נחלת יהושע ז

הקדמה

אמר יהושע אייזיק בלא"א הרב כמוהר"ר יחיאל זצ"ל

זה לי כתשע שנים אשר הוצאתי לאור ספרי עמק יהושע ובעז"ה אסכים מרן על ידי, ונתקבל בעיני גדולי זמנינו ורבנן קשישאי, והנה שמעתי רבים וכן שלמים אומרים מי יתן ויוחקו בספר פירושי על הירושלמי אשר הבאתי ממנו בספרי ע"י, ויראו כי מתוק האור וטוב לעינים, להבין דברי חכמים וחידותם אשר הוא עמוק עמוק מי ימצאנו, ויתאוו ויאמרו מי ישקינו מים, מים חיים מירושלים אשר דברי הירושלמי הם כדברי הספר החתום אשר יתנו אותו אל יודע הספר לאמר קרא נא זה ויאמר לא אוכל כי חתום הוא, וגם תופשי התורה לא ידעוהו ע"כ בקשו ממני לחבר פי' על הירושלמי ולהגיהם מטעות הדפוס כי מפני מיעוט הלומדים בש"ס ירושלמי באו התלמידים כו', וכל א' הגיה לפי דעתו דעת נוטה ופירושו, ועוד מפני ריבוי ההעתקות אשר הורק מכלי אל כלי) ע"כ לא עמד טעמו בו, ועלו כולו קמשונים ואסתתומי אסתתום דרכיו, וחשכו הרואות בארובות, ותשש כחן של חכמים, וכהה מאור עיניהם ולא מסקי מני' אלא כדמסיק תעל' מבי כרבא, הרי שולחן והרי בשר והרי סכין ואין לנו לאכול הראשונים חרשו וזרעו כו' לשו קיטפו ואנו אין לנו מה לוכל ע"כ קנאתי לירושלים קנאה גדולה, אשר נדחה קראו לה ודורש אין לה, מכלל דבעי דרישה, ומציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים דבר ה' זו הלכה, ע"כ אמרתי למען ציון לא אחשה ולמען ירושלים לא אשקוט עד יצא כנוגה צדק' לבאר עמקי סברותיו, אשר שנה בדרך קצרה

ופניתי אני את לבי לחבר הפי' ולקבוע בדפוס, ליתן בים ירושלמי דרך ובמים עזים נתיבה, אך לאחר שובי נחמתי כי לא רב אוכל להוציא לאור ולהדפיס פי' הש"ס ירושלמי, ולהביא פירושי הגאונים, פי' המהרא"פ והקרבן עדה והפני משה אשר קדמוני, ולהשיב על דבריהם כי בלא הא לא סגי ולא ידעו נחת לזה מזה, והמלאכה לא ליום ולא ליומים, וארוכה מארץ מדה, ולא מצאתי לכסף מוצא על כל הוצאות הדפוס של הש"ס ירושלמי, וסבותי אני ליאש את לבי על כל העמל שעמלתי, ויצר לי מאוד, כי פירושי על הירושלמי זה חלקי מכל עמלי ותקילא לי ככולי' תלמודאי, יגעתי באנחתי ומנוחה לא מצאתי

ע"כ אמרתי נקוט מיהת פלגא בידך לבוא בזה אל המנוחה ואל הנחלה, לחבר ספר אחד מיוסד על אדני פז הש"ס והתוס' להבין כללים ועקרים בש"ס, וגם מזה לא אניח ידי מלהביא הרבה ראיות מהירושלמי ולהאריך בפירושו ושניהם כאחד טובים ולבאר חילוקי הסברות בין שיטת הבבלי והירושלמי תן לחכם ויחכם עוד

