נאות יעקב חלק ב ב
Neot Yaakov part 2 2 · נאות יעקב חלק ב · free full Hebrew text
Open in the reader →קונטרס כולל דיני שטר קדושין ויען שדינו שוה לגט פשוט וההפרש ביניהם שזה בא להתיר וזה כא לקשר ומה גם דכל השטרות נקראו גיטין קראתיהו בשם
שאלה ראובן היה לו בנות קטנות. ושדך את לאה עם שמעון ויען כי אחר זמן נפלו הפרשות ביניהם באופן שהיה רוצה ראובן לחזור בו עד שנכנסו מתווכי השלום ביניהם ונתפייס ראובן לאשר ולקיים השדוכין נתעצם החתן לומר שהיה רוצה לקדשה למען לא יוסיף התל בו כבראשונה וכן עשה והלך אצל ראובן חמיו ונשא ונתן עמו עד שנתרצה ראובן לקבל קדושין בעד בתו ולהיות כי החתן לא נמצא אתו מאומה לקדשה בתורת כסף לפי כבודו כתב בכתב ידו מדעת חמיו זה הלשון, בתך מקודשת לי כדת משה וישראל ולא עוד ואח"כ כשרצה ליתנו ביד חמיו לשם קדושין חזר בו חמיו ולא רצה לקבל הקדושין כי רצונו הוא שלא תתקדש מד זמן החופה וחזר והפציר בחמיו עד שנתרצה ונתן השטר בידו בינו לבינו ולא היו שם עדים כלל וכה אמר לו בשעת מסירה בתך מקודשת לי בשטר זה לא פי' איזו מבנותיו קדש יורנו המורה אם יש לחוש בקדושין אלו להצריכה גט וגם אם יש לחוש לאסור כל בנות ראובן מאחר שלא פירש לאיזו מהן קדש ויבא שכמה
תשובה ריש כל מראין יראה ורעד יבא בי וכל עצמותי יאחזימו רעד ולשון מדברת בקל זיע סגי וניטל רוב המדבר לדבר דבר תורה דבעיא העמדה והארכה ודעתא צלותא ומה גם מלתא כדנא אשר אזהרה שמענו כל מי שאינו בקי בטיב גיטין וקדושין לא יהא לו עסק עמהם ולדידי חזי לי מעוט ערכי עלי פחות שבערכין אפרוח שלא נפתחו עיניו בר בי רב דחד יומא וחכמה לא איתי בי אמנם יאי עניו"תא כי לא יכולתי להתאפק להיותי בריא בחיובא לקיים גזרת וילך מורי הרב דין הוא אבא מארי זצוק"ל כי הוא אמר ויהי אשנה פרק זה ואנכי אחור לא נסוגותי כי דבורו הקל היא גופא גזרה ואתחנן אל ה' יוריני את הדרך דרכה של תורה להבין אמרי בינה כיר"א ויען כי כדי לעמוד ולברר ולהוציא לאור תעלומות חכמה לדעת מה יעשה במשפט הקדושין הללו צריך ולעמוד ולברר ברוב משפטי ודיני שטר קדושין ראיתי לעמוד בשורש דיני שטר קדושין בארוכה אף בקצת דינים שאינם נוגעין לנ"ד אשר מתוכם יתברר ענין השאלה אשר לפנינו כמו שיתבאר בסוף הקונטרס הזה וכדי שלא לערבב העניינים ראיתי לחלק כל דין ודין בפני עצמן. וזה החלי בס"ד
סימן א אי בעינן שיהא בו שוה פרוטה
גרסינן בקדושין (ד"ט ע"א) ת"ר כיצד בשטר כתב לו על הנייר או על החרס אעפ"י שאין בו שוה פרוטה בתך מקודשת לי בתך לי לאנתו וכו' ולכאורה נראה דדין זה דבשטר קדושין לא בעי שוה פרוטה נלמד מהיקשה דויצאה והיתה דאתקש הוי' ליציאה דמשם נלמד אעיקרא דמלתא דין שטר קדושין ולגמרי דאתקש וכשם דלגבי גט קי"ל גיטין (ד"כ ע"א) דאפילו כתבו על עלה של זית דאין בו שוה פרוטה או אפילו על איסורי הנאה כשר ומטעמא דונתן בידה דכתיב בקרא אנתינת גט קאי ולא בעינן שיהא בו כדי נתינה דהיינו ש"פ כן נמי בשטר קדושין דהוקשו אהדדי לא בעינן שיהא בו ש"פ
והנה ראיתי להתוס' ז"ל (שם) ד"ה דילמא שהקשו לדעת דמסוגיין משמע דסתם נתינה דקרא לא בעינן ש"פ וכל שהוא במשמע וכן גבי ושלף איש נעלו ונתן לרעהו לא בעינן ש"פ וכן גבי תרומה חטה א' פוטרת את הכרי אע"ג דכתיב בה נתינה ואלו בפ' כל שעה אמרי' גבי ונתן לכהן את הקדש דאבא שאול אומר זר שאכל תרומה לא מחייב בפחות מש"פ משום דכתיב ונתן ואפילו לרבנן דפליגי וסברי דשעורו בכזית היינו משום דכתיב בה אכילה וסתם אכילה בכזית אבל בעלמא מודו דסתם נתינה ש"פ ותירץ דהתם שאני משום דתשלומי תרומה ילפינן מתשלומי מעילה דתרווייהו תשלומי קדש מקרו וגמרינן בג"ש דחטא חטא עכ"ל
וא"ל על דבריהם דאם איתא דסתם נתינה דעלמא לא בעינן ש"פ א"כ אעיקרא דמלתא מעילה דאמרינן דליתא בפחות מש"פ מנ"ל אם לא שנאמר מדכתיב ונתן דסתם נתינה בעינן ש"פ דהא ודאי אין שם שום לימוד אחר לזה כלל אלא מטעמא דסתם נתינה בש"פ וראיה לדבר ממאי דאמרי' בפ' כל שעה דלמ"ד דתשלומי תרומה בכזית סובר נמי דמעילה בכזית מג"ש דחטא חטא נראה בהדיא דבמעולה אין שום גילוי דקרא לומר דליתא בפחות מש"פ
והנה לעיקר קושיית התוס' דבתרומה נתינה כתיב בה ואמאי חטה אחת פוטרת ראיתי בס' מוצל מאש הנדפס בסוף ס' אש דת (דף כ"ג ע"א) שתמה על דברי התוס' ז"ל הללו דאמאי לא הוקשה להם ג"כ מחלה דכתיב בה נתינה ועכ"ז אין בה שיעור ואפילו בשעורה פוטרת הכל. ותמהני עליו שהרי בחלה כתיב כתרומת גורן כן תרימו אותה ופי' רש"י ז"ל כתרומת גורן שאין בה שיעור ולא כתרומת מעשר שנאמר בה שיעור ע"כ נמצא דשיעור חלה גלי לן קרא שהוא כתרומה דאין בה שיעור משום הכי לא איכפת לן אי כתיב נתינה ולא מצאה הקפידה מקום לנוח אלא בשורש הדבר שהיא תרומה דמאן לימא לן דאין בה שיעור כיון דכתיב בה נתינה: