נועם ירושלמי על מועד כט

היה בזדון. וע"ז אומר את נותן שגגת מלאכות על זדון שבת וע"כ הוי כאילו שגג בשבת ע"כ כיון דאמרינן השבתות כגופן דמי ע"כ מתחייב על כל מלאכה ומלאכה וכמו דאמר לקמן וא"כ תפשוט מזה דשגג בזה ובזה חייב על כל מלאכה ומלאכה וכמו דאמר לקמן אילו הזיד בשבת ושגג במלאכות אינו חייב על כל אחת וכו' מפני שנתוסף לו שגגת מלאכות שבת (צ"ל שגגת שבת) אובד שגגת מלאכות

וא"כ לפי"ז צריך לומר דהא דתנן במתניתין כל השוכח עיקר שרת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה אינו חייב אלא אחת היינו דווקא בתינוק שנשבה לבין העו"ג אבל אם אינו יודע עיקר שבת א"כ היינו כמו ששגג בזה ובזה א"כ חייב על כל אחת ואחת וע"ז אומר מן מה דמר ר' שמואל ר' אבהו בשם ריב"ח כל הדא הלכתא כר' אליעזר ברם כרבנן אינו חייב אלא אחת הדא אמרה היא הדא (פי' דאף ביודע עיקר שבת אלא ששכח אח"כ אעפ"כ אינו חייב אלא אחת. (פי' דלא אמרינן דשבתות כגופין דמי וגם אם שגג בזה ובזה אינו חייב אלא אחת וע"כ לא פליגי בין אי תני כל השוכח עיקר שבת ובין תנאי דבית רבי כל שאינו יודע עיקר שבת ששניהם סברי דאפי' תינוק שנשבה לבין העו"ג חייב חטאת ואפי' אם ידעו ושכחו נמי אינו חייב אלא חטאת אחת אם עשה: מלאכות הרבה בשבתות הרבה

שם ועשה אחת ועשה הנה ועשה מהנה ועשה אחת לחייב על כל אחת ואחת לשיטת הירושלמי נפקא לן מאחת לחייב על כל אחת ואחת ומהנה הוא לחייב אחת אפי' על הרבה ובשבת (דף ס"ט) משמע דאחת שהיא הנה שגגת שבת וזדון מלאכות כו' משמע דמאחת ילפינן שאינו חייב אלא אחת ומהנה ילפינן שחייב על כל אחת ואחת) מהנה לחייב על התולדות

וע"ז פריך או נימר בעבודת כוכבים הכתוב מדבר. תני רבי זכיי קומי ר' יוחנן זיבח קיטר וניסך בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת. א"ל ר' יוחנן בבלייא עברת בידך תלתא נהרין ואיתברת אינו חייב אלא אחת עד לא יתברינה בידיה יש כאן אחת אין כאן הנה. מן דתברה בידיה יש כאן הנה אין כאן אחת כו'

והנה בהירושלמי הזה נדחק בזה הק"ע וגם הפ"מ האריך בדחוקים מאוד. ע"כ נראה לי שיש כאן (ט"ס) בירושלמי (וצ"ל) כמו דאיתא בש"ס דילן בסנהדרין ודף ס"ג) אמר ר' זכאי קומי ר' יוחנן זיבח קיטר וניסך והשתחוה בהעלם א' אינו חייב אלא אחת א"ל פוק תני לברא (פי' דחייב על כל אחת ואחת משום דהשתחואה לחלק יצאת) וכן צריך לגרוס בהירושלמי תני ר' זכיי קומי דר' יוחנן זיבח וקיטר וניסך בהעלם אחת אינו חייב אלא אחת אמר ליה ר' יוחנן בבלי' עברת בידך תלתא נהרין ואיתברת אינו חייב אלא אחת והוא (ט"ס וצ"ל) חייב על כל אחת ואחת (והוא כמו דאיתא בש"ס דילן בסנהדרין שם)

וע"ז אומר על הא דפריך תחילה ויהא כן בעבודת כוכבים וע"ז אומר תני רבי זכיי קומי ר' יוחנן זיבח וקיטר וניסך בהעלם אחת אינו חייב אלא אחת (לפי מה שהגהתי) א"ל ר' יוחנן בבליי' עברת בידך תלתא נהרין ואיתברת אינו חייב אלא אחת והוא (ט"ס וצ"ל) חייב על כל אחת ואחת). וע"ז פריך עד לא יתברינה בידיה יש כאן אחת (פי' שאינו חייב אלא אחת ולפי שיטת הירושלמי דאחת היינו אינו חייב אלא אחת וע"ז אומר עד לא יתברינה בידיה (פי' קודם שאמר לו ר' יוחנן עברת תלתא נהרין ואיתברת אינו חייב אלא אחת וא"כ לית כאן הנה מן דתברה בידיה (פי' לאחר שאמר ר' יוחנן דעבר תלתא נהרין ואיתברת שחייב על כל אחת ואחת ואם כן יש כאן הנה וחייב על כל אחת ואחת ואם כן איך אמר אי נימא בעבודת כוכבים הכתוב מדבר) והפ"מ פי' בזה בדחוקים גדולים

