נאם דוד (רמב"ם) קיג

שנאמר לא בטל מחשבתו אלא דשכחן אפילו הכי לא בטלה מחשבתו. ולהכי רבינו שפסק כרבי מאיר לא כתב שכחן

פ"ט דין א' הרי הן בחזקת טהורין וכשרין לעשות מהן עסה ולטבול לחלה ע"כ. לא הבנתי מה היא הכוונה ולטבול לחלה ובקשתי ומצאתי דכתב הרב תי"ט בפ"א דמקואות בד"ה כשרין לחלה וכו' ובחבורו פ"ט מהלכות מקואות לעשות מהן עסה ולטבול לחלה. ואינו מובן אא"כ נגיה הטבולה לחלה וכו' והכוונה שהכל דבר אחד לעשות מהן עסה הטבילה לחלה והדבר מובן מעצמו

דין ו' נטל מקצת ידיו וכו'. עיין להשגת הראב"ד ופירש לה מרן בכ"מ שסובר הראב"ד שדברי רבינו כאן כר"מ דאמר מוסיפין על הראשונים. ומשיג עליו כמותו אלא כרבי יוסי דאמר אין מוסיפין על הראשונים: ואנכי איש צעיר קשה לי על פירוש זה דאיך שייך לפרש כך והלא בפי' אמר רבינו אין מוסיפין על הראשונים שהרי כתב הרי ידו טמאה כשהיתה משמע משום שאין מוסיפין על הראשונים אלא על השניים כמו שכתב אח"כ אבל בשניים נוטל מקצת ידיו וחוזר ומוסיף על מקצתן. ועוד שלפירושו לא אתי מה שאמר אבל וכו' וכמו שכתב מרן שאין תיבת אבל נוחה לפירוש זה ע"כ. ומה שנלע"ד שפירוש דברי הראב"ד כך הוא שלפי שבדברי רבינו מבואר שאין מוסיפין על הראשונים וכדברי רבי יוסי. לכאורה הרי לדברי רבי יוסי צריך שיהא שם רביעית בשיעור נטילה וא"כ טופח להטפיח אינו מועיל בזה לפי שאין שם שיעור נטילה. וא"כ הוא פסק דלא כר' יוסי אלא כר"מ דס"ל דאין צריך רביעית לאחרון שבהם. וזה כשהוא טופח להטפיח דומה דנותנים מי רביעית אף לשניים דאע"פ שנטילה צריכה רביעית כשיהיו בנטילה אחת מהני ועל זה אמר בהשגה ואולי קבע הלכה כר"מ דתוספתא מפני ששנאו סתם במשנה מי רביעית נותנין לידים לאחד אף לשנים וכו'. דמשמע דאם היו בתחלה רביעית נותנין לשנים כיון שהם בנטילה אחת וכדברי ר' מאיר בפירוש בתוספתא ולדברי ר"מ שאמר בתוספתא שמוסיפין על הראשונים הוא בכי האי גוונא שעדיין הוא טופח ע"מ להטפיח. ולפי דעת הראב"ד שהבין בדברי רבינו שאין צריך רביעית באחרון שבהם מפרש במה שכתב רבינו אח"כ אבל מים שניים יש לשנים ליטול ידיהם מרביעית וכו' דמשמע שלא נאמר כן אלא בשניים הוא איירי שלא נטלו כלם בבת אחת אלא בזה אחר זה. אבל בבת אחת אף בראשונים אין צריך רביעית לאחרון. כיון דאיכא רביעית בתחילה אע"פ שנתמעטו בנטילה

שם אבל בשניים נוטל מקצת ידו וחוזר ומוסיף על מקצתן. עיין להשגת הראב"ד וכתב עליו מרן בכ"מ וז"ל וכבר ביארתי טעם רבינו שכל שיש שם טופח על מנת להטפיח לא קרינן ביה מוסיפין שהכל חשוב נטילה אחת ע"כ. הנה כיון שבראשונים לדברי רבינו איירי שאין שם טופח על מנת להטפיח א"כ מה שאמר אבל בשניים נוטל מקצת ידיו הוא בשאין טופח על מנת להטפיח. ועל זה השיגו הראב"ד שאין נטילת היד לחצאין כלל. לזה כתב מרן דודאי כשיש טופח על מנת להטפיח לא קרינן ביה מוסיפין שהכל חשוב נטילה א'. ואם כן מוכרח שמה שאמרו אין מוסיפין על הראשונים הוא איירי בשאין טופח על מנת להטפיח. וכיון שאמרו מוסיפין על השניים הוא בהך גוונא בשאין שם טופח על מנת להטפיח איירי

דין י"א וכל אותן הדברים שביארנו שם בנטילת ידים לפת חולין כך הן לתרומה וכו'. כתב מרן בכ"מ יש לתמוה דאיפכא הוה ליה וכו' דהא תרומה עדיפא וכו'. ואנכי איש צעיר נלע"ד לתרץ דרבינו בא לומר שלא יש חומרא בתרומה יותר מן החולין וכחה דהתירא אשמועינן

דין י"ב הרי הוא אומר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'. הכוונה ודאי דוזרקתי עליכם מים טהורים שהם זיכוי השכל ורחיצת הדעות הנפסדות ויכירו האמת ואז יהיו טהורים. ה' יכין לבנו לעבודתו וליראתו ולעבוד אותו בלבב שלם ובנפש חפצה אכי"ר

תמו ונשלמו סדר הלכות. ברוך אל זוכר הנשכחות: