נחלת ברוך מז

אמנם הא ליתא כלל דהתם הא מיירי שיהא מותר לאפות בו לכתחילה ולכתחילה משום הנאת תשמיש גרידא צריך לשבור את הכלי ואע"ג שלאחר שישתמש בי' היתר ההיתר אינו נאסר כיון שלא נשתבח כלל מכל מקום משום איסור תשמיש גרידא צריך לשבור את הכלי וכדאמרינן פסחים (כז ע"א) את"ל זוז"ג מותר הני קערות וכוסות וצלוחיות אסירי כי פליגי בתנור וקדירה כלומר דקערות וכוסות שנצרפו בקליפי ערלה צריך לשוברן לכו"ע משום שהנאה הבאה מהם הוא ע"י חד גורם שמניח בהן ההיתר והוא נהנה מהנחה זו משו"ה צריך לשוברן והנה דבר ברור שאם הי' מניח בהן דבר היתר לא הי' נאסר אפילו כשמניח דבר היתר על עכו"ם עצמה אינה נאסרת כדתנן ע"ז (נא) מצא בראשו פירות כסות וכלים מותרים מכל מקום לכתחילה אסור ומה"ט צריך לשוברן וה"ה נמי תנור שנצרף בקליפי ערלה למ"ד דזה וזה גורם אסור דלדידי' זה וזה גורם וחד גורם חד דינא הוא א"כ כמו דכוסות וצלוחיות שנצרפו בקליפי ערלה צריך לשוברן משום דלכתחילה אסור להשתמש בהן ה"נ תנור חדש שנצרף בקליפי ערלה יותץ משום דלכתחילה אסור להשתמש בו אבל מכל מקום גם הוא מודה שאם הי' נאפה בו פת בעצי היתר דהפת מותר כמו שאם הי' מניח דבר היתר בקערות שנאסרו שמותר משום שהתנור אינו גורם האפי' אלא תשמיש ומשום תשמיש לא נאסר ההיתר אלא דמכל מקום יותץ משום שאסור להשתמש בו אבל למ"ד זה וזה גורם מותר אע"ג דבכוסות וקערות שנצרפו בעצי ערלה מודה שצריך לשוברן מכל מקום בתנור חדש מותר לכתחילה להשתמש בו כדאמרינן פסחים (שם) משום שההנאה הבאה מתשמיש תנור היא באה ע"י זה וזה גורם וכמו שפירש"י שם ד"ה הני קערות ז"ל דבקערות כשנשתמש בהן איכא הנאת גופו ולא דמי לתנור דלא מטיא הנאה לגוף עד דאיכא גורם שני עכ"ל כלומר דכשמניח בקערה רצונו בהנחה זו ונהנה מזה אבל כשמדביק פת בתנור אין רצונו בהנחה זו אלא כדי שיאפה הפת א"כ לא מטיא הנאה עד דאיכא גורם שני

מעתה נתברר דהאי זה וזה גורם דאמרינן בגמרא בתנור חדש היינו דזה וזה גורם גורמים הנאה לאדם אבל אין הכונה שהתנור גורם האפיה אלא שגורם הנאה ולענין להשתמש בו לכתחילה אמרינן כן דלמ"ד זה וזה גורם אסור כמו חד גורם לדידי' כמו דקערה שנצרפה בקליפי ערלה צריך לשוברה משום שאסור לכתחילה להשתמש בה ה"נ תנור חדש צריך לנותצו אבל למ"ד זה וזה גורם מותר קערה שהנאתה ע"י גורם אחד צריך לשוברה אבל תנור שהנאתו ע"י זה וזה גורם מותר להשתמש בו לכתחילה אבל אם כבר נאפה הפת ואנו דנין במה נאפה פשוט דהתנור לא הוה גורם דאפיה אלא חום העצים גרידא כמש"כ

והנה בפי' רש"י בכל הסוגיא דפסחים שם היה נזהר הרבה שלא לעשות התנור גורם דאפיה כהר"ן שהבאתי בענף א' אלא שהוא גורם הנאה לאדם ואע"ג דרש"י בעצמו בע"ז (מט ע"א) ד"ה אפה בו את הפת כתב בהדיא דהתנור הוה גורם דאפיה גם לאחר שנאפה בו הפת בין לקולא כשהתנור הוא של היתר בין לחומרא כשהתנור הוא של איסור מ"מ הכא בכל הסוגיא הוא נזהר בזה כמו שנבאר חדא שכתב בהדיא פסחים (שם) ד"ה ואת"ל דאסר רבי משום יש שבח עצים בפת ונמצא כשאוכלו נהנה מן האיסור בגורם אחד עכ"ל אלמא דסובר דקליפי ערלה הוה חד גורם לאפיה והתנור לא הוה גורם ועוד פירש"י על מה דאמרינן שם דתנור וקדרה למ"ד זוז"ג אסור אסור ז"ל דלא מטיא הנאה לגוף עד דאיכא שני גורמים הנה ביאר בהדיא דהאי זוז"ג היינו ששניהם גורמים הנאה לאדם ולא שגורמים לאפות הפת ועוד דשם בגמרא לעיל דמייתינן ראיה דר"א סובר זוז"ג אסור מהא דתנן גבי אשרה הסיק בו את התנור חדש יותץ ישן יוצן אפה בו את הפת אסורה ופירש"י מדתנן חדש יותץ כלומר דלמ"ד זה וזה גורם מותר אינו צריך נתיצה אלא דמותר לאפות בו ע"י היסק שני של עצי היתר כדאמרינן בגמרא לעיל אבל רש"י הכא לא פירש דזה ידעינן מדתנן אפה בו את הפת אסורה דזה קאי אפילו בהיסק שני של עצי היתר בתנור חדש דמ"מ אסור משום דזה וזה גורם אסור וכמו שפירש"י כן בע"ז (שם) וכן פי' הר"ן שם דבאמת כהאי גוונא הפת מותרת כמו שכתבתי דהפת לא נאפה אלא מעצי היתר וגם בתחילת הסוגיא דפסחים שם דתניא אפה בו את הפת פירש"י בהיסק זה ולהר"ן דהתנור חשיב גורם דאיסורא לדידי' בתנור חדש אפילו ע"י היסק שני בעצי היתר אסור להאי ברייתא גופי' דסובר זה וזה גורם אסור דהא תני חדש יותץ וכן פי' הר"ן בהדיא בפסחים אבל רש"י הכא בפסחים נזהר הרבה בזה דהתנור לא הוה גורם דאפיה אלא גורם הנאה ועוד דבפסחים (שם) דאמר אביי את"ל זה וזה גורם אסור רבי היינו ר"א ואת"ל זה וזה גורם מותר והכא משום דיש שבח עצים בפת וכו' והנה להר"ן דהתנור הוה גורם דאפיה כונת אביי הוא פשוט דאי נימא דהא דאוסר באפה בתנור ישן הוא משום דסובר זה וזה גורם אסור א"כ סובר כר"א אבל אי נימא דטעמא משום דיש שבח עצים בפת דהוה כניכר האיסור אם כן תו לא מהני זה וזה גורם אבל רש"י לא פירש כן אלא שכתב את"ל ברייתא מפורשת דכי היכי דאוסר רבי הפת ה"נ אוסר התנור דזה וזה גורם אסור ומשו"ה פירש"י כן דסובר דגבי אפה בתנור ליכא כלל זה וזה גורם דהתנור לא הוה גורם א"כ מבואר דלרש"י בפסחים התנור לא הוה גורם דאפיה אלא גורם הנאה כמש"כ

אמנם גם לדברינו א"ל דהא דאמר אביי את"ל זה וזה גורם אסור רבי היינו ר"א ואת"ל זה וזה גורם מותר והכא משום דיש שבח עצים בפת דכונתו להא דאוסר רבי פת שאפה בתנור ישן דהא לפמש"כ