וע"ז אומר והיכן בעבודת כוכבים (פי' איך יכול לומר דאחת שהיא הנה מיירי בעבודת כוכבים) וע"ז אומר בעבודתה בעבודת הגבוה בהשתחויה בעבודתה לחייב על כל א' ואחת. ונראה לי שהוא (ט"ס וצ"ל) בעבודתה לחייב על כולהון אחת פי' דעבודתה הוי עבודה אחת אינו חייב רק אחת אפי' עשה כמה פעמים בהעלם א' בעבודת הגבוה לחייב על כולן א' (וצ"ל) לחייב על כל אחת ואחת דכיון שהעבודות חלוקות ע"כ חייב על כל אחת ואחת וכמו דאמרינן בסנהדרין (דף ס"ב) תני ר' זכאי קמיה דר' יוחנן זיבח וקיטר וניסך והשתחוה בהעלם א' אינו חייב אלא אחת א"ל פוק תני לברא וא"כ חייב על כל אחת ואחת בהשתחויה לחייב על מקצתה (פי' אע"פ שלא השתחוה בפישוט ידים). והא דלא קאמר דאחת שהיא הנה כו' שיש חילוק בין שגגת עבודת כוכבים לשגגת עבודות כמו דאמרינן בסנהדרין (דף ס"ב) אחת שהיא הנה זדון עבודת כוכבים ושגגת עבודות. הנה שהיא אחת שגגת עבודת כוכבים וזדון עבודות אך דפריך שם דבשגגת עבודת כוכבים ה"ד אי קסבר כו' אלא באומר מותר כו' והירושלמי סובר דהעלם זה וזה חייב על כל אחת ואחת [ועיין לקמן דאמרינן שם שגג בזה ובזה רב המנונא אמר אינו חייב אלא אחת אמר ליה ר' זעירא ולא כש"כ הוא אילו הזיד בשבת אינו חייב על כל אחת ואחת מפני שניתוסף לו שגגת מלאכות שבת אובד שגגת מלאכות וא"כ סובר דגבי שבת בהעלם זה וזה חייב על כל אחת ואחת (ועיין מה שביארתי בריש שבת] ואם כן ה"נ חייב על כל אחת ואחת. וע"כ אומר דהא שחייב אחת היינו בעבודת הגבוה ודו"ק

וע"ז אומר ר' בון בר חייא בשם רב שמואל בר רב יצחק כתיב אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם והביא פר מצוה שהמשיח מביא עליהן פר יצאת כו' שאינו מביא עלי' פר אלא שעירה בלבד והוא כמו דאמרינן בש"ס דילן סנהדרין (דף ס"ב שם) ומי מצית לאוקמי הני קראי כו' דאלו הכא כתיב במשיח פר כו' ואלו כו' ושוין שבשעירה כיחיד ודו"ק

שם חברייא אמרין שבת הוא לה' לחייב על כל שבת ושבת (פי' השבתות מחלקין) אמר ר' אילא כתיב כל העושה בו מלאכ' יומת לא העושה בו ובחבירו את אמר אין השבתות מצטרפות חולקות (פי' כיון דילפינן דאין השבתות מצטרפות וא"כ ודאי חולקות דכל שאינו מצטרף חולק וא"כ יש ראיה מזה שהשבתות מחלקות) א"ר יוסי ב"ר בון כשם שאינן מצטרפות כך אין חולקות (פי' שאין ראיה מזה דכשם שאין מצטרפות כך אין חולקות) (ובאמת הא דאמרינן דשבתות חולקות היינו מחמת שבאו לה ימי החול בינתים וכמו דאמרינן לקמן ניחא שבת שבאו לה ימי החול בינתים א"כ בשבת ויוה"כ סמוכין זה לזה א"כ אין שייך שבתות מחלקות ואם כן יהיה תלוי אם שבת ויום הכפורים הם מחולקים

שם ר' זעירא בשם רב חסדא כו' בזדון שבת ובשגגות מלאכות שאלו בדה תנינן מלאכות הרבה לא על השבתות הוא מתחייב והנה הק"ע פי' בדוחק גדול והפי' הוא שמקשה דבדה תנינן מלאכות הרבה לא על השבתות הוא מתחייב וא"כ צריך להיות שעשה מלאכה אחת בשבתות הרבה אם כן למאי תני מלאכות הרבה רבא בשם רב חסדא אמר בשגגת שבת ובזדון מלאכות שאלו (פי' אם שבתות כגופין דמי) בדה תנינן שבתות הרבה לא על המלאכות הוא מתחייב. נראה לי שהוא (ט"ס) וצריך ג"כ לגרום בדה תנינן מלאכות הרבה לא על ידי שבתות הוא מתחייב וא"כ למאי תנן מלאכות הרבה הא יכול לשאול אם עשה מלאכה א' בשבתות הרבה וכן מקשה הש"ס דילן בכריתות (דף ט"ז) מאי קא בעי מיניה אי שבתות כגופין דמי או לא בעי מיני' ניבעי העושה מלאכה אחת בשבתות הרבה ולקמן מסיק דתרתי קא בעי מיניה וכמו דאמרינן בכריתות (ד' טז) אמר רבא אמרי בי רב תרתי בעי מיניה שבתות כגופין דמי ואי לא בעא מיניה ולדי מלאכו' כמלאכות דמיין

שם ר' זעירא בשם רב חסדא ר' אילא בשם רשב"ל תריהון אמרין בזדון שבת ובשגגת מלאכות שאלו הודי ליה או לא הודי ליה (כצ"ל) מן מה דמר ר' שמואל ר' אבהו בשם ר' יוסי ב"ח כל הדא הילכתא כר' ליעזר ברם כרבנן אינו חייב אלא אחת הדא אמרה דלא הודי ליה ונראה לי דמה שאמרו דלא הודי ליה הוא כמו דאמרינן בכריתות (דף ט"ז) דפשיט ליה דזדון שבת ושגגות מלאכות הוא דבעי' מיניה כגופין דמי ולא קביל מיניה כו' אמר רבה מנא אמינא לה דתנן כלל