נועם ירושלמי על מועד סו

אינו יכול להלך יותר מאלפים אמה ואעפ"כ מותר לטלטל בכולה דמחיצה הנעשה בשבת שמה, מחיצה) הוון בעיין מימר מה פליגין כר' יהושע וכר"ע (פי' דאליבא דר' יהושע ור"ע דמחמירין בנתנוהו בדיר או בסהר. ע"כ פליגי הכא דהכא עדיף טפי דהא מ"מ קנה שביתה מבעוד יום) ברם כר"ג וכראב"ע לא פליגין (פי' דלדידהו דאמרי דאפי' בנתנוהו בדיר או בסהר כו' שלא קנה שביתה מבעוד יום דמהלך את כולה כ"ש הכא דקני שביתה מבעוד יום) ע"ז אומר ואפי' כר"ג וכראב"ע פליגין קל הוא מי שקנה לו שביתה ממי שלא קנה לו שביתה (עיין בק"ע) ולי נראה שהוא (ט"ס וצ"ל) קל הוא מי שלא קנה שביתה ממי שקנה שביתה וכמו שפירש"י דהתם כיון דלא קנה שביתה ואין לו אלא ארבע אמות ע"כ הקילו דמטלטל בכולה משא"כ הכא דקנה שביתה ויש לו אלפים לכל רוח ע"כ אין מטלטל בה אלא בד' אמות

עוד שם נתנו על פתח הדיר על דעתי' דר"י ור"ע נותנים לו שתי אמות מבפנים ושתי אמות מבחוץ (פי' דלר"י ולר"ע דאין מטלטל אלא בארבע אמות ה"נ נותנים לו ב' אמות מבחוץ וב' אמות מבפנים) על דעתי' דר"ג וראב"ע אין נותנים לו שתי אמות מבפנים ושתי אמו' מבחוץ שאם אומר את ליתן לו שתי אמות מבפני' ושתי אמו' מבחוץ אוף הוא מטלטל בכל הדיר. וחיישי' דילמא יטלטל בכולו והכא אסור לטלטל דהא נתנוהו מבחוץ

ונראה לי שיש בירושלמי חילוף השורות והא דגרסינן בסוף ההלכה א"ר זעירא מתניתא אמרה כן ארבע אמות שאמרו אינן תחום וכתב הק"ע דלא גרסינן לה דלא שייך הכא מידי גם בר"פ אמר ר"ז בהיפוך והפ"מ נדחק בזה ולי נראה דצריך הכי לגרוס אמר ר' זעירא מתניתא אמרה כן ארבע אמות שאמרו תחום הן (כצ"ל) או שהפי' אינן תחום (פי' בתמי' שוודאי תחום הם) וא"כ כיון שהן תחום דהוי כמו שקנה שביתה מבעוד יום ע"כ אין נותנים להם מב' מקומות כמו שאמר תחילה דאם תחום הם אין נותנים להם מב' מקומות דאין אדם קונה שביתה בב' מקומות

עוד שם הי' הדיר חציו בתוך התחום וחציו חוץ לתחום ר' אחא אמר מן אולפן רבי יהודה אמר לה מן דיעה מחלוקת רב חונה וחייה ברי' דרב. והק"ע שגה בזה שפירש דזה פלוגתא דר"ג ור"י אלא דהכא מחלוקת רב הונא וחייא ברי' דרב דהא הכא חצי בתוך התחום א"כ יכול להלך בתוך אלפים שלו אלא לענין לטלטל וע"כ פליגי אם יכול לטלטל בכולה דחיישינן שמא ימשך אחר חפציו וע"כ פליגי בזה רב הונא וחייא בריה דרב כמו דפליגי באם קנה לו שביתה ובאו כו והקיפוה מחיצה ודו"ק

שם (ה"ה) מתניתין מי שישן בדרך ולא ידע עד שחשיכה יש לו אלפים אמה לכל רוח דברי ר' יוחנן בן נורי וחכ"א אין לו אלא ד' אמות ר"א אומר הוא באמצען. ר' יהודה אומר לאיזו רוח שירצה ומודה ר' יהודה שאם בירר לו שאינו יכול לחזור בו ובגמ' ר' זעירא בשם רבי חסדיי טעמא דר' יוחנן בן נורי מאחר שאלו הי' ער הי' קונה שביתה ישן לא קנה לו שביתה (נראה לי שהוא ט"ס וצ"ל ישן נמי קנה שביתה אין לו אלא אלפים אמה לכל רוח (צ"ל) ויש לו אלפים אמה לכל רוח ר' יהודה אומר אפי' ער ולא קנה שביתה אין לו והוא (ט"ס וצ"ל) יש לו אלפים לכל רוח (פי' ר' יהודה דסובר במתניתין (ה"ד) מי שישב בדרך ועמד והרי הוא סמוך לעיר הואיל ולא היתה כוונתו לכך לא יכנס דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר יכנס אמר ר' יהודה מעשה ונכנס ר' טרפון בלא מתכוין. והוא דהירושלמי סובר דאם הוא ער ולא קנה שביתה גרע טפי וע"כ קאמר דלר' יהודה אפי' ער ולא קנה שביתה נמי יש לו אלפים אמה לכל רוח (ודלא כשיטת הש"ס דילן דאמרינן בעירובין (ד' ל"ח) מי סברת דאזיל ואמר מידי דאזיל ושתיק ויתיב כמאן כר' יוחנן בן נורי דאמר חפצי הפקר קונין שביתה אפי' תימא רבנן עד כאן לא פליגי רבנן עלי' דר"י בן נורי אלא בישן דלא מצי אמר אבל בניעור דאי בעי למימר מצי אמר אע"ג דלא אמר כמאן דאמר דמי. ולשיטת הירושלמי משמע דריב"נ עדיפא מדר' יהודה דלר' יוחנן בן נורי כיון דאי בעי מצי אמר ע"כ הי' לו לומר אך ר"י סובר ואפי' ער ולא קנה שביתה נמי יש לו אלפים לכל רוח]

והנה שיטת הירושלמי הוא דטעמי' דריב"נ הוא מחמת שאם הי' ער הי' קונה שביתה (הוא דלא כשיטת הש"ס דילן בעירובין (ד' מ"ה) דאמרינן שם בעי רבא מאי קסבר ר' יוחנן בן נורי מסבר קא סבר חפצי הפקר קונין שביתה ובדין הוא דלפלוג בכלים והא דקא מיפלגי באדם להודיעך כחן דרבנן דאע"ג דאיכא למימר הואיל וניעור קנה ישן נמי קנה קמ"ל דלא או דילמא קסבר ריב"נ בעלמא חפצי הפקר אין קונין שביתה והכא היינו טעמא הואיל וניעור קנה ישן נמי קנה אמר רב יוסף ת"ש גשמים שירדו מעיו"ט יש להן אלפים אמה לכל רוח כו' אי אמרת בשלמא קסבר ריב"נ חפצי הפקר קונין שביתה הא מני ר"י היא. אלא אי אמרת חפצי הפקר אין קונין שביתה הא מני לא ר' יוחנן ולא רבנן. וא"כ מסיק הש"ס דילן דהטעם של ריב"נ הוא משום דחפצי הפקר קונין שביתה) אבל לשיטת הירושלמי הטעם של ריב"נ הוא מאחר שאלו הי' ער הי' קונה שביתה ישן נמי קונה שביתה אבל חפצי הפקר לכ"ע אין קונין שביתה

שם בירר לו מבעוד יום חוזר בו מבעוד יום משחשיכה חוזר בו משחשיכה בירר לו מבעוד יום וקידש עליו היום כו' והנה הפ"מ פירש (כמו דאיתא בירושלמי) משחשיכה חוזר בו משחשיכה ולי נראה כגירסת הק"ע משחשיכה אינו חוזר בו משחשיכה וכן הוא בש"ע או"ח (סי' ת"ה) מי שיצא חוץ לתחום אפי' אמה א' ולא יכנס להיות כבני העיר ואין לו אלא ארבע אמות מעמידת רגליו ולחוץ וכתב המ"א כיון למה שהקשה הראב"ד דהא קיי"ל הבלעת תחומין מילתא היא כו' ואמאי לא יכנס הרי ד' אמות שלו מובלעים בתוך התחום ותירץ המ"מ דכיון שהוא מהלך ורוצה לילך נראה כבורר אל עבר פניו ודוחק עכ"ל וא"כ משמע שמשחשיכה אינו יכול לחזור]

שם בירר לו מבעוד יום וקידש עליו היום נשמעינה מהדא כו' הנה הירושלמי הזה הוא תמוה מאוד ונדחקו בזה מפרשי הירושלמי הק"ע והפ"מ. וע"כ היה נראה לי להגיה לא בירר לו מבעוד יום וקידש עליו היום דאם בירר לו מבעוד יום וקידש עליו היום בודאי דאינו יכול לחזור בו אבל אם לא בירר לו מבע"י וקידש עליו היום א"כ מסתמא קנה ד"א לכל רוח והוא באמצען ע"כ אינו יכול לחזור בו או דילמא כיון דלא בירר מבעוד יום יוכל לברר אף לאחר שקידש היום וע"ז אומר נשמעינה מהדא ופירוש דהא זהו מתניתין מי שישן בדרך ולא ידע שחשיכה יש לו אלפים אמה לכל רוח דברי ריב"נ וחכ"א אין לו אלא ד' אמות רבי אליעזר אומר והוא באמצען ר"י אומר לאיזה רוח שירצה ילך ומודה ר"י שאם בירר לו שאינו יכול לחזור בו וא"כ היה ישן בדרך עד שחשיכה אם כן לא בירר מבעוד יום וקידש עליו היום ואף עפ"כ סובר רבי יהודה דיכול לברר אחר כך ועל זה אומר נשמעינה מהדא לא יכנס דברי ר"מ ר"י אומר יכנס

וע"ז אומר לא על הדא אמרה אלא על רישא דפירקא מי שהוציאוהו כו' או רוח רעה איתאמר' עלי' אמר ר' בון מודה ר"י שאם בירר לו שאינו יכול לחזור בו

והנה הירושלמי הזה הוא תמוה מאוד. והק"ע והפ"מ נדחקו בזה ע"כ נראה לי להגיה אמר רבי בון לא על הדא אמרה אלא על רישא דפירקא מי שהוציאוהו כו' או רוח רעה איתאמרת עליו מודה רבי יהודה שאם בירר לו שאינו יכול לחזור בו

והפי' הוא שמדחה להא דמוכח ממתניתין דאם לא בירר מבעוד יום וקידש עליו היום שיוכל לברר אח"כ מהא דר"י שאמר לאיזה רוח שירצה ילך ע"ז אומר ר' בון דלא איפשר לומר דר"י קאי על מתניתין דהא תנן לא יכנס דברי ר"מ ר"י אומר יכנס ולפי מה שביארתי תחילה דקאמר בריש הלכה אתי דר"י כריב"נ וא"כ ר"י סובר כמו ריב"נ דאמר מאחר כו' וכן אם הי' ער נמי אמרינן מאחר שאם היה אומר היה קונה שביתה ע"כ אם לא אמר נמי קונה שביתה

וא"כ כיון דר"י סובר כריב"נ א"כ איך קאמר רבי יהודה לאיזו רוח שירצה ואם כן אין לו אלא ד' אמות הא לשיטת הירושלמי ר"י סובר כמו ר' יוחנן בן נורי וא"כ איך קאמר לאיזה רוח שירצה וע"כ אמר ר' בון דלא קאי על הא דמתניתין אלא דקאי על רישא דפירקא מי שהוציאוהו כו' דנותנים לו ב' אמות.