נועם ירושלמי על מועד קס

הצמחים ניכרין אם אומר את באדר הראשון עד כדון אינן דקיקין וא"כ אמאי לא תנא להו במתניתין שיש חילוק בין אדר הראשון לאדר השני אלא ודאי דתנא ושייר אך לפי מה שכתב הרא"ש שם דסיפא ארישא קאי היינו דאם קראו תחילה ואח"כ נתעברה דצריך לקרות פעם שני אין ראי' מזה עיין שם ברא"ש ודו"ק אך משמעות הירושלמי דקאמר אף שמיעת שקלים וכלאים יש ביניהן משמע דאע"ג דקאמר אין בין אעפ"כ תנא ושייר ודו"ק

וא"כ לפי"ז דריב"ל סובר דבראשונות (ואיפשר שאפי' באמצעיות) אין מתפללין כ"ד וע"כ לא הי' מתפלל כ"ד ובזה יתיישב הא דקאמר בירושלמי (שם) ר' יוסי בעי ויתפללו לפניו כ"ד כהדא דר' יוחנן מתפלל בט' באב כ"ד כו' ר' יוסי בשם ריב"ל אינו תענית ציבור ולפי מה שביארתי דמי לתענית ראשונות. וע"כ משני אהא דמקשה ויתפללו לפניו כ"ד. והוא משום דבראשונות סובר דאין מתפללין כ"ד

וא"כ לפי מה שביארתי דהירושל' סובר דבתענית מתפללין מוסף (דלא כשיטת הש"ס דילן) א"כ ניחא בפשיטות הירושלמי דהכא ר"ח ותענית איכן הוא מזכיר של ר"ח ר' זעירא אמר בהודייה כו' ר' אבינא אומרה ברכה רביעית וקאי על ר"ח שאומר בברכה רביעי' דמה מצינו בכל מקו' ברביעית וכמו שביארתי לענין נעילה של תענית יתבאר לענין מוסף של תענית שכולל ר"ח במוסף של תענית בברכה רביעית דלשיטת הירושלמי מתפלל בתענית תפילה תוספת מחמת התענית והיא נקראת מוסף ועל זה אומר דר"א אומרה ברכה רביעית ודו"ק

ה"ג א"ר סימון סוכרא דקיסא טרד א"ר מנא מפני סעוד' ר"ח (ופי' הק"ע שהיו טרודים במנחה הלכך קרבן מוסף אין בו במנחה) ר"א על שם כל התדיר מחבירו קודם את חבירו קריי' מסייע לר' יוחנן ויהי ממחרת החודש השני אין תימר תרין ירחין הוון והא כתיב מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום אל הלחם

והנה הירושלמי הזה אין לו ביאור גם הפ"מ נדחק בזה: ע"כ נראה לי לבאר הא דאמר ר' מנא מפני סעודת ר"ח ר' אלעזר על שם כל התדיר מחבירו קודם את חבירו דהנה הא דתנן קרבן מוסף אין בנעילה קרבן עצים אין במנחה צריך להבין דמאי טעמא לא קאמר ג"כ בקרבן מוסף איך הוא הדין לענין מנחה ורש"י פי' קרבן מוסף יום שיש בו קרבן מוסף בירושלים אין מעמד בנעילה בירושלי' וכ"ש במנח' הסמוכה למוסף לפי שהיו טרודין במוסף שיש בו להקריב בהמות יותר מתמיד שהוא אחד שאין לך מוסף בלא שתי בהמות כו'

אבל מפני מה לא תנן במתניתין דקרבן מוסף אין במנחה ובנעילה ועל כן קאמר הירושלמי אמר ר' מנא מפני סעודת ראש חודש ר' אלעזר אמר על שם כל התדיר מחבירו קודם את חבירו

וזה יתבאר עפ"י מה שביארתי בספרי נועם ירושלמי (פ"ד דברכות בשם ר"י תפילת המנחה ותפילת המוספין תפילת המנחה קודמת הוון בעו מימר כשאין ביום כדי להתפלל שניהן כו' ר"מ בשם ר"י אפי' יש ביום כדי להתפלל שניהן תפילת המנחה קודמת והתני הקדים תפלת המנחה לתפילת המוספין יצא לשעבר הא בתחילה לא פתר לה בשלא הגיע זמן התפילה כהדא דריב"ל מפקד לתלמידיו אין הוה לכון אריסטון ומטא יומא לשית שעין עד דלא תסקון לאריסטון תהוון מצלין דמנחחא עד דלא תסקון

והנה בספרי נועם ירושלמי (פ"ד דברכות) כתבתי שם דהרא"ש כתב בפ"ד דברכות דמשמע שכך אמר להם דבשעת מנח' קטנה שהוא עיקר זמן המנחה יש להקדים תפלת המנחה קודם לתפלת המוסף אבל מנחה גדולה דשבע שעות אין לחוש ומיהו גמרא לא סבר הכי דאפי' בשעה שביעית פסקינן שצריך להקדים תפילת המנחה. והא דקאמר בירושלמי פתר לה בשלא הגיע זמן התפילה כהדא דריב"ל מפקד לתלמידיו אין הוה לכון אריסטון (פי' שמביא ראי' שאין זמן התפלה לכתחילה בזמן המנחה גדולה) ומביא ראי' מדריב"ל שצוה לתלמידיו שיתפללו מנחה בזמן מנחה גדולה שהוא לאחר שש שעות קודם שיעלו לאכול באריסטון (פי' סעודה) וא"כ מוכח שזמן מנחה גדולה היינו דווקא אם צריך לאכול באריסטון (דהיינו בסעודה) וא"כ מוכח שאין זה עיקר זמנה וכן כתב המעיו"ט שסברת הירושלמי שעיקר זמן המנחה בזמן מנחה קטנה והביא סיוע להרמב"ם שכתב דווקא בדיעבד יצא אם התפלל מנחה בזמן גדולה עיין שם שביארתי היטיב]

ובזה יתבאר הירושלמי דהכא דא"ר מנא מפני סעודת ר"ח ר' אלעזר על שם כל התדיר מחבירו קודם את חבירו (פי' דע"כ קאמר ביום שיש בו קרבן מוסף אין בו נעילה ולא קתני אם צריך להתפלל מנחה. ע"ז אומר דאינו צריך לומר הדין הדין במנחה משום דהטעם דאין מעמד בנעילה הוא כמו שכתבו התו' בתענית (ד' כ"ו) קרבן מוסף אין בו נעילה פי' יום שמקריבין בו מוסף אין בו נעילה לפי שטרודים הם במוסף ואין להם פנאי לומר נעילה וע"כ תנא נעילה ולא תנא מנחה ומשני דמנחה כבר התפלל והיינו משום סעודת ר"ח. ופי' ר' עקיבא סובר דזמן המוסף של ר"ח הוא כמו בשבת דמוספין בשש כמו דאיתא בפסחים (ד' נ"ח) (ולא סבר כמו שחילקו התוס' דזה מיירי בשבת וכמו שהאריך בזה המ"א באו"ח (סי' רפ"א) על מה שכתבו התוס' בברכות (ד' כ"ח) בתוספות ד"ה וס"ל מוספין כל היום הקשה הר"ש דאמרינן פ' תמיד נשחט (ד' נ"ח) מוספין בשש ובזיכין בשבע וכ"ת ה"מ למצוה אבל כל יומא נמי זמנה הוא הרי ביומא (דף ע') (וכן הגיה המ"א) משמע שהמוספין היו נשחטין עם התמיד ומקטירין עמו ותירץ דהתם מיירי בשבת עכ"ל וכתב המ"א דזה מיירי בשבת (פי' דכתיב וביום ולא ילפינן מרגלים והוא הדין ר"ח ולכן מקריבין בשש אבל הירושל' סובר דר"ע סובר דכיון דבשבת לא ילפינן בשש הוא הדין מוספין של ר"ח נמי קריבין בשש

ובזה יתבאר הירושלמי א"ר מנא מפני סעודת ר"ח ר' אלעזר על שם כל התדיר מחבירו קודם את חבירו (פי' שר' מנא מיישב על מה שקשה במתני' דתנן קרבן מוסף אין בו נעילה וקרבן עצים חין בו מנחה דאמאי לא תנן בקרבן מוסף איך הוא הדין במנחה ורש"י כתב וכ"ש במנחה הסמוכה למוסף לפי שהיו טרודין במוסף כו' והירושלמי לא ניחא ליה לתרץ דע"כ לא חשיב מנחה משום דהוא אתי במכש"כ וע"כ קאמר ר' מנא מפני סעודת ר"ח ור' אלעזר אומר על שם כל התדיר מחבירו קודם את חבירו וע"כ צריך להתפלל מנחה תחילה לשיטת הירושלמי דאם צריך לכנוס לסעודה והוא לאחר שש צריך להתפלל מנחה מקודם וא"כ הכא שהמוספין קריבין בשש וצריך להתפלל תפילת המוספין אח"כ א"כ הגיע זמן של מנחה גדולה וצריכים לאכול סעודת ר"ח וא"כ צריך להתפלל מנחה מקודם. ע"כ קאמר קרבן מוסף אין בו נעילה משום דמנחה כבר התפלל קידם מוסף וקרבן עצים אין בו מנחה

וע"כ אמר לו בן עזאי כך הי' ר' יהושע שונה קרבן מוסף אין בו מנחה קרבן עצים אין בו נעילה. והטעם הוא דהא דמוספין קריבין בשש היינו רק בשבת (וכמו שכתב המ"א) והוא משום דכתיב וביום אבל בר"ח וברגלים מוספין קריבין קודם. וא"כ קשה דאמאי לא קאמר הדין במוספין במנחה וע"כ אמר משום ריב"ח דמוספין אין בו מנחה וקרבן עצים אין בו נעילה וחזר ר' עקיבא להיות שונה כבן עזאי

וע"כ תנן ביומא (ד' ע') ויצא ועשה את אילו ואת איל העם ואת שבעת כבשים תמימים בני שנה דברי ר' אליעזר ר"ע אומר עם תמיד של שחר היו קריבין אלמא דביוה"כ קריבין בשחר וכן ברגלים ובר"ח והוא לאחר שאמר לו בן עזאי קרבן מוסף אין בו מנחה והא שלא התפללו מנחה מקודם הוא משום דהקריבו מוספין קודם שש. וחזר בו ר' עקיבא והודה לדברי בן עזאי וע"כ אומר דהמוספין של יוה"כ קריבין עם תמיד של שחר דלא ילפינן ר"ח ורגלים משבת וכמו דתנן בתענית שחזר בו ר' עקיבא

והא דקאמר בן עזאי כך הי' ר' יהושע שונה קרבן מוסף אין בו מנחה וביארתי שהוא משום שסובר דקרבן מוסף של ר"ח קרב קודם שש הוא משום דאזיל לטעמי' דאמרינן בסוכה (ד' נ"ג) תני' אמר ר' יהושע בן חנני' כשהיינו שמחים שמחת בית השואבה כו' כיצד שעה ראשונה תמיד של שחר משם לתפילה משם לקרבן מוסף משם לתפילת המוספין כו' משם לאכילה ושתי' משם לתפילת המנחה וא"כ קשה דאיך אכלו קודם תפילת המנחה אלא ודאי דהקריבו המוספין קודם שש וע"כ לא הגיע עדיין זמן מנחה גדולה וא"כ מוכח מזה דס"ל לר' יהושע בן חנני' דמוספין של חול המועד קריבין קודם שש והוא הדין למוסף ר"ח

[ובזה יתבאר הירושלמי (פ"ה דסוכה ה"ו וסוף שקלים) מוספי שבת ומוספי ר"ח מי קודם ר' ירמי' סבר מימר מוספי שבת ומוספי ר"ח מוספי ר"ח קודם חיילי' דר' ירמי' מן הדא שירו של שבת ור"ח של ר"ח קודם וא"ר יוסי שני' היא דאר"ח בשם ר"י כדי לפרסמו ולהודיע שהוא ר"ח כיצד הוא עושה שוחט מוספי שבת ואומר עליהן שירו של ר"ח ברם הכא מוספי שבת ומוספי ר"ח מוספי שבת קודמין על שם כל התדיר מחבירו קודם את חבירו

והנה בסוף שקלים הקשה הק"ע דהא מתניתין בר"פ כל התדיר מוספי שבת קודמין למוספי ר"ח וי"ל דר' הוה סמי למתניתין מקמי ברייתא ובספרי נחלת יהושע (סי' רכ"ו) כתבתי דאיפשר לומר דסובר ר' ירמי' דהא דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם היינו דווקא אם רוצה לקיים שניהם אבל