נחלת ברוך ה

סימן א לבאר מה נקרא זוז"ג

מצינו בזה פלוגתא דרבוותא בכמה דוכתי. דבסוטה (מג ע"ב) א"ר יוחנן ילדה שסיבכה בזקנה בטלה ופירש"י בע"ז (מט ע"א) דטעמא דר"י משום דהוה זוז"ג וכן פי' הר"ן בע"ז שם בארוכה. אבל בתוס' שם והרמב"ן והריטב"א שם כתבו דטעמא דר"י הוא משום ביטול וכן בסנהדרין (פ ע"א) גבי ולד נסקלת ובחולין (נח ע"א) גבי ולד טרפה אמרינן דזה תליא אי זוז"ג מותר ובחולין (עט ע"א) גבי כלאים שנולדו מתיש וצבי וכן בפרדות הנולדים מסוס שאביהם חמור אמרינן דזה תליא אי חוששין לזרע האב ותמהו בתוס' סנהדרין שם ובבכורות (ז ע"א) ד"ה והא כיון דאין חוששין לזרע האב מאיזה טעם תחשב ולד טרפה וולד נסקלת זוז"ג ועוד מצינו כמה דוכתי בש"ס דאיכא בכה"ג דהוה מציא למימר טעמא דזוז"ג ולא אמרינן האי טעמא וכמו שיבואר לפנינו בתשובתנו

תשובה. גרסינן ע"ז (מח ע"א) וסבר ר' יוסי זוז"ג אסור והתנן ר' יוסי אומר נוטעין יחור של ערלה ואין נוטעין אגוז של ערלה מפני שהוא פרי ואמר רב יהודה אמר רב מודה ר' יוסי שאם נטע והבריך והרכיב מותר ותניא נמי הכי ומודה ר' יוסי שאם נטע והבריך והרכיב מותר ופירש"י דמילי מילי קתני דהא דתניא שאם נטע הכונה דכשנטע אגוז של ערלה ונעשה אילן פירותיו מותרים לפי שהאילן נתהווה מהאגוז של איסור ומיניקת הקרקע של היתר והוה זוז"ג ומותר. והא דתניא והבריך והרכיב מותר זה קאי שאם הרכיב יחור של ערלה באילן זקן ג"כ פירותיו מותרים מטעמא דזוז"ג וכדאמר ר' יוחנן סוטה (מג ע"ב) דילדה שסיבכה בזקנה מותר כן פירש"י וכתב הר"ן דלרש"י הא דתניא בהאי ברייתא והבריך מיירי שהבריך ענף מאילן זקן בקרקע ונשרש הענף בקרקע דכל הפירות הגדלים על אותו ענף הם גדלים מיניקת האילן הזקן שהוא מותר ומיניקת הקרקע שנשרש שם שיניקה זו אסורה דערלה נוהג בהברכה מ"מ הפירות מותרים משום דזוז"ג מותר

והנה הר"ן שם הביא מה דאמרינן על הברכה זו בירושלמי ערלה (פ"ג ה"ג) דגרסינן התם מה אנן קיימין אם דבר בריא שהוא חי מכח הזקנה דברי הכל מותר ואם דבר בריא שהוא חי מכח הילדה ד"ה אסור ואמרינן שס דזה אפשר לברר דלאותו מקום שאחורי העלין פונים משם הם יונקים מ"מ כיון דמבואר בירושלמי דבהברכה כזו הפירות אינם מותרים אלא כשיונקים מאילן הזקן א"כ הא לא תליא בזה מלתא דזוז"ג מותר וקשה לרש"י ותי' הר"ן דגם כשאחורי העלין כלפי הזקנה שמזה מוכח שעיקר היניקה מהזקנה מ"מ הפירות יונקים ג"כ מהילדה ומשו"ה אינו מותר אלא משום ה"ט דזוז"ג מותר כפרש"י כן תי' הר"ן

