נאות דשא ל

אולם כל זה אינו אלא לפי דעת הש"ך שהבאתי שכתב הטעם דמטרפינן ביתרת אפילו קודם יב"ח משום דבודאי טריפה אין מועיל יב"ח וכן משמע טעמא דמלתא בד"מ שם אות ג' וז"ל דהואיל והוא טריפות הבא מן הבטן כגון יתרת או חסרת לא סמכי' במה שחיתה יב"ח כמ"ש לעיל סי' נ"ז בשם הרשב"א עכ"ל ובסי' נ"ז אות י"ב לא כ' שם רק טעם זה דבודאי טריפה לא מהני יב"ח ע"ש וא"כ ודאי גם כאן כוונתו כך ואף שכתב דהואיל והוא טריפות הבא מן הבטן לא תימא דבהכי תלי הטעם מה שאין מועיל יב"ח אלה כוונתו כדברי הש"ך דלא תימא נהי דיב"ח אינו מועיל לודאי טריפה יועיל עכ"פ לראי' שלא הית' טריפה קודם יב"ח לז"א דהואיל והוא טריפות הבא מן הבטן ר"ל דרגילות הוא שיבא מן הבטן אין אנו מוציאין אותה מן הרוב ממילא לפ"ז טעם זה שייך שפיר ההיתר שכתבנו וכן לטעם השני שכתב הרשב"א שם דיתרת אע"ג דק"ל כנטול דמי מ"מ לא נאמר בו הכלל דטריפה אינה חיי ובש"ך הזכיר טעם זה בסי' נ"ז ס"ק מ"ח ע"ש ומשמע דדוקא ביתרת טריפה חי' אבל לח בחסרת אף שנולדה כך אפ"ה אינה חי' ממילא לפי טעם זה שייך ג"כ ההיתר שכתבנו אבל לפמש"כ עוד שם הרשב"א דטריפות מבטן חי' יחי' דמשמע דחסר מבטן ג"כ חי וכ"כ במבוא שערים שער פ"ד בשם או"ה של הר"ר יונה ז"ל שער מ"ט אות ג' יעו"ש והביא כ"ז הרב פרי מגדים בסי' נ"ז ס"ק מ"ח ממילא דלפ"ז אין מקום כלל להיתר אשר כתבנו הלא אזלי' בתר רובא שנוצרה כך חסרה מרה וא"כ כל הבצים אסורים למפרע וגם הכלים חסורים בנ"ד לפי דבריהם

אכן אחר שנדקדק נראה דאין סברא זו עיקר לדינא ורוב הפוסקי' ס"ל דעכ"פ חסר אפי' בא מן הבטן אינו חי' כאשר אבאר ראשונה הד"מ בסי' פ"א ובסי' נ"ז שהבאתי תחלה דס"ל דאין שום חילוק דכל טריפה אינו קי יב"ח כאשר ביארתי וכן מבואר בת"ח כלל ע"ב דין ג' בשם או"ה (והעתיק דבריו ש"ך סי' פ"א סק"ה) הרש"ל פ"ק דחולין סי' כ' ובאו"ש פסק דחף ביתרת שרגיל לבוא מן הבטן אם חי' יב"ח תלינן שנעשה אחר שנולדה וכ"פ מהרא"י בהגהת שע"ד סי' פ"ד הש"ך אף שחולק על רש"ל ומהרא"י בזה דלא תלינן שנעשה לאחר שנולד הינו מהטעם דרגילות לבוא מהבטן וכמו שביארתי לעיל דמאי חזית למיזל בתר רוב דאין חיות זיל בתר רוב הנולדת מהבטן אבל עכ"פ פסק בהדיא בסי' נ"ז ס"ק מ"ח דבספק יתרת מהני שהי' יב"ח הרי דגם יתרת אינו חי יב"ח וכ' שם דאפשר דגם הרשב"א הכי ס"ל ומהר"א שטיין בביאורי סמ"ג כ' כך ג"כ הובאו דברי' במבוא שערים סי' פ"ד יע"ש והרב בית הילל סי' נ"ז מבואר שם שתפס ג"כ כך להלכה הרב בכרתי ופלתי סי' נ"ט העלה לעיקר הדין דיתרת מבטן אינו חי ע"ש והביא שם ראי' ברורה דהתוס' ג"כ הכי ס"ל מדהקשו בההיא דילפי' מפרה דאזלי' בתר רובא דילמא הוא מטעם חזקה משום דהוא יותר מיב"ח וכן הקשו מעדים זוממי' דחובשין יב"ח ומאי קושי' דילמא אית בהו טריפות מבטן יעו"ש וגם הביא שם ראי' נכונה מהגמרא ותירוצו הוא דרך פלפול ע"ש וגם בס"ס ל' כ' שם היתר לאותן אווזות שיש להם נוצות עצם נברא ניקב מטעם שחי יב"ח ע"ש והגאון בעל צמח צדק בתשובה סי' ע"א מבואר שם בכל התשובה דס"ל כך להלכה דחסר מבטן אינו חי יע"ש ועל האופן אשר פירש שם דברי הרשב"א בתשובה סי' שפ"ג מוכח בהדיא דהרשב"א גופי' ס"ל דחסר מבטן אינו תי ולא אאריך בזה כי יאריך הענין אם אעתיק דברי הצ"צ שם וגם כי הדבר פשוט להמעיין בהשקפה ראשונה לכן סמכתי על המעיין ע"ש בתשובה הנ"ל ד"ה ואע"ג וכו' דמוכח להדיא דהרשב"א הכי ס"ל וא"כ ע"כ דמ"ש בסי' צ"ח דיתרת מבטן או חסר חי יב"ח אינו להלכה רק לרווחא דמילתא אמרו כי כן דרך בעלי תשובות כנודע. הגאון בתב"ש סימן ל' אם כי בראש דבריו שם בסק"ח התחיל לחוש לדברי הרשב"א אלו ושלא להכשיר בס' יתרת או חסר ע"י יב"ח מ"מ בסוף דברים שם הסכים דמהני יב"ח ע"ש והביא שם כן גם בשם הפר"ח והספר אינו לפני והרב מגדולי זמנינו זה הוא הרב פרמ"ג תפס כך לדינא בסי' נ"ז ובסי' פ"א ובכמה דוכתי יע"ש. הנה לפניך להקת נביאים מתנבאים דטריפות מבטן אינו חי יב"ח:

והנראה לי להביא ראיה לזה ראיה ברורה מהש"ס וכל הפוסקים והרשב"א גופי' דהכי היא עיין בנדה דף כ"ג ע"ב באשה שילדה ולד שושטו נקוב אמו טמאה לידה ופירש"י משום דס"ל טריפה חיי' ובתר הכי פליגי בגמרא בילדה ולד שחסר עד למעלה מארכובה אי טמאה לידה או לא וקאמר דפליגי בטריפה חיי' דמ"ד טריפה חי' ה"ל ולד ומ"ד טריפה אינה חי' לא ה"ל ולד יע"ש בכל הסוגיא הרי בבירור דמ"ד טריפה אינו חי' גם בנולד מבטן באותו טריפות אינו חיה (עיין בח"צ סי' ע"ז) וכתב הב"י בי"ד סימן קצ"ד דהרמב"ם לא הביא דושטו נקוב אמו טמאה משום דמ"ד הכי סבירא ליה טריפה חי' ואנן קי"ל דטריפה אינו חי' לזאת אמו טהורה מוכרח ג"כ כך. עוד הביא ב"י שם בשם הרשב"א בת"ה שכ' טעמא דרבא דושטו נקובה אמו טמאה וז"ל דאע"ג דזה ניקב מתחלת תולדתו וטריפה אינה חי' מ"מ ראוי הוא לבריית נשמה וראוי לחיות פחות מעט מיב"ח ע"כ הרי בהדיא דהרשב"א גופי' הכי ס"ל להלכתא ואני תמה מאד