נימוקי יוסף על מועד קטן יח:

לפתוח ראשון. פי' שקורא בס"ת בבהכ"נ:

ולברך ראשון. בהמ"ז להוציא הרבים ידי חובתן:

וליטול מנה יפה ראשון. בחלוק לחם הפנים ובכל הקרבנות והמנחות הנאכלין:

הנפטר וכו'. לך בשלום דמשמע ההליכה תהיה בשלום אבל לא ימצא שלום ויש בני אדם שמנחשין ומשימין דבר בלבם וכנגדן דברו חכמים אבל למי שאינו מקפיד אין הדבר מזיק כלום:

הנפטר מן המת. כשהיו מוליכין הארון ממקום למקום הקבורה היו מלוין אותו מעיר לעיר וחוזרין אלו ואחרים מלוין אותם משם והלאה. וחוזרין והרי נפטרין נוטלין רשות ליפטר ממנו:

לך בשלום. דכתיב ואתה תבא אל אבותיך בשלום כי מפני שהוא נבעת צריך לפקדו בשלום בהליכתו:

ילכו מחיל אל חיל. והיינו דאמר רב חייא בר אשי אמר רב תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב לומר שאף לאחר מיתתן עוסקין בתורה בישיבה של מעלה שנאמר ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון:

סליקו להו ואלו מגלחין וסליקא לה מסכת מועד קטן