והנה מש"כ הר"ן דאפילו כשאחורי העלין כלפי הזקנה מ"מ יש בה ג"כ מינקת עצמה זה מסתבר ואפשר להביא ראיה לדבריו דהא גבי הבאת ביכורים דבעינן שיהא כל היניקה כולה משדה שלו כדאמרינן בב"ת (טז ע"ב) אמרינן ע"ז בירושלמי בכורים (פ"א ה"א) ש הבריך ענף מאילן לתוך שדה חבירו שאינו מביא בכורים אפילו מהפירות הגדלים על האילן משום שגם בהם נמצא מיניקת הקרקע של הענף א"כ כש"כ שיש מיניקת הקרקע בתוך פירות של אותו ענף עצמו וא"כ לכאורה אפשר לומר כתי' הר"ן וזה יתבאר עוד לפנינו בענף ב' ע"ש והנה כ"ז הוא שיטת רש"י

אמנם בתוס' בע"ז שם (מט ע"א) ד"ה שאם נטע כתבו דכשנטע אגוז של ערלה ונעשה אילן זה לא הוה זוז"ג דדעת התוס' כיון שפעולת האגוז האסור לא דמי לפעולת יניקת הקרקע המותרת לא הוה זוז"ג דזוז"ג ע"י פעולות חלוקות לא מהני. ומה"ט פירשו דהא דתניא שאם נטע והבריך והרכיב מותר. דכונת הברייתא שאם נטע אגוז של ערלה ונעשה אילן זקן ואח"כ הבריך או הרכיב ענף ממנו לתוך אילן זקן אחר דמותר דזה הוה זוז"ג וגם הקשו בתוס' על רש"י שפירש דהא דא"ר יוחנן סוטה (מג ע"א) דילדה שסיבכה בזקנה בטלה דזה הוא מטעמא דזוז"ג והקשו הא מלישנא דר' יוחנן דאמר ילדה שסיבכה בזקנה בטלה מוכח דאיכא הכא טעמא דביטול אבל לא זוז"ג והר"ן תי' קושית התוס' דזוז"ג דמותר הוא ג"כ מטעמא דביטול והנה במה דס"ל לתוס' דנוטע אגוז לא הוה זוז"ג דזה וזה גורם ע"י פעולות חלוקות לא מהני. הנה רוב ראשונים פליגי על תוס' כמו שנבאר לקמן ושם נברר בראיות ברורות לדעת רוב ראשונים דאפילו ע"י פעולות חלוקות נמי אמרינן זוז"ג אמנם מה דס"ל דהא דילדה שסיבכה בזקנה בטלה לא הוה מטעמא דזוז"ג מסתבר לי טובא כדעת התוס' כמו שנבאר בארוכה בענף ב' גם מש"כ הר"ן דהא דאמרינן ילדה שסיבכה בזקנה בטלה כונת הגמרא שמותרת משום זוז"ג וזוז"ג דמותר הוי ג"כ משום ביטול מלבד דקשה דבכל הש"ס לא אמרינן על זוז"ג לישנא דביטול בלא"ה נבאר לקמן מה דקשה טובא על הר"ן ופירושא דהאי ברייתא שאם נטע והבריך והרכיב מותר יבואר לקמן

והנה קודם שנבאר אי בילדה שסיבכה בזקנה שייך הא מלתא דזוז"ג נבאר פירושא דהאי שמעתא דילדה שסיבכה בזקנה דכמה רבוותא פליגי בזה דהר"ש ערלה (פ"א מ"ה) פי' דמיירי כגן ששני אילנות היו סמוכים זה לזה אחד אילן זקן ואחד ילד והבקיען והכניסן זה בזה ונתאחזו ולדבריו ששניהם נעשו אילן אחד א"כ יש בפירות של אותו אילן שני יניקות יניקת הילדה האסורה ויניקת הזקנה המותרת ולכאורה הי' א"ל דהפירות מותרים משום זוז"ג וכש"כ אי נימא דכונתו ששני האילנות נסתבכו זה בזה בתחתיתן אבל ראשי האילנות יוצאים כמו ענפים ודאי דבכל הפירות הגדלים עליהם יש בהם