נדרים לד:

אָמַר רָבָא הָיְתָה לְפָנָיו כִּכָּר שֶׁל הֶפְקֵר וְאָמַר כִּכָּר זוֹ הֶקְדֵּשׁ נְטָלָהּ לְאוֹכְלָהּ מָעַל לְפִי כּוּלָּהּ לְהוֹרִישָׁה לְבָנָיו מָעַל לְפִי טוֹבַת הֲנָאָה שֶׁבָּהּ

בְּעָא מִינֵּיהּ רַב חִיָּיא בַּר אָבִין מֵרָבָא כִּכָּרִי עָלֶיךָ וּנְתָנָהּ לוֹ בְּמַתָּנָה מַהוּ כִּכָּרִי אָמַר לוֹ כִּי אִיתֵיהּ בִּרְשׁוּתֵיהּ הוּא דְּאָסוּר אוֹ דִּלְמָא עָלֶיךָ אֲמַר לֵיהּ עִילָּוֵיהּ שַׁוִּיתֵיהּ הֶקְדֵּשׁ

אֲמַר לֵיהּ פְּשִׁיטָא דְּאַף עַל גַּב דְּיַהֲבַהּ לֵיהּ בְּמַתָּנָה אָסוּר אֶלָּא כִּכָּרִי עָלֶיךָ לְאַפּוֹקֵי מַאי לָאו לְאַפּוֹקֵי דְּאִי גַּנְבַהּ מִינֵּיהּ מִיגְנָב אֲמַר לֵיהּ לָא לְאַפּוֹקֵי דְּאִי אַזְמְנֵיהּ עֲלַהּ