נחלת ברוך מד

העצים ומשו"ה כשנאפה הפת בחום העצים של הסקה הפת אסורה שנגמר באיסור אבל רבנן דסברי אין שבח עצים בפת אינהו סברי דחום היוצא מהעצים דינו כגחלים דהוה כאפרן שמותר וכדתניא בהאי ברייתא בשלה ע"ג גחלים ד"ה מותר וזה הוא מה"ט משום דהוה כאפרן אלא דמ"מ בגחלים החמירו מדרבנן לבשל בהן לכתחילה כמש"כ בתוס' שם ד"ה בטלה וכן לאפות בחום העצים של הסקה לרבנן נמי לכתחילה אסור כמש"כ רש"י שם (כז ע"א) ד"ה יוליך הנאה אבל בדיעבד מותר משום דהוה כאפרן וכתב הראב"ד בפסחים שם דרבי ורבנן לא פליגי אלא בערלה וכה"כ וכן בכל הנשרפין שעפרן מותר אבל איסורי הנאה כמו עכו"ם או חמץ בפסח שעפרן אסור ודאי דלכו"ע החום היוצא מהעצים אסורה דלא גרע מאפרן וזה פשוט

והנה בפסחים (שם) אמרינן דלרבי דסובר יש שבח עצים בפת זה הוא דוקא כשהאבוקה כנגדו אבל אין אבוקה כנגדו לא ובגחלים לוחשות פליגי אמוראי התם אי זה הוה כחום האבוקה או לא. והנה אפילו חום האבוקה שאוסר רבי זה הוא דוקא בשעה שהאבוקה בתנור וחום האבוקה קשור באבוקה אבל כשגרפו לתנור אע"פ שחום האבוקה נשאר בתנור מ"מ מודה רבי דחום זה הוה כגחלים וכדאמרינן בהדיא בפסחים (עה ע"א) דכשגרפו לתנור מודה רבי לרבנן. הארכתי בזה לפי שראיתי בפני יהושע בפסחים (כו ע"א) שכתב דלרבי אפילו אין אבוקה כנגדו מ"מ נמצא בתנור חום אסור שיצא מהאבוקה. ואין הדבר כן דאי אין אבוקה כנגדו כל החום כולו הנמצא בתנור הוה כעפרן גם לרבי כמו לרבנן דכן הוא מבואר מהני דוכתי שהבאתי

והר"ן בע"ז (מט ע"א) במשנתנו דנטל ממנה עצים כתב מיהו אם אפה פת בתנור שלא ציננו ואפילו הי' תנור ישן ועצי איסור אסורים בהנאה דאע"ג דזה וזה גורם הוא תנור דהתירא ועצים דאיסורא הא אמרינן בפרק כל שעה דיש שבח עצים בפת הלכך חמור מזה וזה גורם לפי שהאיסור ניכר בהיתר עכ"ל חזינן דהר"ן מפרש הא מלתא דיש שבח עצים בפת דזה הוה כניכר האיסור בהיתר ומשו"ה לא מהני זה וזה גורם. והנה ע"כ דגם הר"ן מודה לרש"י ותוס' דהא דפליגי רבי ורבנן ביש שבח עצים בפת היינו דפליגי אי חום העצים של הסקה אסורה כעצים דהוה שבח עצים או דהוה כעפרן חדא דהא הר"ן בפסחים שם מפרש ג"כ כפי' רש"י ותוס' ועוד הא בהדיא פרכינן שם (כז ע"א) לרבנן עצים דאיסורא היכי משכחת לה אלמא דלרבנן חום העצים שרי אלא דהר"ן סובר דלרבי דיש שבח עצים בפת בזה איכא תרי מילי חדא דהחום אסור דהוה שבח עצים ועוד דהוה כניכר האיסור בהיתר דלא מהני זה וזה גורם ובאמת לפי מה דסובר הר"ן דתנור הוה גורם דהתירא לאפות הפת ולכאורה זה מבואר ג"כ בגמרא דאמרינן שם אימר דשמעית לי' לרבי משום דיש שבח עצים בפת זה וזה גורם מי שמעית ליה כלומר דפרכינן תנור חדש מ"ט יותץ הא לאחר שיסיקנו בעצי היתר יהי' זה וזה גורם תנור דאיסורא ועצים דהתירא הרי מבואר אמרינן דהתנור הוי גורם. א"כ ע"כ צריך לפרש כמש"כ הר"ן דלה"ט דרבי סובר יש שבח עצים בפת תו לא מהני זה וזה גורם דהא בהאי ברייתא דפסחים תנא חדש יותץ ישן יוצן אפה בו את הפת רבי אומר הפת אסורה א"כ נראה דבין כשאפה הפת בתנור חדש או ישן סובר רבי דהפת אסורה ובתנור ישן הא איכא זה וזה גורם ורבי הא ס"ל זה וזה גורם מותר כדאמרינן אלא ע"כ דלהאי סברא דיש שבח עצים בפת לא מהני תו זה וזה גורם דהוה כניכר האיסור כמש"כ הר"ן

והנה המהרש"א בפסחים שם סובר דהאי סברא דיש שבח עצים לא מהני אלא שהחום אסור אבל מכל מקום לא הוה אלא גורם גרידא ובתנור ישן דאיכא זה וזה גורם שרי ומה"ט כתב דהא דתנא אפה בו את הפת רבי אומר הפת אסורה זה לא קאי אדלעיל כשאפה פת בתנור שהסיקו בערלה אלא מלתא באפי נפשי' הוא דמיירי כשאפה פת בקליפי ערלה בלא תנור וקשה חדא דהו"ל למיתני אפה בהו את הפת דהא בהאי ברייתא תניא קליפי ערלה וקשין של כה"כ ואי עלייהו קאי הו"ל למיתני בלשון רבים א"ו דזה קאי על התנור וזה ג"כ לא מסתבר כלל לומר דזה קאי רק על תנור חדש כיון דתנא חדש יותץ ישן יוצן אפה בו וכו' א"כ על תרווייהו קאי ובלא"ה הקשה בפני יהושע מהא דתנן ערלה (פ"ג מ"ה) תנור שהסיקו בקליפי ערלה ואפה בו את הפת אסורה וזה ודאי לא מסתבר לומר דמשנתנו סובר זה וזה גורם אסור או דמיירי בתנור חדש דסתמא תנן א"ו מוכרח כסברת הר"ן דלרבי דיש שבח עצים בפת תו לא מהני זה וזה גורם

והנה לכאורה נראה דגם התוס' ס"ל כהמהרש"א דהא בתוס' שם ד"ה בין חדש בין ישן יוצן כתבו ואע"ג דזה וזה גורם מותר מכל מקום ישן כיון דסגי ליה בצינון ולא מפסיד מידי אלא איסורי הנאה לחודה לכך צריך צינון עכ"ל נראה מדבריהם הא כשלא ציננו ואפה בו דהפת מותר משום זה וזה גורם כסברת המהרש"א אמנם אי אפשר לומר כן דקשה ע"ז מש"כ לעיל ועוד הא הר"ן בעצמו שכתב בהדיא דלרבי דיש שבח עצים בפת תו לא מהני זה וזה גורם מכל מקום כתב ג"כ בפסחים כמש"כ בתוס' אלא ע"כ שיש בזה כונה אחרת וכמו שביארו כבר כמה אחרונים דכונת התוס' דל"ל לצנן בתנור ישן הא אפשר לגרוף האבוקה וכשגרפו גם רבי מודה דהחום שבתנור לא הוה שבח עצים אלא כגחלים שאסור לכתחילה כמש"כ לעיל, וכיון דמשום איסור