נדה ע.

הִיא תּוֹעֵבָה וְאֵין בָּנֶיהָ תּוֹעֲבִין

שְׁנֵי מְצוֹרָעִין שֶׁנִּתְעָרְבוּ קׇרְבְּנוֹתֵיהֶן זֶה בָּזֶה וְקָרַב קׇרְבָּנוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן וּמֵת אֶחָד מֵהֶן הַשֵּׁנִי מַה תְּהֵא עָלָיו

אָמַר לָהֶן כּוֹתֵב נְכָסָיו לַאֲחֵרִים וְהָוֵי עָנִי וּמֵבִיא חַטַּאת הָעוֹף הַבָּא עַל הַסָּפֵק

וְהָאִיכָּא אָשָׁם אָמַר שְׁמוּאֵל כְּשֶׁקָּרַב אֲשָׁמוֹ

אָמַר רַב שֵׁשֶׁת גַּבְרָא רַבָּה כִּשְׁמוּאֵל לֵימָא כִּי הַאי מִילְּתָא כְּמַאן אִי כְּרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר אָשָׁם קָבַעה וְכֵיוָן דְּקָבַעה לֵהּ אָשָׁם בַּעֲשִׁירוּת לָא מָצֵי מַיְיתֵי חַטָּאת בְּדַלּוּת

דִּתְנַן מְצוֹרָע שֶׁהֵבִיא קׇרְבַּן עָנִי וְהֶעֱשִׁיר אוֹ עָשִׁיר וְהֶעֱנִי הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר חַטָּאת דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן

וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר אָשָׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר צִפּוֹרִים

וְאִי כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר חַטָּאת קָבְעָה אַף עַל גַּב דְּלָא קְרַב אָשָׁם נַיְתֵי אַחֵר דְּהָא שָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר לַיְיתֵי וְלִתְנֵי

דְּתַנְיָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לַמׇּחֳרָת מֵבִיא אֲשָׁמוֹ וְלוּגּוֹ עִמּוֹ וּמַעֲמִידוֹ בְּשַׁעַר נִיקָנוֹר וּמַתְנֶה עָלָיו וְאוֹמֵר אִם מְצוֹרָע הוּא הֲרֵי אֲשָׁמוֹ וְלוּגּוֹ עִמּוֹ וְאִם לָאו אָשָׁם זֶה יְהֵא שַׁלְמֵי נְדָבָה

וְאוֹתוֹ אָשָׁם טָעוּן