נחלת יעקב קלז

על הרעות הידועים שהי' בזמן החורבן, והי' כמה מיני רעות והרעות האלה הי' טוב להא מות ובכל מיני הרעות הי' להאומות נקמות גדולות וזה הי' הטוב להם ועל מיני הרעות לא הי' חילוק בנקמות ועל הכל הנקמה שוה. לכן נאמר טוב בלשון יחיד וזהו שאמר מפי עליון לא תצא, דלא נעשה בניסים ונפלאות ולא יקרא שם ה' על הרעות רק כשבאין לעושה תשובה ומעולם לא באו דרך נס ומזה ניכר שאין להאדם להתלונן (והוא מגזירת מתאונן) על היסורין הבאין עליו רק על החטאים שעשה. וזה שנאמר ה' איש מלחמה ה' שמו כלומר אף שבעונשין אין ראוי ליחס עליהם שם ה' מ"מ כשהוא לוחם בשביל ישראל מיחס שמו ה'

פרשת יתרו

וצוך אלהים ויכלת עמוד. פרש"י צא והמלך בגבורה אם מצוך לעשות כן תוכל לעמוד ואם לא לא תוכל. ולכאורה הוא תמוה, דודאי אם לא יצוה ה' אותו בוודאי לא יוכל לעמוד, גם זה מאת אלקים הוא ומה"ת לא יוכל לעמוד כשיעשה, רצון הקב"ה. אמנם נראה כוונתו כי רש"י ז"ל בפ' דברים כתב בפסוק איכה אשא לבדי טרחכם, אם אמר לקבל שכר לא אוכל, ובפסוק לא אוכל לבדי אפשר לא הי' משה יכול לדון וכו' אלא כך אמר להם הקב"ה נטל את העונש מכם ונתנו על הדיונים. וזהו מאמר יתרו אף שאני אומר לך ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל וכו' אין כוונתי שאתה בעצמך תבחרם כי אדם יראה לעינים והמעמיד דיין רע כאלו מעמיד אשירה ועתיד הקב"ה לפרע ממעמידיהם. וא"כ הדר דינא דמעיקרא וכאלו אתה דן בעצמך ועדיין העונש נשאר עליך ולזה אמר לו שמה שאני אומר לך שתבחר אנשי חיל שידונו עמך ונשאו אתך היינו אם צוך אלקים שהשם יתברך בעצמו יבחרם כי אלקים יראה ללבב אז ויכולת עמוד כי אז ונשאו אתך משא"כ אם לא יצוה אלקים פירוש כי בעצמך תבחרם בלא ציווי אלהים ואתה תהי' המעמיד דיינים לא תוכל לעמוד פי' כי אז לא נתקן המעוות כי המה לא ישאו אתך ואדרבא עונש קלקולם יהי' עליך וממילא לא תוכל לעמוד: פרשת תשא

בסוף ד"ה ואם אין. ובזה יובן כוונת הפיוט בר"ה היום הרת עולם וכו' דהנה הטעם שנקבע דינם למשפט. דהנה בר"ה דף כ"ז בתוס' ד"ה כמאן מצלינן כתב בשם רבינו תם דבתשרי עלה במחשבה להבראות ולא נברא עד ניסן והנה רש"י ז"ל פ' בראשית כתב שבתחלה עלה במחשבה לבראות במדת הדין וראה שאין העולם מתקיים הקדים מדת רחמים ושתפה למדת הדין והיינו דכתיב ביום עשות ה' אלהים וכיון שמחשבת הבריאה הי' בתשרי והי' במחשבה במדה"ד לכך נקבע יום זה ליום הדין. ומעשה הבריאה שהי' בניסן והי' במדת הרחמים גם כן לכן כל הגאולות היו בניסן. והנה לשון הרה נאמר גם כן על המחשבה כמ"ש (תהלי' ט') הרה עמל וילד שקר שהוא לשון מחשבה כמו (איוב ט"ו) הרה עמל וילד און ופי' הרלב"ג חשבו וישתדלו. וזהו כוונת הפיוט היום הרת עולם כלומר היום הי' מחשבת בריאת עולם ולכך היום יעמיד במשפט אם כבנים אם כעבדים היינו כי ידוע שהצדיקי' שעושין רצינו של מקום נקראים בנים למקום ורשעים שאינם עושין רצינו של מקום נקראין עבדים. וזהו שאמר היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים אם כבנים אם כעבדים דהיינו שהמשפט יהיה אם יקבלו עונשין העוונות בעוה"ז כבנים דהיינו צדיקים. אם כעבדים דהיינו כרשעים שיקבלו העונשין בעולם הבא. וזהו שאמר אם כבנים רחמינו כרחם אב על בנים דלפעמים היסורין של עוה"ז הם לטובה. כמבואר בסוף יומא בד' חלוקי כפרה דיסורין ממרקין רק, מבקשין שיהי' ברחמנות. ואם כעבדים כלומר שאם ח"ו הננו מחויב' להיות כעבדים שדינינו לגיהנם שהוא עונש קשה עינינו לך תלויות עד שתחננו. היינו מבקשים חנינה שתוציא כאור משפטינו איום קדוש: