עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryנחלת ברוך

נחלת ברוך מט

Nachlat Boruch 49 · נחלת ברוך · free full Hebrew text

Open in the reader →

מהו והקשה באור חדש הא גם אי נימא דהחום גרידא נמי אסור מכל מקום הא איכא זה וזה גורם תנור דהתירא וחום דאיסורא ופילפל שם בזה הרבה אבל לכל הני רבוותא דהתנור לא הוה גורם דאפיה אלא גורם דהנאה א"ש והנה גם להש"ך דסובר דאמרינן נמי דיש שבח חום בפת ג"כ א"ש

עוד ראיה מהא דתנן ערלה (פ"ג מ"ד) תבשיל שנתבשל בקליפי ערלה ידלק וכו' והרמב"ם ה' מאכלות אסורות (פט"ז הכ"ג) פסק הכי ובכ"מ שם הקשה מאי טעמא לא שרינן הכא משום זה וזה גורם דהא הקדרה הוה גורם דהתירא ולא הזכיר הכ"מ שזו היא משנה מפורשת ובט"ז ביור"ד (סי' קמב סק"ד) תי' דמיירי שהאבוקה כנגדו ויש שבח עצים בתבשיל ומשו"ה תו לא מהני זה וזה גורם כמש"כ הר"ן האי סברא ביש שבח עצים בפת. אמנם המג"א באו"ח (סי' תמה סק"ה) תי' דאע"ג דבתנור ופת חשבינן לתנור לגורם דהתירא מכל מקום לא חשבינן לקדרה לגורם דהתירא ובאמת לפמש"כ הר"ן בע"ז (מט ע"א) דיש שבח עצים בפת שמענו אבל שבח עצים בתבשיל לא שמענו א"כ נסתר תי' הט"ז ובהכרח צריך לומר כהמג"א אמנם בשו"ת אבני מילואים (סי' ז) תמה על המג"א הא בהדיא אמרינן פסחים (כז ע"א) כי פליגי בתנור וקדרה למ"ד זה וזה גורם אסור אסור אלמא דהקדרה הוה גורם דבישול והוא ז"ל תי' משום דקדרה ועצים הוה זה וזה גורם ע"י פעולות חלוקות משו"ה לא מהני וכבר בררנו לעיל זה וזה גורם מפעולות חלוקות נמי מהני אך לדברינו א"ש טובא דמה דאמרינן פסחים שם דתנור וקדרה הוה זה וזה גורם היינו דהתנור והקדרה גורמים הנאה לאדם ולענין איסור לכתחילה להשתמש בהם אמרינן בגמרא כן אבל לאחר שנאפה הפת בתנור ונתבשל התבשיל בקדרה אמרינן דהתנור לא הוה אלא תשמיש ובדיעבד תשמיש גרידא לא מעלה ולא מוריד והשבח נעשה רק ע"י קליפי ערלה גרידא משו"ה אסור. והנה לדברינו מיירי ג"כ שהאבוקה כנגדו מטעמא אחרינא דאי לא"ה החום של קליפי ערלה גרידא שאינו קשור באבוקה הוה כגחלת של ערלה דעפרן מותר. ושייך נמי בהני תרתי הא מלתא דיש שבח עצים בפת ויש שבח עצים בתבשיל כיון דלדברינו אין הכונה בזה דהוה כניכר האיסור אלא דהכונה דע"י עצי איסור נעשה שבח בפת ומשו"ה נאסר אם כן פשוט דשייך נמי הא מלתא בתבשיל שנתבשל בעצי איסור וגם הרמב"ם שם כתב בהני תרתי דיש שבח עצים בפת ובתבשיל

עוד יש ראי' דהא להר"ן שמפרש הא מלתא דיש שבח עצים בפת דהיינו דהוה כניכר האיסור ומשו"ה לא מהני בי' זה וזה גורם דהתנור והעצים הוי שני גורמים לאפיה אם כן מנ"ל להגמרא דחכמים דפליגי על רבי סוברים דחום האבוקה גרידא בלי תנור דהתירא גם כן מותר כמו דפרכינן פסחים (שם) לרבנן עצים דאיסורא היכי מ"ל הא להר"ן הי' א"ל דלרבנן גם כן חום אבוקה גרידא אסור אלא דאינהו פליגי בהאי סברא גרידא דסברי דשבח עצים בפת לא הוה כניכר האיסור ולא פליגי אלא בפת שאפה בתנור ישן דאיכא זה וזה גורם ולהר"ן ודאי צריך לומר דכיון דסתמא תניא אפה בו את הפת רבי אוסר וחכמים מתירים משו"ה מסתבר דכמו דרבי דאוסר קאי בין בתנור חדש בין בתנור ישן ה"נ חכמים דמתירין מתירין אפילו בתנור חדש דליכא זה וזה גורם וזה לא מסתבר אבל לדברינו א"ש דבין בתנור חדש בין בתנור ישן ליכא כלל זה וזה גורם והא מלתא דיש שבח עצים בפת הוא כפשוטו דמשום עצי איסור גרידא נשתבח הפת ולחכמים דמתירין ע"כ דהחום מותר משו"ה פרכינן לרבנן עצים דאיסורא היכי משכחת לה: ענף ו

והנה גם בהא מלתא שכתב הרא"ש בפסחים שם דהא דפליגי רבי ורבנן בתנור שהסיקו בקליפי ערלה וקשין של כה"כ דזה הוא דוקא בערלה וכה"כ דהוו מהנשרפין דעפרן מותר אבל בעצי אשרה או חמץ בפסח דאפילו עפרן אסור לכו"ע החום שלהן אסור בכל גווני אפילו כשאין אבוקה כנגדו וכן כתב הר"ן בפסחים שם וכן הוא מבואר מהרמב"ם דמחלק בהכי כמו שהבאתי אמנם בפני יהושע בפסחים (כז ע"א) הקשה ע"ז מהא דפרכינן ולרבנן עצים דאיסורא היכי משכחת לה ומשנינן בשרשיפי וכתב דודאי לא פרכינן על קליפי ערלה דע"ז לא שייך מה דמשנינן בשרשיפי דהיינו דאסור לעשות מהעצים כסא דהא קליפת ערלה אינו ראוי לכסא אלא ודאי דמקשינן על עצי אשרה לרבנן דאסור היכי משכחת לה חזינן דלהסקה עצי אשרה מותר מה"ת לרבנן אמנם באמת מכאן יש ראי' להיפך דאם הי' מקשה על עצי אשרה לא הוה משנינן בשרשיפא דזה הוא כסא קטן לרגלים כמו דמוכח כלים (פ' כב) אלא דהוה משנינן לבנין בתים דאילנות אשרה גבוהים הם כדכתיב עלייהו כחומר מקשה כולם והם ראוים לבנין אלא ודאי דלא פריך על עצי אשרה אלא על כלאי הכרם דתני בהאי ברייתא דלרבנן חום של קשין מכה"כ מותר וע"ז פרכינן עצים דאיסורא לרבנן היכי משכחת לה כלומר הא בכה"כ גוף העצים של הכרם אסור כמש"כ בתוס' פסחים (כה ע"א) ד"ה עיקרן ועצים של גופן לא חזי לבנין כדכתיב עליו הן בהיותו תמים לא יוצלח למלאכה ומשנינן בשרשיפא דכסא קטן לרגלים אפשר לעשות גם מעצי גופן

ומלבד דמצד הסברא מסתבר טובא דבהני איסורי דעפרן אסור חום העצים לא גרע מעפרן הנה הש"ך ביור"ד (סי' קמב) הביא ראי' לזה דהא חזינן דבערלה תניא בהדיא בפסחים שם דגחלים של