נזיר יב.

צֵא וְקַדֵּשׁ לִי אִשָּׁה סְתָם אָסוּר בְּכׇל הַנָּשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם חֲזָקָה שָׁלִיחַ עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתוֹ וְכֵיוָן דְּלָא פָּרֵישׁ לֵיהּ הָא לָא יָדַע הֵי נִיהוּ קַדֵּישׁ לֵיהּ

אֵיתִיבֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן קֵן סְתוּמָה שֶׁפָּרְחָה גּוֹזָל אֶחָד מֵהֶן לַאֲוִיר הָעוֹלָם אוֹ שֶׁפָּרְחָה לְבֵין חַטָּאוֹת הַמֵּתוֹת אוֹ שֶׁמֵּת אֶחָד מֵהֶן יִקַּח זוּג לַשֵּׁנִי

וְאִילּוּ קֵן מְפוֹרֶשֶׁת אֵין לוֹ תַּקָּנָה

וְאִילּוּ שְׁאָר קִינִּין בְּעָלְמָא מִיתַּקְּנָן וְאַמַּאי לֵימָא כׇּל חֲדָא וַחֲדָא דִּלְמָא הַאי נִיהוּ

אֲמַר לֵיהּ קָאָמֵינָא אֲנָא אִשָּׁה דְּלָא נָיְידָא וְאָמְרַתְּ לִי אַתְּ אִיסּוּרָא דְּנָיֵיד

וְכִי תֵּימָא הָכָא נָמֵי נָיֵיד אֵימוֹר בְּשׁוּקָא אַשְׁכַּח וְקַדֵּישׁ הָתָם הָדְרָא לְנִיחוּתָא גַּבֵּי קֵן מִי הָדְרָא

אָמַר רָבָא וּמוֹדֶה רַבִּי יוֹחָנָן בְּאִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ לֹא בַּת וְלֹא בַּת בַּת וְלֹא בַּת בֵּן וְלֹא אֵם וְלֹא אֵם אֵם וְלֹא אָחוֹת וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה לָהּ אָחוֹת וְנִתְגָּרְשָׁה לְאַחַר מִכָּאן דְּהָהִיא שַׁרְיָא

מַאי טַעְמָא דִּבְהָהִיא שַׁעְתָּא דְּקָא אָמַר לֵיהּ הֲוָה נְסִיבָן לְגַבְרֵי כִּי מְשַׁוֵּי שָׁלִיחַ בְּמִילְּתָא דְּקָיְימָא קַמֵּיהּ בְּמִילְּתָא דְּלָא קָיְימָא קַמֵּיהּ לָא מְשַׁוֵּי שָׁלִיחַ

תְּנַן הֲרֵינִי נָזִיר וְעָלַי לְגַלֵּחַ נָזִיר וְשָׁמַע חֲבֵירוֹ וְאָמַר וַאֲנִי וְעָלַי לְגַלֵּחַ נָזִיר אִם הָיוּ פִּקְחִין מְגַלְּחִין זֶה אֶת זֶה וְאִם לָאו מְגַלְּחִין נְזִירִים אֲחֵרִים בִּשְׁלָמָא בָּתְרָאָה אִיכָּא קַדְמָאָה קַמֵּיהּ אֶלָּא קַדְמָאָה מִי אִיכָּא בָּתְרָאָה קַמֵּיהּ