נועם ירושלמי על מועד עו

וע"ז אומר הוו בעי מימר מה פליגי ר"מ ורבנן בשלא עירבו (פי' אם הגגין חלוקים כמו הבתים אבל בשעירבו לא דכיון דעירבו ודאי מותר לטלטל מגג לגג) פתר לה כשהיו כולם לאדם א' פי' ולשמואל יש פלוגתא בין ר"מ לרבנן אפילו הם של אדם א' דלר"מ דחלוק מן הבתים א"כ יש לו דין קרפף וא"כ אין לטלטל מגג לחצר כיון שיש לו דין קרפף אבל לחכמים שסוברים דכל א' הוי רשות בפני עצמו וא"כ אין לו דין קרפף כיון דמחיצות שלמטן למעלה נמי עבידן ע"כ מותר לטלטל אפי' הוא יותר מבית סאתים ומותר לטלטל בחצר נמי]

שם בירושלמי מהו לטלטל בכולו שמואל אמר מטלטלין בכולו רב אמר אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות (פי' לרבנן דאמרי כל א' רשות לעצמו וא"כ אמרינן דהני מחיצות למעלה נמי עבידן) וע"כ סובר שמואל דמטלטלין בכולו (פי' אפי' יותר מבית סאתים כיון דהני מחיצות למעלה נמי עבידן ע"כ מטלטלין בכולו) והא דאמר שמואל תחילה דאין מטלטלין בו רק עד בית סאתים היינו לר"מ שסובר דכל גגות רשות א' הן א"כ סובר דהני מחיצות למטן הוא דעבידן למעלה לא עבידן ע"כ הוי כקרפף שלא הוקף לדירה וע"כ אין מטלטלין בו רק עד בית סאתים משא"כ לרבנן. [וזהו דלא כשיטת הש"ס דילן דמדמה אהדדי גגין השוין לר"מ וגג יחידי לרבנן ולרב מטלטלין בכולו משום דמינכרא מחיצות (פי' הני מחיצות של גג ולא של בין גג לגג דלא מינכרא מחיצות) וכיון דמינכר' מחיצות ע"כ אין מטלטלין יותר מבית סאתים אפי' לר"מ ולשמואל לא מהני מה דמינכרן מחיצות לטלטל יותר מבית סאתים אפילו לרבנן ג"כ. וקשיא דשמואל אדשמואל ודרב אדרב (לשיטת הש"ס דילן דמחליף מהירושלמי הא דרב ושמואל) ומשני דהתם מינכרן מחיצות דלרב מהני הא דמינכרן מחיצות ואמרינן גוד אסיק ולשמואל לא מהני. ולשיטת הירושלמי תלי האי דינא דבית סאתים או יתר מבית סאתים לר"מ ולרבנן]

וע"כ פליגי שמואל ורב דשמואל סובר דמטלטל בכולו משום דהני מחיצות למעלה נמי עבידן ע"כ מטלטלין בו אפי' יתר מבית סאתים (ודלא כשיטת הש"ס דילן אליבא דשמואל) רב אמר אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות. ואע"ג דרב אמר דאפי' אליבא דר"מ דמטלטלין בכולו אע"פ שסובר דאין דיורין חלוקין למעלה אעפ"כ אמרינן הני מחיצות למעלה נמי עבידן ומטלטלין בכולו וא"כ אמאי אמר רב דאפי' לרבנן שסוברים דדיורין חלוקין למעלה וא"כ בודאי דהני מחיצות למעלה נמי עבידן א"כ אמאי אין מטלטלין אלא בארבע אמות אך דמיירי בגגין הרבה (ודלא כשיטת הש"ס דינן דאמרי לרבנן בגג יחידי) וא"כ כל א' נפרץ במלואו למקום האסור וכיון דלא מינכרן המחיצות שבין גג לגג ע"כ לא אמרינן גוד אסיק וע"כ אין מטלטלין אלא בארבע אמות

וע"ז אומר מתניתא פליגא על רב גג גדול סמוך לקטן הגדול מותר והקטן אסור ניחא הגדול מותר בארבע אמות והקטן אסור בד' אמות ויש אסור בד' אמות [פי' דבד' אמות הקטן נמי מותר וע"ז משני רב ושמואל אמרי שנותנים לו ד' אמות לפני פתחו פי' דאף דלקטן נותנים לו ד' אמות היינו בד' אמות שלו אבל לא שיכול לטלטל ב' אמות בגג זה וב' אמות בגג זה] דאמרינן בעירובין (דף פ"ט) שלא יטלטל שתי אמות בגג זה וב' אמות בגג זה אבל לגדול נותנים לו ד' אמות לפני פתחו שזה שייך להגדול שיש נו פתח ר' יוסי בר' בון בשם שמואל אמר בשהיה שם פתח פתוח לגג אפי' כן הגדול מותר כו' והקטן אסור שנפרץ במלואו (פי' שהוא כמו שפירש רש"י בעירובין (דף פט) בד"ה הגדול מותר לטלטל כו' ואפי' לרב דהא מחיצות של מטה שישנו בעודפו לכאן ולכאן מחיצות הניכרות הן וגוד אסקינהו ואית להו גפופי והך פירצה שכנגד הקטן פתחא הוי לגדול ואין קטן אוסר עליו דהוי כשתי חצירות ופתח ביניהם וע"ז אומר ר' יוסי בר' בון בשם שמואל אמר בשהי' שם פתח פתוח לגג אפי' כן הגדול מותר שלא נפרץ במלואו והקטן אסור שנפרץ במלואו (פי' דהגפופים העומדים בהם אמרינן גוד אסיק דהא הם ניכרות והשאר שאינם ניכרות הוי פתח. וע"כ הגדול מותר לטלטל אפי' בכולו אפי' לרב והקטן אסור לטלטל ודו"ק

שם אמרו לו לא אם אמרת בחצר שמחיצותי' עולות עמה תאמר בגג שאין מחיצותיו עולות עמו נראה לי שהוא וט"ס וצ"ל) לא אם אמרת בחצר שאין מחיצותי' עולו' עמה וע"כ מטלטלין מחצר כלים ששבתו בתוכה. תאמר בגג שמחיצותיו עולות עמו. פי' וע"כ כל גג וגג הוי רשות בפני עצמו ואין מטלטלין מגג לגג אמר ליה אף אנא אית לי עמוק כגובה (פי' שסובר דאמרינן גוד אחית וגוד ק כ אסיק אעפ"כ לא לענין חלוקת הדיורין משום דלענין דיורין למטן עבידן למעלה לא עבידן וע"כ לשמואל מטלטלין בה רק עד בית סאתים ולרב אף דמותר לטלטל אפי' כור ואפי' כוריים היינו משום דאמרינן גוד אסיק אפי' לענין דיורין והוי כמוקף לדירה אפ"ה לא לענין חלוקת הדיורין ע"כ סובר רבי מאיר דכל גגות העיר רשות אחת הן ודו"ק

שם תני אמר ר' יודה בשעת כו' היינו נוטלין את הספר והיינו עולין מחצר לגג ומגג לגג אחר ויושבין וקורין ולא אמר אדם דבר א"ל אין שעת כו' ראי' א"ר שונין היינו אצל ר"ש בתקוע והיינו נוטלין שמן ואלונטית והיינו נכנסין מחצר לגג ומגג לקרפף ומקרפף לקרפף עד שהיינו מגיעין לקרפף הסמוך למעיין ויורדין וטובלין בו אשכחת אמר ארבע פלגוון כל גגות העיר רשות אחת הן (וצריך להגיה בכאן) וחכ"א כל אחד ואחד רשות בפני עצמו) ר' יודן אומר חצר וגגות רשות א' הן. ר"ש אומר חצר וגג וקרפף אחת הן לכלים ששבתו בתוכן ולא לכלים ששבתו בתוך הבית והנה הק"ע והפ"מ פירשו דארבע פלגוון אינון דר"מ סובר דכל גגות העיר רשות א' הן וחכמים סברי דכל א' וא' רשות בפני עצמו הוא ור' יהודה סובר דגג וחצר רשות א' הן אבל לא קרפף ור"ש סובר דחצר וגג וקרפף רשות א' הן וא"כ החילוק בין ר' יהודה לר"ש הוא בקרפף. [ולכאורה הא חכמים נמי סברי דחצר וגגין רשות א' הן וקרפיפות רשות א' הן וכמו דאמרינן בעירובין (ד' צ"א) לדברי חכמים גגין וחצירות רשות אחת קרפיפות רשות א' הן אך אעפ"כ אינו סובר כחכמים דהא ר' יהודה סובר דכל הגגין הוי רשות אחת כמו ר"מ. וכמו דאיתא בירושלמי (שם) תני אמר ר' יהודה בשעת כו' היינו נוטלין את הספר והיינו עולין מחצר לגג ומגג לגג אחר ויושבין וקורין כו' וליכא למימר דא"כ סבר כר' מאיר זה אינו דהא אמרינן בעירובין (ד' צ') אמר רב יהודה כשתמצא לומר לדברי ר"מ גגין רשות לעצמן חצירות רשות לעצמן כו' וא"כ סובר ר"מ דגג חלוק מחצר ולדברי ר' יהודה כל גגות העיר רשות אחת ובהא סובר כחכמים דגגין וחצירות רשות א' הן

