נחלת יעקב כה

בעצמותם ואוי לאנשים החוטאים כי גמלו להם רעה וכל העבירות אינם גזירת המלך רק הודעת המלך שדבר הזה הוא רק למזיק ולזה אף שלא הזהיר לנוכח צריך להזהר לכן צריך לעשות גדרים וסייגות כמו שאדם נזהר בסם המות וחושש אף אלף חששות אף ליגע בו שלא יתדבק בידו מעט ויבא לתוך פיו וכל העבירות הן כמו סם המות וקרא כתיב תמותת רשע רע ואמרינן בש"ס עירובין שהתורה דומה לכפיפה שאין לה אזנים ובא שלמה ועשה לה אזנים ולכך אדה"ר אשר תפוח עקיבו מבריק יותר מאור גלגל חמה ודאי היה יותר חכם לעשות גדרים יותר משלמה ועשה גדרים לאכילת עץ הדעת וזהו כוונת הנחש עם חוה בזה ששאל הנחש לחוה אף כי אמר אלהים לא תאכלו וגו' פי' ששאל אותה ב' דברים א' וכי אמר אלהים לא תאכלו לשון רבים והוא לא הזהיר רק לאדם כמבואר בקרא שאמר הקב"ה ומעץ הדעת לא תאכל לשון יחיד ולכך לא הזהיר. ב' וכי הזהיר הקב"ה מכל עץ הדעת ולמה עשיתם גדרים לעצמיכם ואוסרים עצמיכם בדבר המותר לכם על מגן. והשיבה חוה אמת כי מפרו הגן נאכל, אך מפרי העץ אשר בתוך הגן אמר לא תאכלו ולא תגעו בו פי' שהוא דומה כאילו אמר לא תאכלו ולא תגעו בו כי אמר פן תמותון ולא אמות אתכם שלא יהיה הוא הממית רק שהעבירה בעצמה הוא הממית ולזה אמר תמותון להורות שימות מעצמו מחמת עשיית העבירות הממיתות בעצמן ואין זה גזירת המלך רק הודעת המלך לזאת מחויב אנכי לעשות בעצמי לטובתי אף שלא הזהיר הקב"ה אותו וגם לעשות גדרים שלא יבא לדבר המזיק ואמר הנחש לא מות תמותון שהעבירה אינה ממיתה בעצמה רק שהן צורך גבוה שאין רצונו שישתנה כוונתו כמו שהיה בשעת הבריאה ואינו רק גזירת המלך ואינו מחויב רק מי שהזהיר ומי שלא הזהיר אינו מחויב וגם אין מחויב להגדיר עצמו בדבר שלא נגזר וזהו כוונת המדרש שדחפה עד שנגעה בו ופי' שאי אפשר להיצה"ר לפתוח בדבר איסור חמור רק מקודם מפתה אותו לעבור על הגדרים שגדרו חז"ל וממילא בא אח"כ לגוף הענין וקרא צווח הוי מושכי העון בחבלי שוא וגו' וזהו ג"כ כוונת עשיות הנחש עם חוה מקודם דחפה עד שנגעה בו ופי' שפיתה אותה שתעבור על הגדר ומן הקל תבוא אל החמור ועד שהיה לו כח עליה לפתות על לבה ולומר כשם שאין מיתה בנגיעה וכו' כיון שהוא רק גדר בעלמא כך אין מיתה באכילה כיון שלא הזהירה לנוכח ואח"כ היה להנחש עזר להחטיא את האדם ע"י פיתוי חוה אף שלאדם הוזהר לנוכח