וע"כ קראתי שמו נחלת יהושע כמו דאמרינן בבכורות (דף נב) קרי עלי' טובה חכמה עם נחלה ופירש"י טוב חריפות האמורה עם נחלת הברייתות [ובמדרש קהלת טובה חכמתו של יהושע עם נחלה כו'] ונחלה הוא העיקר [וכמו שהקשו התוס' ישנים ביומא (דף פה) על הא דאמרינן התם אפי' תימא רבי תשובה בעי יוה"כ ויוה"כ לא בעי תשובה והקשו דהכא משמע דיוה"כ עיקר, ואפ"ה קאמר עם תשובה, וקשה מכאן על רבינו יעקב כו' כדדייקינן ביבמות (דף לח) גבי שומרת יבם שנפלו לה נכסים דיורשי האב עיקר מדקתני יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב ע"ש] והכא נמי דכתיב טובה חכמה עם נחלה, ע"כ נחלת הברייתות והבקיאות הוא העיקר, וכמו דאמרינן בסוף הוריות (דף יב) סיני עדיף וכן בירושלמי סוף הוריות תני הסודרן קודם לפילפלן, וכבר הארכתי בהקדמתי לספרי עמק יהושע דהא בלא הא לא סגי, ושניהם כאחד טובים, להעמיק בסברא ולהביא ראיות מן הש"ס וכמו דכתיב טובה חכמה עם נחלה

ועוד קראתיו בשם נחלת יהושע על שהארכתי בו להבין צוף דבש אמרי נועם של הירושלמי ואמרינן בזבחים (דף קיט) נחלה זו ירושלים, פי' שהוא קדוש קדושת עולם., שאין אחרי' היתר וכמו דאמרינן פ"ק דר"ה (דף יב) הקישו רב הכתוב לנחלה מה נחלה אין לה הפסק כו' וכמו שהארכתי בספרי עמק יהושע (דרוש יד) בענין הא דאמרינן דקדושה ראשונה קידש' לשעתא וקידשה לעתיד לבא, וכמו שכתב הרמב"ם דקדושת המקדש אין לה בטילה עולמית דכל שהוא קדוש מצד השכינה אין לה בטילה עולמית, וכמו דכתיב והשמותי את מקדשיכם, והתוס' פירשו הטעם ביבמות (דף פב) דלכך קדושת הבית לא בטלה דכל שהוא קדוש קדושת המחיצות קיימא כל שעה דדרשינן מאשר לוא חומה בפ"ק דמגילה (דף י) וע"ש שביארתי בזה הכתוב (ישעי' מט) הן על כפים חקותיך חומותיך נגדי תמיד, פי' שקדושת המחיצות קיימת לעולם וכן הכתוב (ישעי' סב) על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו כו' פי' על חומותיך ירושלים מפני קדושת החומות שקיימת לעולם, ועיין לקמן בסוף (א"כ) מה שביארתי על הירושלמי דסנהדרין (פ"א ה"ג) אמר ר' אבהו אתפלגין ר' יוחנן ור"ל כו' ע"ש

והנה אפי' למ"ד דקדושה ראשונה לא קדשה לע"ל אעפ"כ אקרי נחלה, וכמו שביארתי בספרי עמק יהושע (דרוש יד) לענין שאין אחריה היתר במות וכמו דכתיב אל המנוחה ואל הנחלה, ואמרינן בזבחים (דף קיט) אל המנוחה זה שילה שיש אחרי' היתר במות ואל הנחלה זו ירושלים שאין אחרי' היתר במות וזה יתבאר ע"פ מאי דאמרינן שילהי ברכות (דף סג) ר' אבהו הוה משתעי כשירד ר' חנניא אחי ר' יהושע לגולה הי' מעבר שנים וקובע חדשים בח"ל כו' וכן אמרו לנו לכו ואמרו בשמינו אם שומע מוטב כו' ואמרו לאחינו שבגולה אם שומעים מוטב ואם לאו יעלו להר אחי' יבנה מזבח חנני' ינגן בכנור כו' וכל כך למה משום שנאמר כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים, ויש לדקדק דמאי שייך הוא בזה לומר אחי' יבנה מזבח

והנה בירושלמי אית' להאי עובדא (בפ"ו דנדרים) חנניא בן אחי ר' יהושע עיבר בח"ל שלח לי' רבי תלת איגרן גבי ר' יצחק ור' נתן, בחדא כתב לקדושת חנני', ובחדא כתב גדיים שהנחת נעשו תיישים, ובחדא כתב אם אין אתה מקבל עליך צא למדבר האטד ותהא שוחט, ונחוני' זורק כו' קם ר' נתן ואשלים כי מבבל תצא תורה ודבר ה' מנהר פקוד, אמרין לי' כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים, אזל וקבל עליו גבי ר' יהודה ב"ב לנציבין, א"ל אחריהם אחריהם כו' ע"ש: