נדה לג.
Niddah 33a · נדה · free full Hebrew text
Open in the reader →אִילֵּימָא תַּחְתָּיו דְּזָב מִוְּאִישׁ אֲשֶׁר יִגַּע בְּמִשְׁכָּבוֹ נָפְקָא אֶלָּא הַנּוֹגֵעַ בְּכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה הַזָּב תַּחְתָּיו וּמַאי נִיהוּ עֶלְיוֹן שֶׁל זָב
וְהַנּוֹשֵׂא נָמֵי יִטְמָא וּמַאי נִיהוּ נִישָּׂא מַאי טַעְמָא וְהַנִּשָּׂא כְּתִיב
נִתְּקוֹ הַכָּתוּב מִטּוּמְאָה חֲמוּרָה וֶהֱבִיאוֹ לִידֵי טוּמְאָה קַלָּה לוֹמַר לָךְ שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא אוֹכָלִין וּמַשְׁקִין
אֵימַר נִתְּקוֹ הַכָּתוּב מִטּוּמְאָה חֲמוּרָה דְּלֹא מְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים אֲבָל אָדָם אוֹ בְּגָדִים לִיטַמֵּא אָמַר קְרָא יִטְמָא טוּמְאָה קַלָּה מַשְׁמַע
וְתַחְתּוֹנוֹ שֶׁל בּוֹעֵל נִדָּה מְנָלַן דְּתַנְיָא וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו
יָכוֹל יַעֲלֶה לְרַגְלָהּ תַּלְמוּד לוֹמַר יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים
וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו שֶׁיָּכוֹל לֹא יְטַמֵּא אָדָם וּכְלִי חֶרֶס תַּלְמוּד לוֹמַר וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו מָה הִיא מְטַמְּאָה אָדָם וּכְלִי חֶרֶס אַף הוּא מְטַמֵּא אָדָם וּכְלִי חֶרֶס
אִי מָה הִיא עוֹשָׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב לְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים אַף הוּא עוֹשֶׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב לְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים תַּלְמוּד לוֹמַר וְכׇל הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו יִטְמָא
שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר וְכׇל הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו יִטְמָא וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר וְכׇל הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר וְגוֹ' נִתְּקוֹ הַכָּתוּב מִטּוּמְאָה חֲמוּרָה וֶהֱבִיאוֹ לִידֵי טוּמְאָה קַלָּה לוֹמַר לְךָ שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא אוֹכָלִין וּמַשְׁקִין
פָּרֵיךְ רַב אַחַאי אֵימָא נִתְּקוֹ הַכָּתוּב מִטּוּמְאָה חֲמוּרָה וֶהֱבִיאוֹ לְטוּמְאָה קַלָּה דְּלָא לִיטַמֵּא אָדָם לְטַמּוֹיֵי בְּגָדִים אֲבָל אָדָם וּבְגָדִים לִיטַמֵּא אָמַר רַב אַסִּי יִטְמָא טוּמְאָה קַלָּה מַשְׁמַע
אֵימָא וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו כָּלַל וְכׇל הַמִּשְׁכָּב פָּרַט כְּלָל וּפְרָט אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב אִין מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא
אָמַר אַבָּיֵי יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים מַפְסֵיק הָעִנְיָן הָוֵי כְּלָל וּפְרָט הַמְרוּחָקִין זֶה מִזֶּה וְכׇל כְּלָל וּפְרָט הַמְרוּחָקִין זֶה מִזֶּה אֵין דָּנִין אוֹתוֹ בִּכְלָל וּפְרָט
רָבָא אָמַר לְעוֹלָם דָּנִין וְכׇל רִיבּוּיָא הוּא
מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי יַעֲקֹב אֵימָא כְּהִיא מָה הִיא לֹא חִלַּקְתָּ בָּהּ בֵּין מַגָּעָהּ לְמִשְׁכָּבָהּ לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים לְחוּמְרָא אַף הוּא לֹא תַּחְלוֹק בּוֹ בֵּין מַגָּעוֹ לְמִשְׁכָּבוֹ לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים לְקוּלָּא
אָמַר רָבָא עָלָיו לְהַטְעִינוֹ מַשְׁמַע
מִפְּנֵי שֶׁהֵן בּוֹעֲלֵי נִדּוֹת וְכוּ' אַטּוּ כּוּלְּהוּ בּוֹעֲלֵי נִדּוֹת נִינְהוּ אָמַר רַבִּי יִצְחָק מַגְדְּלָאָה בִּנְשׂוּאוֹת שָׁנוּ
וְהֵן יוֹשְׁבוֹת עַל דָּם וְכוּ' תַּנְיָא אָמַר רַבִּי מֵאִיר אִם הֵן יוֹשְׁבוֹת עַל כׇּל דָּם וָדָם תַּקָּנָה גְּדוֹלָה הִיא לָהֶן
אֶלָּא שֶׁרוֹאוֹת דָּם אָדוֹם וּמַשְׁלִימוֹת אוֹתוֹ לְדָם יָרוֹק