על או"ה של הר"ר יונה ומבוא שערים שרצו לתפוס דברי הרשב"א אלו להלכה דטריפות מבטן חי כיון שהוא ש"ס מפורשת דעכ"פ חסר מבטן אינו חי ואם שאפשר שלא ראו דברי התה"א הנ"ל כמו שכ' האחרונים כ"פ שהרבה מהראשונים לא היה לפניהם ס' תורת הבית הארוך אבל מ"מ מהש"ס מפורשת קשיא לי טובא איך עלה על דעתם היפך מדבר המבואר בש"ס בהדיא

ובכדי דלא נשווי' טועים לאלו הגדולים נראה. ליתן מקום לדבריהם דהנה בהך פלוגתא שהבאתי דפליגי איזה גוף אטום שאין אמו טמאה לידה אי עד הארכיבה אי עד טבורו ומפרש דמ"ד ער הארכובה ס"ל טריפה אינה חי' ומ"ד עד עבורו ס"ל טריפה חי' רק עד טבורו ה"ל נבילה ותמה ב"י על הרמב"ם דכ' עד טבורו והרי הוא פסק דטריפה אינה חי' והניח בצ"ע. ולזאת יש לומר דהרמב"ם לא ניחא ליה למימר דפליגי אי טריפה חי' כיון דאנן קי"ל דאין טריפה חי' וגם כל כמה דאפשר למעט מחלוקת עדיף להכי מפרש הרמב"ם ז"ל דבהך טריפה שנולדה מהבטן הוא דפליגי אי טריפה חי' הו לא אבל כ"ע מודים דטריפה אינה חי' גם י"ל עוד דהיה לו ראיה להרמב"ם לפירוש הזה משום דקשיא לי' מה שהקשה בכרתי ופלתי סי' ל"ח דשמואל שם ס"ל בהמפלת ברי' שיש לה שני גבין ושני שדראות אמו טמאה לידה והא זה ודאי טריפה היא. ועל כרחך צריך לומר דשמואל ס"ל דטריפה חי' וא"כ קשיא בפרק אלו טריפות גבי האי שרקפא דספק דרוסות דאתא לקמי' דמר שמואל פריך ולשהינהו יב"ח ומאי קושיא והא שמואל ס"ל דטריפה חי' אלא ע"כ דשאני הכא משום שנולדה מהבטן ובההיא היא דפליגי אי חי' ופסק הרמב"ם לחומרא דטריפה כי הך שנולדה מהבטן חי' ומש"ה טמאה לידה וכ"ת ה"כ נשאר קושית הב"י למה לא הביא הרמב"ם דושטו נקוב אמו טמאה ומה שתירץ הב"י דהיינו משום דקי"ל טריפה אינה חי' ליתא לדברינו אלה דטריפה כי הך שנולדה חי'. וי"ל דהרמב"ם לשיטתי' דס"ל נקובת הושט הוי נבילה מחיים כמבואר ביו"ד סי' ל"ג ובנבילה ודאי דגם בנולד' מבטן אינה חי' כמבואר מהך מ"ד דס"ל עד טבורו דאע"ג דס"ל דטריפה חי' מ"מ בה"ג דהוי נבילה חינה חי' ומש"ה ס"ל להרמב"ם בושטו נקוב אינה טמאה לידה משא"כ במידי דהוי רק טריפה טמאה לידה דטריפות דנולדה מהבטן חי' הרי הראנו מקום לדברי המבוא שערים והחו"ה וא"ש