והנה לשמואל לשיטת הירושלמי לפי מה שביארתי דאמר שמואל מטלטלין עד בית סאתים והוא דדמי לקרפף שלא הוקף לדירה וע"כ אין מטלטלין בו עד בית סאתים והוא מחמת שסובר ר"מ דכל גגות רשות א' הן. וא"כ אמרינן דדיורין למטן עבידן ולמעלה לא עבידן. וע"כ ליכא חילוק בדיורין למעלה וע"כ סובר ר"מ דאין מטלטלין מגג לחצר. וא"כ לר' יהודה דסובר נמי בהא כר"מ דכל גגות העיר רשות א' הן. וא"כ אמאי סובר ר' יהודה דמטלטלין מגג לחצר ע"כ צריך לומר לר"י דאע"ג דשמואל סובר דאין מטלטלין בו רק עד בית סאתים אעפ"כ אם הוא רק עד בית סאתים מטלטלין ממנו לחצר לר' יהודה וכמו שכתבו התוס' בעירובין (ד' צ') בד"ה הכא כו' וא"ת כיון דשמואל חשיב גג כקרפף לאסור ביתר מבית סאתים א"כ בבית סאתים או בפחות נמי יחשב כקרפף בית סאתים שלא הוקף לדירה ויאסר לטלטל מגג לחצר לרבנן כמו מקרפף לחצר ולקמן אמרינן דלרבנן גג וחצר רשות אחת וקרפיפות רשות א' וי"ל דדירת גג הוי טפי דירה מבקרפף לענין כשאינו יותר מבית סאתים

ולרב שאומר בירושלמי דמטלטלין אפי' כור אפי' כוריים לר"מ והוא משום שסובר דהא דאין דיורין חלוקים למעלה היינו משום שאין תשמישו תדיר אין בהם חילוק רשות וכמו שפי' רש"י בעירובין (דף פ"ט) ואם לשיטת הירושלמי סובר רב דלר"מ גגין רשות לעצמם וחצירות רשות לעצמם הוא כדר' יצחק בר אבדימי בעירובין (ד' פ"ט) שאמר אומר היה ר' מאיר כל מקום שאתה מוצא שתי רשויות והן רשות א' כגון עמוד ברה"י גבוה י' ורחב ד' אסור לכתף עליו גזירה משום תל ברה"ר וכמו דאמרינן בעירובין (ד' צ') ורב אליבא דר"מ ליטלטל מגג לחצר גזירה משום דרב יצחק בר אבדימי (ועיין בירושלמי פ"ק דשבת ה"א) ודו"ק]

והנה בש"ס דילן עירובין (ד' צ"א) אמרינן תני' כוותי' דר יהודה כו' אמר ר' יהודה מעשה כו' והיינו מעלין ס"ת מחצר לגג ומגג לחצר ומחצר לקרפף וא"כ סובר ר' יהודה דחצר וגג וקרפף רשות אחת הן ולא כמו דאיתא בירושלמי תני אמר ר' יודא כו' היינו נוטלין את הספר והיינו עולין מחצר לגג ומגג לגג אחר כו' ולא לקרפף וע"כ אומר ארבע פלגוון אינון אבל לשיטת הש"ס דילן א"כ סובר ר' יהודה כר' שמעון דחצר וגג וקרפף רשות א' הן ועיין בתוספות עירובין (ד' צ"א) בד"ה מהו כו' ובלא"ה צריך לומר כן דבפרק מי שהוציאוהו (דף מ"ו) אמר דתנא דפליג אדר' שמעון היינו ר' יהודה ובברייתא המסייע לרב אית לי' לר' יהודה דגג וקרפף רשו' א' הן ולרבנן דהכא לית להו עכ"ל ודו"ק

שם ר' יוחנן אמר בשלא עירבו אבל בשעירבו נעשית חצר כבתים והגגות רשות בפני עצמן אמר ר' זעירא היא