דָּבָר אַחֵר יוֹם שֶׁפּוֹסֶקֶת בּוֹ סוֹפַרְתּוֹ לְמִנְיַן שִׁבְעָה
מַתְקֵיף לַהּ רָמֵי בַּר חָמָא וְתִסְפְּרֶנּוּ וַאֲנַן נָמֵי נִיסְפְּרֵיהּ דְּקַיְימָא לַן מִקְצָת הַיּוֹם כְּכוּלּוֹ
אָמַר רָבָא אִם כֵּן שִׁכְבַת זֶרַע דְּסָתְרָ[ה] בְּזִיבָה הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ וְהָא מִקְצָת הַיּוֹם כְּכוּלּוֹ
אִי דַּחֲזַאי בְּפַלְגָא דְּיוֹמָא הָכִי נָמֵי הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן דַּחֲזַאי סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה
וְלֵיקוּם וְלֵימָא לֵיהּ לִקְרָא כִּי כְּתִיבָא סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה כְּתִיבָא אִין עַל כׇּרְחָךְ שִׁבְקֵיהּ לִקְרָא דְּאִיהוּ דָּחֵיק וּמוֹקֵי אַנַּפְשֵׁיהּ
בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא פּוֹלֶטֶת שִׁכְבַת זֶרַע מַהוּ שֶׁתִּסְתּוֹר בְּזִיבָה רוֹאָה הָיְתָה וְסוֹתֶרֶת
Meforshim on this daf
- רש"י על נדה Rashi on Niddah
אילימא תחתיו דזב - דהוא מדרס הזב:
- תוספות על נדה Tosafos on Niddah
והנשא כתיב. חסר וי"ו. תימה דבמסורת הוא מלא מיהו מצינו שהמסורת הוא חולק על הש"ס במסכת שבת (דף נה:) גבי בני עלי מעבירם כתיב ובמקראות שלנו כתיב מעבירים מלא:
- רשב״א על נדה Rashba on Niddah
אלא וכל הנוגע בכל אשר יהיה הזב תחתיו ומאי ניהו נושא דהיינו עליונו של זב וטמא נתקו הכתוב מטומאה חמורה לטומאה קלה. כלומר מדלא ערבינהו בקרא ולכתוב וכל הנוגע בכל אשר יהיה הזב תחתיו והנושא אותו יכבס בגדיו, ופלגינהו ביטמא שמע מינה להקל בעליונו אתא ולנתקו מטומאה…
- ריטב"א על נדה Ritva on Niddah
מאיש אשר יגע במשכבו נפקא. בדין הוא דמצי למפרך נמי דבמשכבו איכא כבוס בגדים מה שאין כן בזה אלא דאידך פרכא עדיפא ליה.
- חידושי רמב"ן על נדה Chiddushei Ramban on Niddah
אלא וכל הנוגע בכל אשר יהיה זב תחתיו ומאי נינהו נישא יטמא נתקו הכתוב וכו'. זו היא גרסתו של רש"י ז"ל. ולשון יתר שבספרים מ"ט הנושא והנישא כתב נתקו וכו' כתב שהוא פי' משובש. אלא ה"ק מדכתיב וכל הנוגע בכל אשר יהיה תחתיו יטמא והנושא אותם יכב' בגדיו ולא ערבינהו ונכתוב…
- חידושי חתם סופר על נדה Chidushei Chatam Sofer on Niddah
אלא הנוגע בכל אשר יהיה הזב תחתיו להרשב"ם שכ' במשנתינו דעליונו של זב היינו מה שהזב מעלה בכף מאזנים א"א להלום זה בלשון הקרא אשר יהיה הזב תחתיו. וע"כ צ"ל דרשב"ם מפיק ליה מוהנושא וזה שייך שפיר על כף מאזנים. ולפ"ז י"ל קו' תוס' דמתני' מסוגיא דשבת משמע שהוא משום…
- חידושי הלכות על מסכת נדה Chidushei Halachot on Niddah
תד"ה מה היא מטמאה אדם וכלי חרס משום דבהשותפין גבי נושא נבלה ומדרס כו' עכ"ל בההיא דהשותפין לא מייתי הא דנושא מדרס אינו מטמא אדם וכלי חרס אלא נושא נבלה מייתי התם ואדרבה לפי מ"ש התוס' לקמן דאמר בת"כ דנושא מדרס מטמא שנים ופוסל א' דהוי נושא מדרס אב הטומאה ומטמא…
- חכמת שלמה על נדה Chokhmat Shlomo on Niddah
גמ' אילימא תחתיו דזב מואיש אשר יגע במשכבו וגו' נפקא כו' כצ"ל:
- הגהות יעב"ץ על נדה Haggahot Ya'avetz on Niddah
גמ׳ אמר אביי יטמא שבעת ימים הפסיק הענין כצ״ל:
- מהר"ם על נדה Maharam on Niddah
תד"ה מה היא מטמאה אדם וכו' משום דבהשותפים וכו'. נ"ל משום דהוקשה לתוס' מפני מה פרט גמרא אדם וכלי חרס ה"ל למימר אדם ובגדים ול"ל למפרט כלי חרס לכך כתבו התוספות משום דאשכחן במקום אחר כגון בנושא נבלה או מדרס שמטמא בגדים שעליו גם שאר בגדים ואעפ"כ אינו מטמא אדם וכלי…
- רש"ש על נדה Rashash on Niddah
גמרא אמר אביי וטמא ז' ימים מפסיק כו'. כצ"ל:
- תוספות הרא"ש על מסכת נדה Tosafot HaRosh on Niddah
ועליונו של זב מנא לן. ה"ג רש"י כפירושי' דכתיב והנוגע בכל אשר יהיה תחתיו טמא מאי תחתיו אילימא תחתיו דזב מאיש אשר יגע במשכבו נפקא אלא כל הנוגע בכל אשר יהיה הזב תחתיו טמא נתקו הכתוב מטומאה חמורה וכו' ופי' מדכתיב בכל אשר יהיה תחתיו יטמא והנושא אותם יכבס בגדיו ולא…
…and 1 more meforshim, listed on the sefer page.