הנה כ"ז כתבתי להליץ בעד אלו הגדולים אבל להלכה הדרנא לקמייתא דהרי בש"ס וכל הפוסקים האומרים סתם טריפה אינה חי' ולא נמצא שום רמז לחלק בין טריפה לטריפה בשום אחד מהקדמונים רק שהאו"ה ומ"ש נמשכו אחר דברי הרשב"א בתשובה סימן צ"ח שכ' חילוק זה ואנחנו זכיני לתוה"א שכ' בהדיא להיפך הרי אנו רואין שדבריו בסי' צ"ח בתשובה לא אמר אלא כדרך כותבי התשובה שכותב להוסיף טעם גם דבר שאינו עולה להלכה וא"כ נסתר היסוד נפל הבנין ובודאי אלו הוי חזי גדולים הללו דברי הרשב"א בתוה"א לא הוי כתבו הכי ואע"ג שהרב פרמ"ג בהקדמה נסתפק אם דברי הרשב"א בתשובה סותרים לדברי' שבתוה"א לאיזה מהם שומעין כי לה נודע היזה חיבר באחרונה עי"ש: נ"ל ברור דאין ספק זה אמור הלא היכא שפוסק בתוה"א היפך ממה שפוסק בתשובה משא"כ בכה"ג שאין סתירה מהתה"א לגוף הדין כי אותו הדין שבתשובה אמת הוא דלא מהני יב"ח מהטעם הראשון דבודאי טריפה לא מהני ודרו יב"ח והטעם שהוסיף דטריפות מבטן חי כבר כתב הש"ך שכן דרך כותבי תשובות להוסיף לרווחה דמלתא טעמים שאינן להלכתא וא"כ אין כחן סתירה כלל פשיטא בתר תה"א אזלי' וזה פשוט בעיני

ותו דמה שתירצתי דברי הגדולים הנ"ל להראות פנים לדבריהם ממה שפסק הרמב"ם עד טבורו ואמרנו דהיינו משום דס"ל דטריפה הנולד מן הבטן חי הא ליתא אחר העיון דא"כ קשיא מדוע בולד שיש לו שני שדראות לא פסק כשמואל דאמו טמאה לידה דאף על גב דכל יתר כנטול וטריפה מ"מ יכול לחיות וכ"ת דמשום דהוי כניטל השדרה ה"ל נבילה ומש"ה אינה טמאה לידה הא ליתא דכבר כתב הגאון בעל נודע ביהודה בחלק י"ד סימן ה' דלפי דברי הרשב"א הללו דיתרת חי רק דהלכה למשה מסיני דכל שאילו ינטל טריפה יתר נמי טריפה אף שמרבה כחול ימים ממילא אין זה רק לענין טריפה אבל נבילה לא הוי אפילו במידי שאם ינטל הוי נבילה דבשלמא הי יתרת דטריפה אינה חי' יב"ח ממילא ה"ה דיתרת דנבילה הינו חי כלל משה"כ להרשב"א דיתרת חי רק שהתורה אסרתו א"כ מהיכי תיתי שיטמא טומאת נבילות יע"ש ודברים ברורים הם וא"כ אם איתא דס"ל להרמב"ם דטריפות מבטן תי ח"כ גם בברי' שיש לה שני גבין וב' שדראות הוי לי' להרמב"ם לפסוק כשמואל דטמאה לידה וא"כ א"א לפרש כך בדעת הרמב"ם ותו דבגמרא גופי' ג"כ ה"א לפרש כך דא"כ קשה למ"ד עד טבורו משום דס"ל טריפה חי' אם איתא די"ל בנולדה מבטן ס"ל דחי ח"כ גם נבילה הנולדה מהבטן חי וא"כ עד טבורו ג"כ יהי' טמאה לידה מאחר דמחלקי' דנולדה מהבטן חי' רק שהתורה אוסרתו א"כ אין בו רק טריפות ולא נבילות וכדברי נוב"י אע"כ דפליגי בכל טריפה אי חי' או לא ומ"ד אינה חי' אין שום חילוק דגם נולדה מן הבטן אינה חי ומ"ד חי' מודה עכ"פ בנבילה דכיון דנבילה ודאי אינה חי' לכן גם בנולדה