ארורה האדמה בעבורך קוץ ודרדר תצמיח לך וגו'. לכאורה אין לו הבנה כי אין זה קללה כי מה יזיק לו אם תצמיח קוץ ודרדר כשתצמיח גם תבואה ורש"י ז"ל דחק עצמו בפירושו והנראה כי בכדור הארץ יש בו צמיחת דבר טוב ויש בו ג"כ צמיחת דבר רע דהיינו סמים הממיתים וסמים המזיקים צומחים מהארץ וההפרש אשר ביניהם כי הטוב צריך יגיעה וכמאמרם ז"ל כמה יגיעות יגע אדה"ר וכו' משא"כ דברים הרעים צומחים מאליהם ואלו אם היו הדברים הרעים ללא תועלת ודאי לא היה הקב"ה בוראם וכבר ביארו חז"ל שאין פעולות רק בפעולות הקב"ה ומבואר במדרש שע"י ג' דברים שאל דוד עליהם למה נבראו והוצרך לשלשתן ועינינו הרואות כי אפילו הסמים הממיתים הן באים בתוך הרפואות אך ההפרש שביניהם הסם המות אף שירפא לא ילקח רק במשקל כי מעט יותר מזיק משא"כ הדבר הטוב לא במשקל נאכל ואדרבה בקללה נאמר ואכלתם במשקל וכן היא בריאות האדם ששם הקב"ה בשכלו הזך להשיג כל השגות הטובות וכל המדות הטובות. אמנם גם בו יש בכח השגתו להשיג גם הדברים הרעים כעין גאוה וקנא' ושנאה ואפיקורסית וההפרש שביניהם כעין צמיחות האדמה שכל השגות הטובות צריכין לימוד ויגיעה רבה משא"כ אם אדם רוצה לטמא את עצמו אינו צריך לשום טרחה ויגיעה וידוע ג"כ שאם לא היה הדברים הרעים שבשכלו לשום תועלת לא הי' הקב"ה שם בשכלו כח להשיג את הדברים אלו כלל ומצאנו כל הדברים המכונים ברע הרבה קנו שלימות ודביקות רק בזה בפנחס נאמר בקנאו את קנאתי. באליהו נאמר קנאת ה' צבאות בהקב"ה נאמר כי גאה גאה קנא ונוקם לכן אמרו שצריך להיות בת"ח שמינית שבשמינית גאוה, אמנם ההפרש בין המדות הטובות למדות הרעות אף שהן לפעמים טובות היא ג"כ כהפרש שיש בין הסמים הרעים והטובים, כי לפעמים משתמשין אף בסמים הרעים כגון לרפואות והיינו שמדת הגאוה והקנאה כשמשתמשין בהן לתועלת הטוב צריכין להיות במשקל כעין מאמרם בגאוה בת"ח שמינית שבשמינית משא"כ בדברים שהן טובים בעצמותן כתורה וחכמה אין צריך להשתמש בהן במשקל והנה בתחלת בריאת האדם נאמר ואנכי עשיתי אח אדם ישר והיה בהשגת שכלו רק טוב כמלאך אלהים ולא היה צריך יגיעה לשום דבר טוב והטוב היה מאליו ויצמח בשכלו ואם הוצרך להשתמש באיזה דבר רע בעצמותה רק שהוא עשוי לתועלת טוב היה צריך ליגיעה כמו שמיגעין עצמן עכשיו להשיג הדברים שהן טובים בעצמותן כי שורש בריאותו היה רע וטוב וכמו כן היה בריאת הארץ והעולם רע והטוב ההוא נצמח מאליו בלי שום יגיעה ואמרו ובכתובות דף קי"א) עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות ואם זה אחר התיקון מכ"ש שהיה זה בשעת בריאת אדם קודם הקלקול ואם היו צריכין לאיזה דבר רע להשתמש בו תועלת טוב היה צריך יגיעה כי מדרגת העולם מן האדם הוא כמדרגת העבד מאדונו כמ"ש בעל תו"ה ולזאת אחר שחטא אדה"ר ונשתמש בהשגתו לדברים הרעים ונאבד ממנו השגות אמיתיות שנברא לזה ונשתמש בהשגות טוב ורע כמ"ש