נחלת יעקב כ

דמקודם נברא חומר היולי והוא ממלא כל חלל השמים ואח"כ הלביש החומר הזה בד' צורות היסודות בחלק הסמוך לגלגל צורת אש, ולמטה צורת אויר ואח"כ צורת המים וצורת ארץ ומחמת תנועות הגלגלים נתהוה ערבוב בהיסודות ובזה נתהוה כל המרכבים וכתב הרמב"ם דחומר החמור וחומר הסוס אחד הם רק חילוק ערבוב צורות היסודות יש ביניהם, וא"כ בראשונה נברא ביום א' החומר והצורות של השמים וארץ, וחשוב כאלו נברא עמהם כל תולדותיהם שהבריאה ביום א' היה יש מאין ובשאר הימים יש מיש, ולהחומר קרא תהו כמ"ש רש"י ז"ל שאדם תוהא עיי"ש והיינו שאין בו שום ממשות שישיג אותו האדם, ומה שאמרו שהוא קו ירוק שמקיף כל העולם נעשה מזה החומר ונקרא מקיף שהוא התוך ושרש של כל העולם ומה שקורא אותו קו ירוק הוא מפני שהחומר הוא סיבת ההעדר, ובערוך כ' שירוק הוא מלשון שנתהפכו כל פנים לירקון, והוא שהולך דם הנפש. ולזה אמר שממנו יצא חושך דהיינו ההעדר והמות שמחשיך כל העולם. והוא בסיבת החומר וידוע שהצורות אשר מתחלפין תמיד על החומר נקראין בשם מים כמו מים המרוצין. ואבן יקרא על היסוד כמו שנאמר (בראשית מ"ט) משם רעה אבן ישראל ופי' הראב"ע דאבן הוא עצם הדבר. ולכך מכנה אותו הש"ס בשם אבנים מפולמות שיוצאין מהם מים מפולמות פי' בריאות וחזקות וכן פי' הערוך, וחושך על פני תהום זה צורת האש שהוא יסוד אש כמבואר במורה וברמב"ן ורוח אלהים זה האויר על פני המים זה יסוד המים. ותראה היבשה זה הארץ, ומה שאמר ביום ב' יהי רקיע שמקודם נברא רק חומר השמים. ולבסוף הלבישו בצורה ונקרא רקיע וזהו יתחזק הרקיע וזה שאמרו ג"כ שהמלאכים נבראו ביום ב' אף שמקודם נברא אצילות בריאה יצירה עשי' דק שהמלאכים הן כחות כי הכוחות נקראו ג"כ בשם מלאכים כמו שאמרו חז"ל אין לך כל עשב ועשב שאין מלאך מכה אותו ואומר לו גדל. וכן אמרו מלאך נכנס בבטן אשה ומצייר צורת הולד ופי' במורה שכח הצומח בעשבים יקרא מלאך, וכן כח המוליד נקרא גם כן מלאך. וזהו שאמרו מיכאל מותח בצפון וזהו ע"ד מליצה. דהנה החוקרים אומרים שהסיבה שהארץ מונח באמצע שהרקיע מושך מכל צד ולזה אמרה תורה שמעיקרא לא היה בדבר שום כח רק תולה ארץ על בלימה וזה שאמרו במדרש להגיד כח מעשה בראשית לבשר ודם א"א. היינו שא"א לאדם להשיג מן השכליים הנבדלים שנבראו קודם שמים וארץ. וראשית הגילוי להשיג הוא מהשמים וכמו ראשית גוים עמלק. שפירושו שעמלק נגלה בראשון להלחם עם ישראל. וכן וירא ראשית לו. שפירשו ראשית הכיבוש וכמו כן כאן הכוונה על ראשית הגילוי הוא שמים וארץ. ולכך סתם וכתב והתחיל מבריאת שמים וארץ וכאילו כתב ראשית הגילוי היא שמים

יהי אור ויהי אור, כמדרש מהיכן נברא אורה מלמד שנתעטף הקב"ה בשמלה והבריק מזיו הדרו מסוף העולם עד סופו. והוא תמוה דהא כל הנבראים נבראו יש מאין וא"כ מה הוא השאלה על האור מהיכן נברא. ונראה לפרש דהיה קשה לו שבכולן נאמר ויהי כן וכאן נאמר ויהי אור משמע דנברא אור אחר, וע"ז שאל מהיכן נברא כיון שכל הנבראים במאמר נברא וזה האור שלא היה בו מאמר מהיכן נברא וע"ז השיב שלא היה צריך מאמר לאור הבריאה שנתעטף באור הראשון כשמלה והבריק מזיו הדרו מסוף העולם ועד סופו הכוונה נראה לומר שאמר על דרך מליצה שאור הראשון שהוא עטופו של הקב"ה והוא האצילות והאור הב' הוא רק כבריקת אור היוצא דרך מסך מבדיל. שאינו רק כבריקת האור מאור הראשון ופי' של מאמר ויהי אור היינו שכבר אמר שאצילות נברא מקודם

יום אחד ברש"י ז"ל לפי סדר הפרשה היה לו לכתוב יום ראשון ע"ש. ונראה לפי שהבריאות שהיה ביום א' לא השוו לכל הברואים שהיו בשאר הימים בכמה דברים שביום א' היה הבריאה יש מאין משא"כ בשאר הימים הי' הכל יש מיש שכולם נבראו ביום א' כמ"ש רש"י ז"ל בפסוק אלה תולדות השמים ע"ש וגם שביום א' היו כולם רוחניים היינו שכל הנאצלים ואף השמים וארץ היינו החומר היולי של השמים וארץ והצורה שאין להם מציאת גושמי לכך נכתב יום א' לומר שבריאת יום א' אין להם חיבור עם הבריאות שנבראו בשאר הימים

יהי רקיע פי' רש"י ז"ל יתחזק הרקיע ע"ש, פי' שביום ראשון לא נבראו רק חומר היולי של הגלגלים וביום שני ניתן לו מציאת נשמי

בתוך המים פרש"י באמצע המים העיקר כפי' האלשיך והכוונה דהיינו שהוא אמצעי בין בריאת הרוחניים ובין המיים כעין שאמרו החוקרים שהקוף הוא אמצעי בין הבהמה לאדם כמי כן השמים הם אמצעים בין הגשמיים והיוניים שאינו גשמי ממש וזהו כוונת רש"י ז"ל במ"ש כמו שיש הפרש בין המים שעל הרקיע לרקיע כמו כן יש וכו' פי' שהמים הם כינוי למצואים הרוחניים שעל הרקיע וכמו שיש ריחוק מציאת בהרקיע נגד מציאת הרוחניים כן יש ריחוק מציאות ברקיע נגד מציאות הגשמיים

ברש"י ד"ה עץ פרי שיהיה טעם העץ כטעם הפרי והיא לא עשתה כן לפיכך