נימוקי יוסף על מנחות יד.

קטן היודע וכו'. למדנו שחובת חינוך הקטנים במצות הוא בכל מצוה ומצוה:

זוכה ומקבל פני שכינה. כתב הריטב"א ז"ל במנין חוטין וקשרים כי היא דוגמת אור לבושו של הקב"ה והמשכיל יבין עכ"ל. עוד הביא ז"ל הא דאמרינן בגמרא רבינא הוה אזיל בשבתא בשוקא הוה אזיל בתריה רב אשי חזייה דאיפסיק קרנא דגלימיה א"ל מאי דעתך דאשדייה הכא גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה א"ל והא תרגמה רב בר שבא בלאו דלא תסור א"ל הכא נמי בכרמלית דרבנן הוא ולמדנו מכאן כי מי שנפסקו חוטי ציציותיו בענין שנפסלו בכך אם הוא ברשות הרבים גמורה שיש ברחבה שש עשרה אמה ומפולשת מצד אל צד ושרגילין לעבור בה לפעמים ששים רבוא פושטו ואפי' בשוק דהוה ליה טלית שאינה מצויצת כהלכה שהיוצא בה בשבת חייב חטאת אבל כל רשויות הרבים שיש לנו עתה בתוך העיירות כרמלית הן ויש חוששים לצאת בזמן הזה בשבת בטלית זה שאין בו עיטוף גמור והוא תחת הגלימא העליון שנראית כמשוי וכמלבוש כפול וגם כי אין לחוש לזה דמלבוש גמור הוא חשוב טוב הוא לעשות באמצעיתו אחיזות כעין סרבל וכן שמעתי שהיו נוהגים באשכנז וצרפת וכך ראיתי רבים שהיו חוששין בדבר זה בשם הרב החסיד ז"ל עכ"ל: