נאות דשא קעב

דמתחלתן נעשו בהכשר והיינו משום דבל תוסף הו"ל פסולו בגופו ע"ש ובזה נשלם ביאור על ה' ציצית לח באורך רק כפי צירתא דשמעתא ונשלמו תשובת כל שאלותיך הש"י יאיר עינינו בתורה הניתנה ע"י משוי מתיבת גומא ה"ק כי': שאלה ע"ב

לכבוד אהובי חביבי וידידי כו'. כתבת אלי על אודת שבא לפניך ריאה והי' בה יתרת בדרא דאוני ועל אותו יתרת שבדרא דאוני הי' בה מקממא יתרת כטרפא דאסא ודעתך להטריף דהוי תרתי לריעותא כיון דרבא בגמרא מטריף כל יתרת ומשמע אפילו בדרא דאוני וגם יתרת מקמא רוב הפוסקים מטריפין ודומה לזה כ' התב"ש סימן ל"ו יעו"ש וכתבת שקצת מהמתחכמים בעיניהם אמרו להטבחים שא"צ להשגיח על דבריך כי ממ"נ אם אין ניכר איזהו היתרת אין כאן מקום להטריף דמאן לימא לן דאונא הזו שיש עלי' היתרת מקמא הוא היתירה דלמא זו היא האונא הראוי' להיות ואונא אחרת היא היתירה וא"כ ליכא תרתי לריעותא ואם ניכר שזהו הוא היתרת אין לחוש ג"כ משום דדמי להא דקי"ל דכוליא שהקטינה טריפה ואם יש כוליא יתירה ונתקטנה לא חיישינן לה וכשר' דכיון שיתיר' היא אין אנו חוששין במה שיש בה ריעותא דיתרת מקמא אלו דבריו המתחכמים ואתה תשחק למו תלעג ואמרת ודאי אם לא הי' ניכר איזהו היתירה הדין עמהם אבל באמת ניכר שזו הוא היתירה כי אין לה סמפון בפ"ע כמבואר בדברי האחרונים ז"ל שזהו לאות שהיא היתירה וטרפה משום תרתי לריעותא ועוד הארכתי קצת ובקשת לכתו' אליך דעתי להצילך מחרפת האנשי' האל'

שאלת חכם חצי תשובה ודבריך ביושר נאמרים ואותן המתחכמים שמביאים ראי' מכוליא יתרה שהקטינה דבר זה מביא לידי גיחוך ולדבריהם אלו יהי' נקב ביתרת בדרי דאונא או מקמא יכשירו ג"כ כמו בכוליא יתירה שהקטינה ואי' איפא חכמתם ונשאתי עליהם את המשל הזה המובא בספרי המוסר אל הענין הערבות שכל ישראל ערבים זה בזה ולכן מוטל על כל א' להוכיח לחברו ואם הלה יאמר למוכיחו מה איכפת לך אף אתה אמור לו משל זה שבאו כמה אלפים אנשים בספינה והי' ביניהם שוטה א' ולקח מרצע ורצע את הספינה תחת מקום מושבו והתחילו כל אנשים לצעוק מה אתה עושה ויען להם מה איכפת לכם בזה הלא איננו נוקב רק במקום מושבי והשיבו לו אתה שוטה ואינך מרגיש כי כאשר יהי' נקב אפי' רק במקום מושבך תטבע כל הספינה ולא ימלט א' כך דבר הזה כי כיון שכל ישראל ערבים זב"ז יצויר שאיש א יחטא ועל כל העדה כו' זהו דברי ספרי המוסר והוא נודע והנה אני רואה כי דברי המתחכמים האלה המה קרובים ודומים ממש לדברי זה הנוקב את הספינה מאחר שלא ידעו לחלק בין זה לההוא דכוליא דשם שיש ג' כליות וכל א' הוא בפ"ע לכן אין שום לקותא מזיק בזו היתירה כי נדונית כלא תהי' משא"כ יתרת בדרי או מקמא שניקבה ודאי טרפה כי כיון שהוא ניקבה הרי כל הריאה נוקבה ומפקא זיקא והוא בודאי טרפה וא"כ ה"ה לכל ריעותא שבריאה פוסלת גם ביתרת דהא כתבו הפוסקים דכל טרפות דריאה הם בכלל ניקב והוי כניקב ואפי' אם יהי' איזה טרפות בריאה שלא יהי' מטעם ניקב מ"מ כיון שהיתרת עם שאר כל הריאה המה גוף אחד א"כ אותו הריעותא אשר ביתרת הוא בריאה עצמה שוב ראיתי שכ"כ ביש"ש פא"ט סימן פ"ט ע"ש וזה פשוט ונתבאר שמי שירצה להביא מיתרת דכוליא ליתרת דריאה דברי שטות הוא והכל הבל

ויותר הו"ל להאנשים ההמה להביא ראי לסברתם מדברי הרמ"א בסימן ל"ה סעיף ב' בהגה"ה בששי וורדות שיש להם שורש א' כעובי אצבע והא' הפוכה והשני' אינה הפוכה אם שאינו הפוכה גדולה כשרה והטעם משום דזו ההפוכה קטנה הוא היתירה יעו"ש הרי חזינן דאע"ג דורדא הפוכה טרפה מטעם חליף דהוי כחסר וניקב כמ"ש רש"י בפ' אלו טרפות דחליף הו"ל כחסר

ובדברי קצת אחרונים מבואר דחסר הוי כניקב וכן כתב תב"ש סימן ל"ה ס"ק מ"ז דהפוך ורדא הוי לקותא והוי בכלל ריאה שניקבה ע"ש אפ"ה אמרינן כיון דההפוכה קטנה מהאחרת דמזה ניכר שהיא היתירה לא איכפת לן בהפוכתה אע"ג שהוא כגוף הריאה ואלו מזה הביאו ראיה לסברתם לא היה כ"כ לשחוק בפי כל והיו אומרים דלא גרע ריעותא דיתיר מריעותא דהיפוך וכי היכי דהפוך אינו מזיק בדבר שהוא למותר ה"נ יתיר אינו מזיק בדבר שהוא למותר ולכן אין להחשיבו לתרתי לריעותא אבל עכשיו שהביאו לסברתם ראיה מכוליא יתירה שהקטינה כל השומע יצחק להם ואולם לאמת גם משם אין ראי' כי

שאלה ע"ג

לבאר דין שני וורדות שיש להם שורש א' כעובי אצבע והקטנה הפוכה והגדולה היא כדרכה איך הדין בזה לדעת האוסרים יתרת מקמא וכן אם הקטנה שינתה תואר מה דינה להאוסרים יתרת מקמא)

הדבר נראה דדין זה לא נאמר אלא להמנהג שכ' רמ"א שמכשירים יתרת מקמא ומש"ה בזה שא הפוך והשני אינו הפוך אם ההפוכה היא הקטנה דאז אנו רואים שאינה עיקר הורדא אלא אמרי' דהגדולה היא הורדא וזו אנו דנין כיתרת מקמא ואז אין ההיפוך שלה מזיק כלל כי כל יתרת מקמא כשר באיזו צורה שיהי' הן בצורת אונא או ורדא או כורדא הפיכה בכל ענין הו"ל יתרת מקמא כי אונא אין לה ציור ידועה כמבואר בדברי האחרונים ולכן ורדא הפוכה זו לא דיינינן לה כלל בתורת ורדא אלא אמרינן דהיא יתרת מקמא אע"ג דהיא מושרשת בשורש א' עם הורדא אין זה ראי' שיהי שניהם ורדות אלא דיינינן להקטנה כיתרת מקמא ואז אין כאן שום שינוי והיפוך וריעותא כי יתרת מקמח וכן אונא אין להם תואר ידועה כלל אבל באמת לדעת האוסרים י"מ באמת זהו טרפה ואפי' להמתירין ב' וורדות דממ"נ אם נדונו ליתרת מקמא טרפה ואם נדינו לשני וורדות אף דנימא דזהו הקטנ' היא הורדא יתיר' מ"מ כיון דעכ"פ ורדא היא ואית בה ריעותא דהיפוך דהוי כחסר באותו מקום טרפה הגע בעצמך אלו הי' אותו ורדא הקטנה ניקבה ודאי הוי טרפה אע"ג דיתירה היא ה"נ בשום ריעותא המטריף בריאה דכולהו נכללים בכלל ריאה שניקבה או שחסרה מטריף אפי' ביתירה ותו דהוי תרתי לריעותא ויש מקום לומר דאפילו אם יש בו איזה ריעותא שכשר במקום אחר הכא טרפה מטעם ב' לריעותא חדא שהיא יתרת וחדא הריעותא שיש בה כגון הפוך וכדומה דבשלמא להמכשירין יתרת מקמא שפיר אמרנו דאנו דנין ההקטנה ההפוכה ליתרת מקמא ואז ההיפוך אינו ריעותא כלל וכמש"ל דיתרת אין לו ציור ידוע משא"כ להאוסרים יתרת מקמא ונאמר שזהו הקטנה ההפוכה ורדא יתירה היא א"כ אפילו לדעת המכשירין ורדא הפוכה הכא טרפה מטעם ב לריעותא לא מבעיא להש"ך שם בסקי"ז דמטריף ביתרת ורדא אפי' היכי שאין לה תואר ורד יעו"ש פשיטא הכא טרפה אלא אפילו להט"ז שם בסק"ד שמכשיר יתרת דורדא היכי שאין לה תואר ורד מ"מ בהא טרפה חדא דאיהו מכשיר מטעם דכיון דאין לה תואר ורד יש לנו הוכחה שהיא יתרת מקמא ואינה ורדא כלל משא"כ אנן שמדברים להפוסלים יתרת מקמא א"כ הכא ממ"נ טרפה דאם תבא לומר שכיון שהיא הפוכה ואינה כורדא היא יתרת א"כ בלא"ה טרפה ותו דהט"ז לא קאמר אלא דאין לה תואר ורד כגון שהיא משוכה וכדומה אבל אינו מדבר בורדא הפוכה שזו ודאי נידונית כורדא כיון שיש לה כל תואר ורד ורדא היא רק שהיא הפוכה וזה ברור דחי תימא דלהט"ז ביתרת בורדא והא' הפוכה כשרה דדיינינן לה להיתרת א"כ דין זה דמהר"ץ שהביא רמ"א בהקטנה הפוכה מיירי אפי' באין לה שורש א' ובאמת במהר"ץ ובמעתיק דבריו ציירו דין זה רק בשורש א' וא"כ קשיא אהט"ז א"ו דהפוכה תואר ורד מקרי וזה פשוט ולכן הדרינן לקמייתא דלהמטריפין יתרת מקמא גם בורדא קטנה הפוכה טרפה לא מבעיא לדידן דמטריפין בורדא הפוכה אלא אפילו להמכשירין ורדא הפוכה מ"מ בהא טרפה מטעם תרתי לריעותא וכדאמרן

איברא דק"ק בלשון רמ"א ז"ל שם דבסעיף ג' בהג"ה הביא מחלוקת בדין יתרת מקמא שיש אוסרין ושכן נוהגין במקצת מקומות וא"כ מדוע בסעיף ב' בההוא דורדא קטנה הפוכה סתם להכשיר וה"ל לבאר שתלי במחלוקת זה דיתרת מקמא ודוחק לומר דמחמת דכ' שם דבמדינות אלו המנהג להכשיר היתרת מקמא לכן כ' אותו הדין דסעיף ב' בסתם דמ"מ ה"ל לבאר דבמקומות שאוסרים יתרת מקמא גם זה אסור כיון שהביא בסעיף ג' גם מנהגם וכה"ג מצינו בסוף סעיף ה' שם שכ' דין יתרת נגד חריץ הורדא אף שאין בו נ"מ רק למקומות המטריפין יתרת מקמא הרי דביאר לנו ג"כ דינים השייכין לאותן מקומות האוסרים יתרת מקמא וא"כ הדרא קושיא לדוכתא דגם בההוא דסעיף ב' הו"ל לבאר דאותן מקומות האוסרים יתרת מקמא גם זה אסור

והיה נראה לתרץ ולומר דס"ל להרמ"א ז"ל דאיכא למימר דאפי למטריפין יתרת מקמא מ"מ כשר בהא ודיינינן לי' לורדא הפוכה ואפ"ה כשר מטעם דאמרינן דאע"ג דהפוך הוא לקותא בורדא וסופו לינקב או ליחסר היינו דוקא בורדא עצמה אבל הורדא היתירה אורחי' בהכי שתשנה צורתה לפעמים ולא הוי כלל לקותא אצלה ואינה נחשב אפילו לריעותא כדי שנאמר דהוי תרתי לריעותא ואע"ג דהדבר שקול ואין לזה הכרע דהא איכא נמי למימר דגם הורדא היתירה אין דרכה להתהפך והוא טרפה בהפיכתה או שהוא עכ"פ ריעותא והוי ב' לריעותא וא"כ טריפה להמטריפים יתרת מקמא מ"מ הכשירה רמ"א בסתם כמו שעשה בדין יתרת נגד חריץ הורדא הנ"ל דאע"ג דלא הוטב בעיניו דעת המתירין כ' דמ"מ המיקל לא הפסיד אפי' במקום שאוסרים יתרת מקמא כיון דכמה גאונים מכשירין יתיר מקמא לגמרי ע"ש בש"ך ס"ק ל"ט כך ה"נ בהאי דינא כיון דבלא"ה כמה גאונים מכשירין מקמא לכן יש לסמוך עלייהו עכ"פ בכה"ג דורדא קטנה הפוכה ולכן כ' רמ"א בסתם דמותר והיינו אפי' במקומות שנוהגים איסור מקמא