חידושי הלכות על מסכת נדה ע.

תד"ה היא תועבה כו' הדר ביה בפ' החולץ מהא דקאמר הכל מודים כו' עכ"ל וכצ"ל:

בד"ה למחרת מביא אשמו כו' והכי מיתניא בתוספתא כו' ומטמא למתים לאחר ק"כ יום כו' עכ"ל תבא בביאור כ"ד אלו בפ' ב' נזירים במשנה וגמ' ופי' הרע"ב ע"ש ובפ' כ"ג בפרש"י ולא נחתו התוס' הכא לפרש התוספתא אלא עד אחר ס' יום דעלה קאי אר"ש למחרת כו' דמייתינן הכא:

בא"ד אבל אשמו אינו מעכבתו וישהה כו' עכ"ל ר"ל דאשם ספק מצורע הזכיר ר"ש הכא דמביא ביום ס"א על תנאי אבל אשמו דספק נזיר טמא לא הזכיר דמביא בתגלחת ראשונה על תנאי משום דהך אשם אינו מעכבתו אז וישהה אותו כו' או שמא אינו דומה האי אשם לאשם דמצורע שבא להכשיר שממנו נותן דם על הבהונות אבל אשם דספק נזיר טמא א"צ האשם להכשירו ולא יביא אותו כלל מספק וכן לא חשיב בהך תוס' דמביא עולת עוף דנזיר טמא מספק ועולת בהמה דמצורע מספק מה"ט כיון דעולה אינו מעכבתו ולא בא לא לכפר ולא להכשיר לא מביא לה מספק וכ"כ התוס' בפ' ב' נזירים וחטאת הבהמה דמצורע מספק קחשיב בתוספתא דמביא לה ע"י שיכתוב נכסיו לאחרים והוה עני ומביא חטאת העוף הבאה על הספק ודו"ק: