נגמרה ההנחה עד שנחה בתוך מעיו) ולמה אמרו אינו השם (תיפוק לי' דיפטור מאשם מעילה) ודו"ק

עוד קאמר שם בירושלמי אימת (צ"ל) אית דמותיבין ומסייעין לר"ל והנה הפ"מ נדחק בזה מאוד עיי"ש

ע"כ נ"ל דהפי' הוא כמו דאיתא בשבועות (ד' כ"ג) רב ושמואל ור' יוחנן דאמרי בכולל דברים המותרים עם דברים האסורים ור"ל אמר אי אתה מוצא אלא במפרש חצי שיעור ואליבא דרבנן כו' בשלמא ר' יוחנן לא אמר כר"ל דמוקים למתניתין כדברי הכל. אלא ר"ל מ"ט לא אמר כר' יוחנן אמר לך כי אמרינן איסור כולל באיסור הבא מאליו באיסור הבא ע"י עצמו לא אמרינן כו' מתיב רבא בריה דרבה יש אוכל אכילה אחת וחייב עליה ד' חטאות ואשם א' טמא שאכל את החלב והוא נותר מן המוקדשין ביוה"כ ר"מ אומר אף אם הי' שבת והוציאו בפיו חייב אמרו לו אינו השם ואם כו' כגון שאמר שבועה שלא אוכל תמרים וחלב מיגו דחייל אתמרים חייל נמי אחלב וכן איתא בירושלמי א דשבועות ה"ג) ר' בא בר ממל בעי על דעתי' דר' יוחנן דאמר בכולל שבועות חלות על האיסורין ניתני שבועה שלא אוכל ואכל א"ר זירא כל יומא דר' בא כו' ומן דדמך כו' מה אנן קיימין אם באומר כו'

וע"ז אומר בירושלמי אית דמותיבין ומסייעין לר"ל (פי' שמקשים על ר' יוחנן דאמר דבכולל חל אפי' באיסור הבא ע"י עצמו וא"כ ניתני חמש כגון שנשבע שלא אוכל תמרים וחלב) וע"כ אמר אית דמותיבין (פי' לר' יוחנן) ומסייעין לר"ל משום דבירושלמי מתרץ לה דהא דחייב בכולל היינו דווקא בכולל אבל לא בפורט וע"כ לא חל אם נשבע שלא אוכל תמרים וחלב. וע"כ אומר אית דמותיבין ומסייעין לר"ל

והנה אמרינן שם בירושלמי הוציאו ביוה"כ פטור א"ר יוסי בר בון אתי דר"מ כר"ע דתני מניין ליוה"כ שחל להיות בשבת ושגג ועשה מלאכה מניין שחייב על זה בעצמו ועל זה בעצמו ת"ל שבת היא יוה"כ הוא דברי ר"ע ר' ישמעאל אומר אין חייבין אלא אחת ואיפשר לומר דקאי אדסמיך לי' לפי מה שביארתי דהקושי' לר"ל דאם הוציאה בשבת כיון דקלב"מ א"כ אינו חייב אשם וא"כ מהו מוסיף שאם הי' שבת חייב. אך זהו דווקא אי אמרינן דאינו חייב רק חטאת א' משום שבת וכמו דאמרינן בכריתות דף י"ד) וניתני אם הוציאו חייב מ"מ קתני אם הי' שבת אמר רפרם זאת אומרת עירוב והוצאה לשבת ואין עירוב והוצאה ליוה"כ אבל אי אמרינן כמו דמשני התם ממאי דילמא יש עירוב והוצאה ליוה"כ והכי קתני אם הי' שבת והוציאו חייב אף משום שבת א"כ איפשר לומר דאף דלר"ל פטור בחייבי מיתות שוגגין וא"כ אינו חייב אשם עכ"ז הי' נוסף עוד חטאת א' דהא אם הי' שבת והוציאו חייב שני חטאות

וע"ז אומר הוציאו ביוה"כ הוא פטור. וא"כ אינו חייב רק על שבת. וא"כ מה מוסיף ר"מ והם אמרו לו אינו השם כיון דאם הוציאו בשבת לא יתחייב באשם וע"ז אומר אמר ר' יוסי בר בון אתי דר"מ כר"ע דתני מניין ליוה"כ שחל להיות בשבת ושגג ועשה מלאכה מניין שחייב ע"ז בעצמה כו' ת"ל שבת היא יוה"כ הוא דברי ר"ע ר' ישמעאל אומר אינו חייב אלא אחת

וכ"ז הוא לתרוצי אליבא דר"ל דחייבי מיתות פוטר אפי' בשוגג וא"כ חסר לי' אשם א' ע"כ צריך לתרץ אליבא דר"ל דמתחייב תרתי משום שבת ויוה"כ אבל לר' יוחנן דס"ל דחייבי מיתות אינו פוטר בשוגג א"כ אפי' ס"ל כר' ישמעאל דאינו חייב אלא אחת (או דס"ל דאין עירוב והוצאה ליוה"כ) נמי ניחא דהא מ"מ מוסיף חטאת א'

והנה עדיין צריך לבאר דקאמר מנו אמרו לו ר' יוסי היא (וכן הוא לפי גירסת הפ"מ דר' יוסי היא ולא כר' יהודה היא) א"כ איך יתיישב לר' יוסי הא דאמר ר"מ אף אם הי' שבת והוציאו בפיו חייב משום דהוי בת אחת הא אמרינן בירושלמי (פ"ט דסנהדרין ה"ו) חמותו וכלתו כאחת מה אמר בה ר' יוסי חומר בקל מה אמר בה ר' יוסי שני איסורין כאחת מה אמר בה ר' יוסי וא"כ כיון דהאי אמרו לו ר' יוסי היא א"כ איך יתחייב בב"א על שבת ויוה"כ. ולפי מה שביארתי הי' איפשר לפרש דלר' יוחנן דס"ל דחייבי מיתות שוגגין אינו פוטר א"כ איפשר לומר דר"מ אינו מוסיף רק שבת בלחוד ולא יוה"כ והאי אמרו לו הוי ר' יוסי ור' יוסי לית לי' בת אחת

אך לכאורה קשי' דאם האי אמרו לו הוי רי יוסי והא לית לי' לר' יוסי כולל כמו דאמרינן ביבמות דא"כ איך אמר נידון בזיקה ראשונה אם הי' אשת איש ונעשית חמותו הא חמותו הוא איסור כולל מיגו דאיתסר בשאר קרובות וא"כ איך יתחייב ד' חטאות ואשם א' לדברי ר' יוסי הא אמרינן בכריתות (דף י"ד) נימא אית לי' לר"מ איסור חל על איסור נהי דאיסור חל על איסור לית לי' איסור כולל ואיסור מוסיף אית לי' טהור מעיקרא לא אסור אלא בחלב הו"ל טמא מיגו דאסור בחתיכות טהורות איתוסף בי' נמי איסורא עילוי' חלב ופירש"י שם דהיינו כולל א"כ קשה דהא לית לר' יוסי כולל ואיפשר לומר דס"ל כמו שכתבו התוס' דלהאי לישנא דלקמן דסבר ר' חייא דר' יוסי מחייב תרתי באיסור כולל צ"ל דאשת איש ונעשית חמותו לא חשיב איסור כולל וא"כ איפשר לומר דס"ל לר"י דאיסור כולל ודאי חל ואיסור מוסיף נמי חל דהא אמרינן בכריתות (שם) אקדשי' מיגו דאתוסף בי' איסורא דהנאה איתוסף בי' לגבי חלב ואכתי להדיוט הוא דאסור אבל לגבוה שרי מיגו דאיתוסף בי' איסורא לגבי גבוה איתוסף בי' לגבי הדיוט כו' וא"כ אם האי אמרו לו היינו ר' יוסי א"כ באיסור כולל ובאיסור מוסיף מודה ר' יוסי. ובאיסור בת אחת מיבעי' לי' וא"כ צריך לומר דהירושלמי סובר דבת אחת קיל טפי ואיפשר לומר דהטעם הוא כמו דאמרינן בירושלמי (פ"ז דסנה') ר' ירמי' בעי הבא על אמו מהו שיהי' חייב עלי' משום אשת איש תא חמי אלו בא אחר עלי' חייב עליה משום אשת איש ובנה אינו חייב עלי' משום אשת איש וע"כ בכולל או מוסיף חייב עלי' שתים משום דבכולל בשאר חתיכות ודאי חייב וע"כ ישנו לאיסור זה לגבי שאר חתיכות או במוסיף כיון דאחרים חייבים עלי' משא"כ אם אינו לא כולל ולא מוסיף א"כ לא חל בבת אחת ולא חל כלל

ולכאורה הי' יותר טוב לומר דהאי ר"י היינו ר' יהודה ור"י סובר דמהלך כעומד דמי ומנו אמרו לו ר"י היינו ר' יהודה ור' יהודה אית לי' איסור מוסיף כמו דאמרינן בחולין (ד' ק') אע"ג דאיסור טומאה קדים אתי איסור גיד חל שכן איסורו נוהג בב"נ וכן אמרינן התם ת"ר אבר מן החי נוהג בבהמה חיה ועוף בין טמאין בין טהורין כו' ור' יהודה ל"ל קרא ליתי איסור אבר מן החי וליחול על איסור טומאה שכן איסורו נוהג בב"נ ועיי"ש בירושלמי בסנהדרין (פ"ג) ועיין לקמן (פ"ב דשבת ה"ה) ודו"ק

(שם) א"ר ינאי בלע חצי זית והקיאו וחזר ובלע חייב. הכניס חצי גרוגרות וחזר והוציאו פטור מה בינה לקדמיתא תמן נהנה חיכו בכזית וע"כ חייב אם בלע חצי זית והקיאו וחזר ובלע משום דנהנה חיכו בכזית (והוא כמו דאמרינן בחולין (ד' ק"ג) דהרי נהנה גרונו בכזית) ברם הכא לא נתעסק בכגרוגרת שלימה א"ר יוסי פעמים שהוא מתעסק בגרוגרת שלימה והוא פטור: האיך עבידא הוציא חצי גרוגרת והניחה וחזר והוציא חצי גרוגרת ולא הספיק להניחה עד שנשרפה הראשונה והרי נתעסק בגרוגרת שלימה והוא פטור. בגין מדמייתה לחלבים והוא עביד כן

והנה המפרשים הק"ע והפ"מ נדחקו מאוד בהא דאמר בגין מדמייתה לחלבים והוא עביד כן. ע"כ נראה לי לפרש דקאמר ר' יוסי דלמה לי' בלע חצי זית והקיאו וחזר ובלע חייב הכניס חצי גרוגרת וחזר והוציאו פטור. אמר ר' יוסי פעמים שהוא מתעסק בגרוגרת שלימה והיא פטור האיך עבידא הוציא חצי גרוגרת והניחה וחזר והוציא חצי גרוגרת ולא הספיק להניחה עד שנשרפה הראשונה והרי היא גרוגרת שלימה והוא פטור והוא משום דבעינן שתהא החצי גרוגרת הראשונה מונחת עד שיניח חצי גרוגרת השני' (והוא כמו דאמרינן בשבת (ד' פ') דאם קדם והגביהו ראשונה קודם הנחת השני' נעשית ראשונה כמו שנקלטה או שנשרפה ופטור] וא"כ למה קאמר ר' ינאי הכניס חצי גרוגרת וחזר והוציאה פטור הא בכה"ג פטור אפילו בגרוגרת שלימה שאם נשרפה הראשונה עד שלא הניח חצי גרוגרת השני' הוא פטור (ולאו דוקא נשרפה אלא שאפילו הגביה חצי גרוגרת הראשונה קודם הנחת השני' נמי פטור (והוי כמו שנשרפה) וא"כ קשה דלמאי קאמר ר' ינאי דאם הכניס גרוגרת ואח"כ הוציאה פטור אם הוציאה אינה מונחת וא"כ בכה"ג אפילו בגרוגרת שלימה נמי פטור

וע"ז אומר בגין מדמייתה לחלבים עביד כן (פי' דלכך קאמר בגרוגרת אחת הוא מחמת שאומר תחלה בלע חצי זית והקיאו וחזר ובלע חייב שמשמעינו הדין בחצי זית אחת שהוא רבותא דאפילו בחצי זית נמי חייב) (וכמו דאמרינן בחולין (ד' ק"ג) דבחצי זית איכא למשמע מיני' תרתי שמעינן מינה דלא הוי עיכול ושמעינן מינה דהרי נהנה גרונו בכזי' ואי הוה אמר בכזית לא הוי שמעינן מינה אלא דהרי נהנה גרונו בכזית. אבל לא שמעינן מינה דלא הוה עיכול אבל השתא דאשמועינן בחצי זית א"כ ש"מ תרתי דהרי נהנה גרונו בכזית ודלא הוי עיכול) וע"כ אמר גבי שבת נמי דאם הכניס חצי גרוגרת וחזר והוציאה פטור אבל באמת אפילו בגרוגרת שלימה נמי פטור

וע"ז אומר בנין מדמייתה לחלבים והוא עביד כן (פי' אע"ג דר' יוסי אמר דאפי' בגרוגרת שלימה נמי פטור וא"כ יש רבותא יותר דאפי' בגרוגרת שלימה נמי פטור) ע"ז אומר בגין מדמייתה לחלבים (פי' מפני שצריך לדמות לחלבים ובחלבים הוי רבותא יותר שחייב אפי' בחצי זית והקיאו וחזר ובלעו). ע"כ מיירי נמי בשבת באופן זה שאם הכניס חצי גרוגרות וחזר והוציאה כדי שיהיה דומיא דחלבים. וע"ז אומר והוא עביד כן (פי' דמיירי באופן זה) וכמו דאיתא בכמה מקומות היאך עבידא ופי' איך מיירי אבל באמת אפי' בגרוגרת שלימה אם הגביה הראשונה קודם הנחת השניה נמי פטור ודו"ק

(שם) והא תנינן ר' מאיר אומר אם הי' שבת והוציאו כו' כבר ביארתי תחלה הירושלמי הזה ע"ש

(שם) ר' יוחנן בעי הי' עומד ברה"ר וזרק וקדם וקלטה מהו ולאו מתניתין היא קלטה אחר כו' ר' שמואל