נחלת שבעה מהדורה קמא לו

להצד שכנגדו על כל מה דכתיב ומפרש לעיל במנא דכשר למקניא ביה וכל א' מן הצדדים נעשה ע"ק בעד חבירו וכן הצר השני א' בעד חבירו שיקיים כל הנ"ל נעשה היום

הועתק מנוסח ת"ש ד"ק ומה שכותבין שטר על הרחבת זמן וכן מה שכותבין בתנאים או בתוך זה הזמן מתי שיתרצו שניהם ע"ל סי' ח' סעיף ה' ד"ה או בתוך זה דזמן וכן לענין הערבות עמש"ל

בעזר נורא על נוראים. מושל בעליונים ובתחתונים. סיימתי סד"ר תנאים. ראשונים ואחרונים. פניו אחלה. שיעשה עמי בטובה. לכבוד חתן וכלה. לסדר משפטי הכתובה

יב א) א) ברביעי בשבת ב) שלשה ג) ימים ד) לחדש ה) אלול שנת חמשת אלפים ו) וארבע מאות ועשרים ז) ושתים ח) לבריאת עולם ט) למנין שאנו י) מנין יא) כאן יב) במדינת יג) באמבערג איך רבי יד) משה בר אברהם הכהן אמר לה טו) להדא בתולתא טז) בילא בת ר' מאיר הלוי הוי לי יז) לאנתו יח) כדת משה וישראל ואנא יט) אפלח ואוקיר ואיזון כ) ואפרנס כא) יתיכי (בפולין כב) ליכי) כג) כהלכות גוברין יהודאין כד) דפלחין ומוקרין כה) וזנין ומפרנסין לנשיהון כו) בקושטא כז) ויהיבנא ליכי כח) מהר כט) בתוליכי ל) כסף זוזי לא) מאתן דחזי ליכי לב) מדאורייתא לג) ומזוניכי וכסותיכי וסיפוקיכי ומיעל לותיכי לד) כאורח כל ארעא לה) וצביאת מרת בילא לו) בתולתא דא לז) והות לי' לח) לאנתו לט) ודין נדוניא דהנעלת ליה מ) מבי מא) אבוה מב) בין מג) בכסף בין בדהב [ובפולין בין בכסף בין בזהב] בין בתכשיטין מד) במאני מה) דלבושא [ובפולין] מו) בשימושא דירה ובשימושא דערסא מז) חמשין ליטרין וצבי רבי משה הכהן חתן דנן והוסיף לה מן דיליה חמשין לטרין סך הכל מח) מאה לטרין דכסף [בפולין כותבים מאה זקוקים כסף צרוף) וצבי רבי פלוני חתן דנן והוסיף לה מן דיליה מאה זקוקים כסף צרוף אחרים כנגדן סך הכל מט) מאתים זקוקים נ) כסף צרוף וכך אמר רבי נא) משה הכהן חתן דנן אחריות שטר כתובתא דא ותוספתא דין [בפולין כותבין כתובתא דא] נב) [נדוניא דין ותוספתא דא] נג) קבלית עלי ועל ירתי בתראי להתפרע מכל נד) שפר נה) ארג נכסין נו) וקנינן דאית לי תחות כל שמיא דקנאי נז) ודעתיד אנא למקנא נכסין נח) דאית להון אחריות נט) ודלית להון אחריות ס) כלהון יהון סא) אחראין וערבאין לפרוע מנהון שטר כתובתא דא ותוספתא דין [בפולין כתובתא דא נדוניא דין ותוספתא דא] ואפילו מן סב) גלימא דעל כתפאי בחיים ובמות [י"ס כותבין בחיי ובמותי] מן יומא דנן ולעלם ואחריות [וחומר] שטר כתובתא ותוספתא דין [בפולין כתובתא דא סד) נדוניא דין ותוספתא דא] קבל עליו רבי משה הכהן חתן דנן סה) כחומר כל שטרי כתובת ותוספתת סו) דנהגין סז) בבנות ישראל העשויין כתיקון חז"ל דלא סח) כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי סט) וקנינא מן רבי ע) משה בר אברהם הכהן חתן דנן למרת בילא בת רבי יעקב בתולתא דא בכל מה דכתב ומפורש לעיל עא) במנא דכשר למקניא ביה הכל שריר וקיים

עב וחותמין ב' עדים

ובאשכנז חותם החתן לצד שמאל פב"ב עג החתן

א ברביעי בשבת כתבו הגהות מיימוני פ"ד מהלכות יבום מה שאין כותבין בכתובה זכרון עדות כמי שאר שטרות שכותבין דוכרין סהדותא כדמשמע פרק יש נוחלין וכו' כתב ראבי"ה משום דאלי' וכמעשה ב"ד דמי כדאמר בפ"ב דגטין דכמעשה ב"ד דמי ולא מעש' ב"ד ממש הלכך אין כותבין בלשון ב"ד ולא לשון עדות הלכך כותבין סתמא עכ"ל ועיין מ"ש בסימן י"ג סעיף ח' ס"ק ג': א ברביעי בשבת כתב הכל בו וז"ל ומנהגינו לעשות נישואי הבתולות בששי בשבת לפי שאין לנו עכשיו טענת בתולים להשכים לב"ד לפי שאין בין האירוסין והנשואין לאסור ד' לא בטלה ואפשר מצורף לזה טעם אחר מאחר א"א אשכנז אנחנו מועטים נשארנו מעט מהרבה והעם נפוצי' אחד לאחד בית ישראל אחד בעיר ושנים בממלכה ושריה שירי שיריים בעו"ה וצריך בעל הסעודה לקרא לעז"ר כנגדו להרבות קרואים ממקומו' וישובים אחרים וע"כ מפני תקנות הרחוקים שנעשו קרובים כדי שכל אחד יכול לבוא אל מקומו קודם שבת הנהיגו לעשות הנשואין באמצע שבוע: ובמדינות פולין ומכללם איסטרייך פיהם ומערהרין במקומו מושבותיה' מקהלות קהלות ישראל עד ביאת הגואל אין מקום לחשש זה וע"כ רוב הנישואין הם ביום ו' ואע"פ שכתב הב"י דהרבה קוראין תגר על מנהג זה מ"מ הוא עצמו כתב דמנהג פשוט לעשות נישואין ביום ו' ועיין עליו כי לא תוכל לזנות בין האירוסין והנשואין עכ"ל וכ"כ הב"ח ע"ש הר"ן וכ"כ הטור בסימן ס"ד בשם הרא"ש ופי' דבריו שאין עכשיו ב"ד קבועין בב' וה' ועוד טעם לפי שלא תוכל לזנות בין האירוסין והנשואין כי עכשיו אין מארסין עד הנשואין וע"כ לא תוכל לזנות מן האירוסין וכתב עוד הב"ח על שם הגהות אלפסי דאפילו אם קדשה כבר אם נתייחד עמה קודם החופה דאז אין לו טענות בתולי' נמי אין צריך לכנוס ביום ד' ובאשכנז המנהג עוד היום לעשות נישואי הבתולות ביום ד' ואע"פ דלא שייך טעם שישכים לב"ד מ"מ המנהג במקומו עומד וכה"ג אשכחן לענין הפטרה אע"ג דהגזירה בטלה המנהג לא בטל: וכן לענין ברכה אחת מעין שבע ולענין תקיעות שופר וכה"ג טובא אשכחן וה"נ אע"ג דקביעות הב"ד בטלה א"נ האירוסין זמן רב קודם הנשואין בטלה אבל מנהג כניס' לחופה ביום בתשובת רמ"א סי' קכ"ה וכתב בהגהות דריש' בסי' ס"ד בשם המרדכי שמפני תקנות עניות נהגו לכנוס בששי

ב שלשה עיין לעיל בכללים סימן ו'

ג ימים מצאתי בת"ש ישן וז"ל כתב מהר"ר מיינשטרל למהר"ר אליה ז"ל שאמר מהר"ר ישראל מפראג בשם רבו מהרר"ש ז"ל שהכשיר בגט ש"מ שהיה כתוב בו בחמשה עשר ימים ולא כתוב בו יום וכ"ש כה"ג בכתובה דלא עדיפא מגט ש"מ עכ"ל וע"ל בכללים סימן ו' והב"ח בא"ע סימן קכ"ו הביא נמי הך אמנם קצת בסגנון אחר וז"ל מצאתי כתוב מהר"ר מיינשטרל בשם רבו מהרי"ק שהכשיר בגט שהיה כתוב בו בחמשה עשר ימים ולא כתוב בו יום עכ"ל ולפי מה שמצא הב"ח כתוב הי' בגט סתם ולא בגט ש"מ וא"כ מכ"ש דיש להכשיר בכתובה.