נחלת יהושע רס

להן חליפים ואלו הן כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב אבל ת"ח שמת מי מביא לנו תמורתו אנו אבדנו את ר' סימון מי מביא לנו תמורתו דבד' דברים כיון שנשאר המקום ע"כ, יש להם חליפין אבל ת"ח שמת לא נשאר אף המקום והחכמה מאין תמצא ואיזה מקום בינה ע"ש שביארתי בזה באורך וע"כ בחורבן ביהמ"ק אע"פ שחרב אעפ"כ נשאר המקום דקדושת המקום לעולם קיימת וכמו דאמרינן בזבחים (דף קז) המעלה בזמן הזה ר' יוחנן אמר חייב ור"ל אמר פטור וע"כ לר"י ניחא מה שסילוקן של צדיקים קשה יותר משום דבקדושת ביהמ"ק אע"פ שחרב אעפ"כ נשאר קדושת המקום משא"כ במיתת הצדיק משא"כ לר"ל דקסבר דהמעלה בזמן הזה פטור ובזה א"ש המדרש כד דמיך ר' יוסי ממילחא כו' מצינו שסילוקן של צדיקים קשה יותר מחורבן ביהמ"ק א"ל ר' יוחנן אלו לא שבקתוני' מנן הוי שמעינן מרגליתא דא משום דר' יוחנן לטעמי' דהמעלה בזמן הזה חייב משום שקדוש' ראשונה קידשה לשעתי' וקידשה לעתיד לבוא. וע"כ הוי סילוקן של צדיקים קשה יותר מחורבן בהמ"ק משום דשם נשאר קדושת המקום. אבל ת"ח שמת כו' והחכמה מאין תמצא ואיזה מקום בינה משא"כ לר"ל לא יתיישב מה שדרש שסילוקן של צדיקים קשה יותר משום דסבירא לי' בזבחים (ד' קז) דקדושה ראשונה קדשה לשעת' ולא קדשה לע"ל ע"ש באורך

ובירושלמי דסנהדרין (פ"א ה' ג) אמר ר' אבהו אתפלגין ר' יוחנן ור"ל חד אמר בונין ואח"כ מקדישין וחרנא אמר מקדישין ואח"כ בונין מ"ד בוני' ואח"כ מקדישים אין רואין את המחיצות כאילו הן עולות ופי' הפ"מ וכי אין המחיצות לאחר שקדשו עולות הן לענין מעילה. וא"כ איך אפשר לבנות בקודש. שלא ימעלו בהן. ולפיכך סבר בונין ואח"כ מקדישין עכ"ל. ולפי פירושו הוא באופן דאמרינן במעילה (דף יד) בונין בחול ואח"כ מקדישין. אבל באמת במח"כ שגה בזה הפ"מ ואינו שייך כלל להא דמעילה (דף יד) דבונין בחול ואח"כ מקדישין אך הפי' הוא דמ"ד בונין ואח"כ מקדישין. סבר דאין רואין את המחיצות כאילו הם עולות פי' דלא אמרינן דכיון שהוא קדוש בקדושת המחיצות ע"כ קדשה לעתיד לבוא ג"כ וכמו שכתבו התוס' ביבמות (דף פב) אלא דאעפ"כ אין רואין את המחיצות כאלו הן עולות למעלה ועל כן הי' צריך להנות מתחילה המחיצות ואחר כך לקדש פי' כמו שקידש עזרא כמו דאיתא בריש פ"ב דשבועות (דף טו) עיין שם אבל מ"ד מקדישין ואח"כ בונים ס"ל דרואים את המחיצות כאלו הן עולות וע"כ הי' יכול לקדש אע"פ שלא בנה את המחיצות עדיין וכ"ת כיון דס"ל דרואים את המחיצות למה הי' לו לקדש אך הוא כמו דאיתא בשבועות (דף טז) דמ"ד קדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא עזרא זכר בעלמא הוא דעביד וכה"ג איתא בירושלמי (פ"ג דמ"ש) ר' חנינא ור' יהונתן וריב"ל עלו לירושלים נתמנו להן פירות ובקשו לפדותן בגבולין א"ל חד סבא אבוכון לא הוי עבדין כן אלא מפקען חוץ לחומה ופודין אותו סבתא הוי סבר מימר רואין את המחיצות כאלו הן עולות. רבנן הוי סברין מימר אין רואין את המחיצות כאלו הן עולות כו' ועיין בספרי עמק יהושע (סי' טו) במה שכתבתי בזה הירושלמי ע"ש. אבל עכ"פ הפירוש הוא דרואין את המחיצות כאלו הן עולות. היינו כאלו עולות למעלה. והוא כמו דאיתא בשבועות (דף טו) דפליגי אם קדושה ראשונה קדשה לשעתא וקדשה לע"ל. וע"כ אמרינן התם דחד אומר בונים ואח"כ מקדישין משום שסובר דאין רואין את המחיצות כאלו הן עולות. ומאן דסבר מקדישין ואח"כ בונים משום שלא הי' צריך למחיצות דרואים את המחיצות כאלו הם עולות ור"י ור"ל אזלי לטעמייהו בזבחים (דף קח) דהמעלה בזמן הזה ר' יוחנן אמר חייב ור"ל אמר פטור דר"י סבר קדושה ראשונה קידשה לשעת' וקדשה לע"ל. ור"ל סבר דלא קדשה לע"ל ואמרינן התם דפליגי בפלוגתא דר' אליעזר ור' יהושע ע"ש. וכן כתבו התוס' ביבמות (די פב) דלכך קדושת הבית לא בטלה דכל שהוא קדוש קדושת המחיצות קיימא כל שעה דדרשינן מאשר לוא חומה בפ"ק דמגילה (ד' י) וע"ש שביארתי בזה הכתוב (ישעי' מט) הן על כפים חקותיך חומותיך נגדי תמיד פי' שקדושת המחיצות קיימת לעולם. וכן הכתוב (ישעי' סב) על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו כו' פי' על חומותיך ירושלים מפני קדושת החומות שקיימת לעולם: ואמרינן במנחות (ד' פו) מאי אמרי אמר רבא בר רכ שילא אתה תקום תרחם ציון, ונזכה לראות בנחמות ציון וירושלים אכי"ר: