נדה נז.
Niddah 57a · נדה · free full Hebrew text
Open in the reader →גְּמָ' מַאי דְּרוּשׁ לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשֹׁנִים בְּנַחֲלָתְךָ
כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ נַחֲלָה יֵשׁ לוֹ גְּבוּל כֹּל שֶׁאֵין לוֹ נַחֲלָה אֵין לוֹ גְּבוּל
נֶאֱמָנִים לוֹמַר קָבַרְנוּ וְהָא לֵית לְהוּ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ בְּכֹהֵן עוֹמֵד שָׁם
וְדִילְמָא כֹּהֵן טָמֵא הוּא דְּנָקֵיט תְּרוּמָה בִּידֵיהּ וְדִילְמָא תְּרוּמָה טְמֵאָה הִיא דְּקָאָכֵיל מִינַּהּ
אִי הָכִי מַאי לְמֵימְרָא מַהוּ דְּתֵימָא לָא בְּקִיאִי בִּיצִירָה קָא מַשְׁמַע לַן
נֶאֱמָנִין עַל הַבְּהֵמָה וְכוּ' וְהָא לֵית לְהוּ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּגוֹזֵז וְעוֹבֵד
אִי הָכִי מַאי לְמֵימְרָא מַהוּ דְּתֵימָא לָא בְּקִיאִי בְּטִינּוּף קָא מַשְׁמַע לַן
נֶאֱמָנִין עַל צִיּוּן וְכוּ' וְאַף עַל גַּב דְּמִדְּרַבָּנַן הוּא כֵּיוָן דִּכְתִיבָא מִזְהָר זְהִירִי בֵּיהּ דִּכְתִיב וְרָאָה עֶצֶם אָדָם וּבָנָה אֶצְלוֹ צִיּוּן
אֲבָל אֵין נֶאֱמָנִין לֹא עַל הַסְּכָכוֹת וְכוּ' סְכָכוֹת דִּתְנַן אֵלּוּ הֵן סְכָכוֹת אִילָן הַמֵּיסֵךְ עַל הָאָרֶץ פְּרָעוֹת דִּתְנַן אֲבָנִים פְּרוּעוֹת הַיּוֹצְאוֹת מִן הַגָּדֵר
בֵּית הַפְּרָס אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב שְׁמוּאֵל מְנַפֵּחַ אָדָם בֵּית הַפְּרָס וְהוֹלֵךְ
רַב יְהוּדָה בַּר אַמֵּי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה אָמַר בֵּית הַפְּרָס שֶׁנִּידַּשׁ טָהוֹר וְתָנָא הַחוֹרֵשׁ בֵּית הַקְּבָרוֹת הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס וְעַד כַּמָּה הוּא עוֹשֶׂה מְלֹא מַעֲנָה מֵאָה אַמָּה בֵּית אַרְבַּעַת סְאִין רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר חָמֵשׁ
וְלָא מְהֵימְנִי וְהָתַנְיָא שָׂדֶה שֶׁאָבַד בָּהּ קֶבֶר נֶאֱמָן כּוּתִי לוֹמַר אֵין שָׁם קֶבֶר
לְפִי שֶׁאֵינוֹ מֵעִיד אֶלָּא עַל גּוּפוֹ שֶׁל קֶבֶר אִילָן שֶׁהוּא מֵיסֵךְ עַל הָאָרֶץ נֶאֱמָן לוֹמַר אֵין תַּחְתָּיו קֶבֶר לְפִי שֶׁאֵינוֹ מֵעִיד אֶלָּא עַל גּוּפוֹ שֶׁל קֶבֶר
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בִּמְהַלֵּךְ וּבָא עַל פְּנֵי כּוּלָּהּ
אִי הָכִי מַאי לְמֵימְרָא מַהוּ דְּתֵימָא רְצוּעָה נָפְקָא קָא מַשְׁמַע לַן
זֶה הַכְּלָל כּוּ' זֶה הַכְּלָל לְאֵתוֹיֵי מַאי לְאֵתוֹיֵי תְּחוּמִין וְיֵין נֶסֶךְ
Meforshim on this daf
- רש"י על נדה Rashi on Niddah
מאי דרוש - כותיים שאין קוברים את הנפלים:
- תוספות על נדה Tosafos on Niddah
ודלמא כהן טמא הוא. ואע"ג דטמא נמי אסור לשהות בבית הקברות דבנזיר בפרק מי שאמר (נזיר דף יז.) בעי נזיר והוא בבית הקברות מי בעי שהייה למלקות או לא ובפרק ג' מינין (נזיר דף מב:) אמר רב הונא נזיר שעומד בבית הקברות והשיטו לו מתו או מת אחר חייב וטעמא לפי שמוסיף טומאה…
- רשב״א על נדה Rashba on Niddah
הא דאמרינן: דילמא כהן טמא הוא לאו למימר שיהא כהן טמא רשאי ליכנס וליטמא בבית הקברות אלא ודאי אסור וחייב על כניסתו כדאמרינן בפ"ג מינין אסורין בנזיר (מב, .) אמר רב הונא נזיר שהיה עומד בבית הקברות והושיטו לו מתו ומת אחר חייב. ואמרינן נמי בפרק מי שאמר הריני נזיר…
- חידושי רמב"ן על נדה Chiddushei Ramban on Niddah
הא דאקשינן ודילמא כהן טמא הוא. לאו למימרא דכהן טמא מותר ליטמא שלא אמרו אלא בחבור אדם במת כדאמרינן במסכת נזיר היה עומד בבית הקברות והושיטו לו מתו ומת אחר ונגע בו יכול יהא חייב תלמוד לומר לא יחלל יצא זה שמחולל ועומד ומוקים לה התם בחבורי אדם במת הא לאו הכי חייב…
- חידושי הלכות על מסכת נדה Chidushei Halachot on Niddah
תד"ה ודלמא כהן טמא כו' וטעמא לפי שמוסיף טומאה עליו דבחבורין כו' עכ"ל הכא שהכהן כבר טמא אם הוא הולך אח"כ לבה"ק מוסיף טומאה עליו בחיבורין לטמא את האחר שיהיה אב הטומאה משום דכשהוא עומד על הקבר הרי הוא כנוגע במת ובההיא דנזיר נמי צ"ל בעומד בבה"ק והושיטו לו מתו כו'…
- חכמת שלמה על נדה Chokhmat Shlomo on Niddah
תוס' בד"ה בית הפרס כו' מפני הטומאה ובפ"ק דמ"ק תניא כו' כצ"ל:
- גליון הש"ס על נדה Gilyon HaShas on Niddah
רש"י ד"ה דקאכיל מינה ותרומה טמאה באזהרה וכו'. תמיהני הא אכילת תרומה טמאה אסור רק בעשה עי' יבמות עד ע"ב וצ"ע:
- הגהות יעב"ץ על נדה Haggahot Ya'avetz on Niddah
גמ' כיון דכתיבא מזהר זהיר. נ״ב ש״מ דברי קבלה נמי מזהר זהירי ודלא כמ״ש בספרי חיצונים שאינם מאמינים אלא בתורה שבכתב בלבד ולא בנביאים (א״ה לא אבין כוונתו הלא פלוגתא היא בגיטין דף י ע״א ובחולין דף ד ע״ב אי כתיבא ולא אחזיק אי אחזיק ולא כתיבא סומכין עליהם ולרשב"ם…
- מהר"ם על נדה Maharam on Niddah
תד"ה ודלמא כהן טמא וכו' ובפרק ג' מינים אמר רב הונא וכו' וטעמא לפי שמוסיף טומאה עליו וכו'. כוונת התוס' בזה שמשום הכי הוא חייב אע׳׳ג דכבר נטמא משום דבנגיעה זו הוא מוסיף טומאה משום דאם ננע בו אדם אחר בעוד שהוא נונע במת זה עושה אותו אדם אב הטומאה דזהו טומאה…
- רש"ש על נדה Rashash on Niddah
רש"י ד"ה דקאכיל מינה. ותרומה טמאה באזהרה כו'. ל"ד דאינה אלא באיסור עשה כדאיתא ביבמות (ס"ד עג):
- שערי תורת בבל על נדה Sha'arei Torat Bavel on Niddah
(נז א) ותנא החורש בית הקברות וכו'. —משנה שלימה היא באהלות רפי"ז, ולכך יש להגיה כאן "ותנן". [וכ"ה בכ"י מינכן: ותנן נמי החורש את הקבר הרי זה עושה בית הפרס, כלשון המשנה שם.]
- תוספות הרא"ש על מסכת נדה Tosafot HaRosh on Niddah
בכהן טמא. ותימה ומה בכך אפי' הוא טמא אסור ליכנס בבית הקברות דבנזיר מבעיא ליה בנזיר וכהן [בבית הקברות] אי בעו שהייה למלקות. ואמרינן נמי בפ"ג מינין אמר רב הונא נזיר שהוא עומד בבית הקברות והושיטו לו מתו ומת אחר חייב. וי"ל דכותאי לית להו הא דרב הונא אלא סברי…
…and 1 more meforshim, listed on the sefer page.