נחלת יעקב נט

הזמן הת' שנה וסבר משה כי מחמת זה לא ירצו הישראל להאמין ולזה אמר לו הקב"ה כי מסורת הי' מאבותם שיש להם פקידה כפולה והיינו כמו בגאולה העתידה שיש ב' גאולות כמו שאמר הנביא בעתה אחישנה וה"נ מסורת הי' בידי אבותם שיש פקידה כפולה שיכול להיות להם פקידה גם קודם הזמן וממילא לא יבואו להכחישך מחמת שהוא קודם הזמן

וזה לך האות כי אנכי שלחתיך. ערש"י שדחק בזה. והרמב"ם ז"ל בספר המדע הלכות יסודי התורה פרק שמיני מפרש הכתוב הזה לנכון שהישראל היו מסופקים בנבואת משה עד ששמעו מפי הגבורה ועתה פה עמוד עמדי וזהו אומרו יתברך כאן וזה לך האות פי' שאין לך אות אחר שיאמינו בך ישראל עד שאוציא את ישראל ממצרים ויעבדו את האלהים ופרש"י שיקבלו ישראל את התורה אז יהי' להם אות ברור וידעו כי אני שלחתיך

ואמרו לי מה שמו. והוא תמוה כמו שתמה הרמב"ם במ"נ וכי החיוב שישאלו ישראל מה שמו ועוד מה השיב לו אהי' אשר אהי', ועוד מה זה שאמר עוד כה תאמר אל בני ישראל ומה זה שהוזכר אלקי אבותיכם ומה זה שאמר זה שמי לעולם וגם יש במדרש והביאו רש"י ז"ל שסירב להקב"ה זיי"ן ימים וכמו זר נחשב שיסרב עשה נגד צווי הקב"ה ולזה נראה כי ידוע ליודעי חן שהשבע מדות מחסד עד מלכות נקראים בשם ימים ובכולן יש קצת דין רק במדת כתר כי מן השלשה הכי נכבד והוא כולו לבן ואין בו דין כלל וידוע שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים וידוע שבמצרים היו הללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז ובאותה מדה שיש בה קצת דין לא הי' באפשרות לגאלם גאולה שלימה ולזה סירב משה שבעת ימים פי' וביקש משה שלא יגאלם באותן מדות וידוע שלכל מדה יש לה שם אחר ולזה אמר משה ואמרו לי מה שמו פי' באיזה מדה בא לגאלינו כי ידעו הישראל באותו הדור ידיעה שאי אפשר להיות להם גאולה שלימה ע"י שאר מדות שיש בהם קצת דין להיות כי הישראל שבאותו הדור בזמן ההוא אינם ראוים ליגאל בדין. ולזה השיבו הקב"ה אהי' כי ידוע שאהי' הוא מדת כתר שהוא כולו חסד ולית בי' דין תערובות כלל ולזה אמר הקב"ה אהי' אשר אהי' וכמו שפרש"י אהי' עמם בגלות זה אהי' עמם בגלות אחרת פי' כי גם גאולה שלישית יהי' ג"כ במדה זו כי גאולה שניה לא הי' גאולה שלימה והשיב משה כי אין ראוי להזכיר גלות שני' ולזה אמר אהי' שלחני ואמר עוד אל משה ה' אלקי אבותיכם וגו' זה שמי לעולם וגו' פי' שלעולם לא יתנהג העולם במדת כתר שהוא כולו חסד רק במדה הממוזגת המכונה בשם אלקים שבו הי' הבטחת האבות וגם תמיד התנהג במדת הרחמים והדין כי ה' רחמים ואלקים הוא דין וגם במה שהוא אלקי אבותיכם יזכור לכם תמיד כי ישראל אינם מושגחים מהשי"ת רק בזכות אבות

ויתן את ציפורה בתו לו לאשה. במדרש איתא שהתנה יתרו עם משה שבן ראשון שילד יתן לו לע"ז. והוא תמוה האיך קבל משה לתנאי זה. ונראה לפרש דידוע מה שלקח אברהם את הגר הוא בכדי שיצא ממנו הזוהמא קודם שיוולד יצחק ואף יצחק הי' ראוי ליקח אחרת שיצא ממנו עשו אלא לפי שהוא עולה תמימה לכך הוצרך לצאת מרבקה ויתרו הי' ג"כ ירא שמא יש במשה קצת זוהמא ויקח אחרת עלי' כדי שיצא ממנה הזוהמא ולכך התנה עמו שלא יקח אחרת שאף אם ראוי שיצא ממנו הזוהמא יולד מצפורה לפי שהי' רע בעיניו שיקח אחרת עלי'

והן לא יאמינו לי והוא תמוה לכאורה דהא הקב"ה אמר לו בפירוש ושמעו לקולך אמנם לפי מה שכתבתי לעיל במה שאמר לו הקב"ה וזה לך האות היינו שלא יאמינו לו באמונה שלימה עד שעת מתן תורה. ולזה נראה הא דאמר לו הקב"ה ושמעו לקולך אינו רק קביעת זמן והכוונה כאלו אמר כאשר ישמעו לקולך אז ובאת אתה וזקני העם וגו' וכן מצינו שלא הלכו זקני ישראל עמו עד שעשה האותות לעיני העם ואז שמעו לקולו והלכו עמו

וישליכהו ארצה ויהי לנחש. נראה ליתן טעם לאותן השלש אותות וכבר כתבתי הטעם בספרי מעשה נסים על ההגדה ועתה אמרתי דרך אחרת. וגם ליישב כל הקושיות שאמר לו בשלש אותות כי חשב שמא עדיין ישראל אינם ראוים ליגאל שראה דלטורין בישראל כמ"ש רש"י ע"ש ולזה רימז כי מטה אלקים שיש עליו השראת קדושה אשר ישליכהו ארצה ויהי לנחש כלומר שיוסר ממנו השפעת קדושה ויהי לנחש כן נמי ישראל אשר הם כמטה אלקים מחמת רוח הקודש שבקרבם ולכך מחמת שהושלכו ארצה מכח צרות גדולות תפשו אומנות הנחש כי הדלטורין הם מעשה נחש ולזה הראה לו ג"כ ואמר לו אחוז בזנבו פי' תן להם אחוזה בשפלות כי זנב הוא שפלות ואז יתהפך שיהי' להם קדושה כמו שהנחש מחמת שאחז בו נתהפך למטה אלקים. ואח"כ הראה לו נגד מה שמשה אמר מי אנכי כי אוציא את בני ישראל לזה הראה לו במשל הבא נא ידך בחיקך כי זה ידוע כי מי שמטמין ומסתיר עצמו מלהושיע את ישראל שחייב עונש ומי שמטמין עצמו מלהושיע נמשל למטמין ידו בחיקו כמו שנאמר וימינך מקרב חיקך כלה וכן טמן ידו בחיקו וכיוצא הרבה ולזה אמר לו הקב"ה למשה ורומז לו כי מחמת שהטמין ידו בתיקו מלהושיט את ישראל והנה ידו מצורעת כשלג כלומר כל העונות מדובקין בו ולזה לא נאמר בראשונה ויוציאה מחיקו רק סתם ויוציאה