עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryנימוקי יוסף על בבא מציעא

נימוקי יוסף על בבא מציעא לב:

Nimukei Yosef on Bava Metzia 32b · נימוקי יוסף על בבא מציעא · free full Hebrew text

Open in the reader →

אין בהם לא תשלומי וכו'. תשלומי כפל הוא מה שכתוב על כל דבר פשע וגו' ישלם שנים לרעהו ומשתעי בטוען טענת גנב שגנבוה מרשותו ונמצא שהוא גנבו ואם טען כן בעבדים או בקרקעות או בשטרות היה פטור מכפל כדילפינן (משום דבר הבא בקרא) בדרך כלל ופרט וכלל וכן אם טען בבהמה של הקדש אע"ג שהוא דבר המטלטל וגופו ממון מ"מ ממעטינן ליה מדאמרינן רעהו גבי כפל הילכך בהקדש דלא מיקרי רעהו פטור:

ולא תשלומי ד' וה'. כבר כתבנו במשנתנו דד' וה' אינו אלא בבהמה בשור ושה דוקא ואם כן לא מיירי מתני' אלא בהקדש דפטור מכפל מדאמר קרא ישלם שנים לרעהו וכיון שפטור מכפל בציר חד מארבעה וחמשה ואם כן פטור דארבעה וחמשה אמר רחמנא ולא שלשה וארבעה:

שומר חנם אינו נשבע. פרש"י ז"ל לא הזקיקתו [תורה] לישבע על אלו שאינם מטלטלין וגופן ממון דונקרב בעל הבית וגו' במטלטל וגופו ממון הוא והך שבועה דש"ח הוא לישבע שלא פשע בה. נראה מדבריו ז"ל דמשבועה הוא דפטריה רחמנא אבל היכא דודאי ידעינן דפשע משלם כן כתב הרמב"ם ז"ל בפ"ב מהלכות שכירות וכ"כ הראב"ד ז"ל וטעמייהו משום דפושע כמזיק ומש"ה לא קתני שומר חנם אינו משלם אלא אינו נשבע אבל הרי"ף ז"ל כתב בתשובה המפקיד שטרות אצל חבירו ומודה שפשע בהם ונאבדו פטור מן התשלומין שהרי התורה פטרתו וכתב הרשב"א ז"ל שכן עיקר [וכן כתבו התוספות והאשר"י] ונראה שכן דעת הרנב"ר ז"ל שכתב בחדושיו שכן דעת ה"ר יהוסף הלוי והא דקתני שומר חנם אינו נשבע ולא קתני אינו משלם היינו משום שלא הוזכרו תשלומין בפרשת ש"ח אלא שבועה וכאן לא הזכיר אלא עד שנכתב לכל אחד בפרשתו אבל ה"ה שפטור בכולן בין בתשלומין בין משבועה ומה שאמרו דפושע מזיק הוא אינו כן שהרי פשיעה בבעלים פטור ואילו מזיק בבעלים חייב וכתבו האחרונים ז"ל דשואל נמי פטור מטעם כלל ופרט וכלל זה דוי"ו [דף צה.] דוכי ישאל מוסיף על ענין ראשון והא דלא קתני במתני' שואל אינו משלם משום דסיפא ד' וה' לא קאי אלא אהקדשות ובהקדש לא שייכא שאלה והא דפטרינן הכא משבועה אפי' משבועה שאינו ברשותו הוא דפטור מדמקשינן בגמ' עלה דהא [דף נז:] מבני העיר ששלחו שקליהן נשבעין לגזברים ולא פרקינן ההיא בשבועה שאינה ברשותו:

ואם קנו מידו. שאם יקלקל שמירתו ישלם הא ודאי ישלם שהרי שעבד נכסיו לכך וכן הלכתא אע"ג דבסוף פרק השוכר את הפועלים (דף צד.) קי"ל כרבי יוחנן דלא בעי קנין גבי מתנה ש"ח להיות כשואל דבההיא הנאה דקא מהימן ליה גמר ומשעבד נפשיה אפילו בדברים בעלמא י"ל דשאני התם שהוא ש"ח וכיון שהוא בדין השומרים יכול הוא לחייב עצמו להיות כשואל אפי' בדברים אבל כאן שאין בתורת שומרין כלל אי אפשר שיחול עליו שום חיוב אא"כ קנו מידו ומש"ה בעיא הכא קנין והתם לא. כן העלו הרשב"א והרנב"ר ז"ל:

רבי יהודה אומר אף המוכר ס"ת וכו'. העלה הריא"ף ז"ל דלית הלכתא כר' יהודה וכ"כ שרבינו האי גאון ז"ל כ' בספר המקח דכל זביני אית להו אונאה בר מהני דמנינן במתני' העבדים והשטרות והקרקעות וההקדשות אע"ג דר"ח ז"ל פסק כר' יהודה:

אמר המחבר מהא דעם שאתך בתורה ובמצות אל תונהו למדנו שלא הזהיר הכתוב באונאת דברים אלא יראי השם ואמר במדרש אם הונה עצמך מותר אתה להונהו שזה אינו קרוי עמיתך ואמרינן במסכת מגילה (דף כה:) האי מאן דסני שומעניה שרי לבזוייה בג' ושי"ן פירוש סני שומעניה שיצא עליו ש"ר בודאי. גימ"ל ושי"ן הרבה פירושים יש בו יש מפרשים גייפא שטייא י"מ בן גויה בן שפחה י"מ גערה שמתא כמו שמצינו במועד קטן [דף יז.] ברב יהודה שנדה אותו תלמיד דסני שומעניה ואמר מאן דעבר אדרבנן שרי למקרייה עבריינא וכ"כ הרמ"ה מקוצי ז"ל עכ"ל:

גרסינן בגמרא [דף נט.] אמר רבי חלבו לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו שאין ברכה מצויה לאדם אלא בשביל אשתו שנאמר ולאברם היטיב בעבורה אמר להו רבא לבני מחוזא אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו. ועוד תנן התם תנור שחתכו חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא ר"א מטהר וחכמים מטמאין וזהו תנור של עכנאי [שם ע"ב] מאי עכנאי אמר רב יהודה שהקיפו הלכות כעכנא זו וטמאוהו תאנא אותו היום השיב ר' אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קבלו ממנו אמר להם אם הלכה כמותי חרוב זה יוכיח וכו' אמת המים תוכיח וכו' כותלי בהמ"ד יוכיחו מן השמים יוכיחו יצאתה בת קול ואמרה מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום עמד רבי יהושע על רגליו אמר לא בשמים היא מאי לא בשמים היא א"ר ירמיה כבר ניתנה לנו תורה על הר סיני וכתוב בה אחרי רבים להטות אשכחיה ר' נתן לאליהו [א"ל מאי אמר הקב"ה בהאי שעתא א"ל קא חייך ואמר נצחוני בני נצחוני בני] הביאו כל טהרות שטהר ר"א ושרפום לסוף ברכוהו ואמרו מי ילך ויודיעו אמר להם ר"ע אני אלך ואודיענו שמא ילך אדם שאינו הגון ויודיעו ויחריב את כל העולם כולו הלך ולבש שחורים ונתכסה שחורים וחלץ מנעליו וישב ברחוק ארבע אמות א"ל עקיבא מה היום מיומים א"ל כמדומה אני שחביריך בדלים ממך אף הוא זלגו עיניו דמעות וחלץ מנעליו ונשמט וישב על גבי קרקע: