נחלת יעקב קלא

ג' ע"ש: והנה על המקובלות לכאורה קשה הא כל האומות מקובלים באמונה שלהם מאבותיהם. ולזה נראה בוודאי בעניני האמונה שנוגעים אל השכל יכול להיות שאבותיהם טעו בשכלם כי החכמים מועטים ויכולים אותם ששכלם עכור להשתרש באמונה רעה עד שמנחילים לבניהם אמונה כוזבות משא"כ בדבר המקובל על ידי מעשה שאירע בפנינו שראו בעיניהם ודאי אי אפשר לומר שכל האבות מהמון רב הזה המציאו דבר שקר לאמר לבניהם שראו בעיניהם אותות ומופתים מאחד עפה שראוי להחזיקו באלוה למען יהי' מוריש לבניו אמונה כוזבות ולא יתאוה להוריש לבניו אמונה אמיתית רק לפעמים האב טועה בשכל ועי"ז מוריש לבניו אמונה כוזבות אבל להמציא מעשה כוזבות שהחוש מכחיש ודאי לא חשיד אינש בזה ומכ"ש לחשוד המון רב שכולם ימציאו מדעתם כוזב אשר החוש מכחישו זה ודאי אי אפשר. לזאת המעשים אשר מספרים כל האומות להחזיק אמונותיהם והמעשה הוא מקובל מאבותיהם ודאי אמת ואין ספק בו כי אין ראיה גדולה מהמקובל אך ללמוד מאיזה מעשה האמונה זה צריך לחכמים גדולים מאיזה מעשה יש ללמוד דבר האמונה כי לפעמים יש לחשוב אף לדבר שהוא נראה במופת כי על המופתים י"ל שבלט וכישוף הוא כמ"ש הרמב"ם אם לא כי חכמים יגידו על זה איזה מופת כי זה מופת חותך אשר א"א להיות רק מאת אלהות וידוע כי הגדה מלשון המשכת הדיבור וסיפור המעשה כמ"ש האלשיך בפ' ויצא וסיפור המעשה הוא מהמקובלות וזהו שאמר שאל אביך ויגדך כלומר סיפור המעשה והנפלאות שעשה הקב"ה דבר זה יודיעוך מאביך כלומר מהמקובלות ידוע לך סיפור המעשים שהן אמת בבירור כי המקובלות הן אמת בודאי זקינך ויאמרו לך זקינך היינו החכמים עפ"י סיפורי המעשים ונפלאות שעשה הקב"ה עמנו ויאמרו לך החכמים שחלק ה' עמו ויעקב חבל נחלתו וראיי' לזה ימצאהו בארץ מדבר ובתוהו יליל ישימון כלומר במה שהספיק אותם במדבר ארבעים שנה אשר אין מקום זרע ונחשים כקורות ועקרבים כקשתות ולא בלה שלמותם ורגליהם לא בצקה וזה ודאי כל החכמים יעידון ויגידו כי זה א"א מבלתי מעשה ה' אלהים חיים וזה מורה כי ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר

האזינו וגו'. פרש"י העיד בהם שמים וארץ שאם יזכו יבואו עדים ויתנו שכרן הגפן יתן פרי' והארץ יבולה והענין הוא מוקשה מאוד דהאיך יתכן עדות כלפי הקב"ה. ונקדים לזה מאמרם ז"ל בפ"ק דע"ז אלא כך אמרו אומות העולם לפני הקב"ה ישראל שקיבלו היכן קיימוה. אמר הקב"ה אני מעיד בם שקיימו את התורה אמרו לפניו רבש"ע כלום יש אב שמעיד על בנו דכתיב בני בכרי ישראל אמר להם יבואו שמים וארץ ויעידו בישראל שקיבלו את התורה כולה וקיימוה. אמרו לפניו רבש"ע אף שמים וארץ נוגעין בעדותן דכתיב אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי אמר להם יבואו מכם ויעידו בישראל שקיימו כל התורה כולה, יבא נמרד ויעיד באברהם שלא עבד ע"ז ובא לבן ויעיד ביעקב שלא נחשד על הגזל תבא אשת פוטיפר ותעיד ביוסף שלא נחשד בעריות יבא נבוכדנצר ויעיד בחנניא מישאל ועזרי' שלא פלחו לצלם. יבא דריוש ויעיד בדניאל שלא ביטל התפלה. יבא בלדד השוחי ואליפז התימני וצופר הנעמתי ויעידו בישראל שקיימו כל התורה כולה שנאמר יתנו עידהן ויצדקו עכ"ל הגמ', והדברים הללו צריכין ביאור היטב. א' היאך שייך לומר שהקב"ה שהוא העד הוא הדיין לפלפל עצמו עם האומות וכי יתראה להם בנבואה או בחלום ידבר בהם. ב' תמוה היאך שייך לומר שיפסלו הקב"ה לעדות. ג' וכי יקומו נמרוד ולבן והאחרים תחיית המתים שיבואו להעיד בהם. ד' וכי או"ה אומרים שאברהם ויעקב והאחרים הנחשבים במאמר הזה לא קיבלו התורה הא הם אומרים שישראל באותו הדור לא קיימו. ה' קושיות מהרש"א אמאי לא חשיב בלעם שהי' ג"כ נביא. ו' פלא בעיני וכי בלדד וחביריו היו כל אחד אצל כל אחד מישראל לומר שיעידו עליהם הא הם א"י כ"א בנבואה. ונבואה הוא מאת הקב"ה ופסלוהו לעדות. ובביאור הדברים נראה מקודם נקדים מ"ש זה כמה פעמים דכל היכי דהש"ס רצה ליישב שלא וקשה על משפטי השי"ת מיישב אותו דרך פלפול כאלו מפלפל עמהם ולכאורה תמוה גדולה על משפטי השי"ת לעתיד לבא. דכתיב בקרא העיר המוצאת אלף תשאר מאה והיוצאת מאה תשאר עשרה. וזה יהי' בזוזי ובזוזי בזוזי כמבואר בכתובות ולמה במצרים כשרצה להמית הרשעים שבדור היה חושך בכדי שלא יראו המצרים במפלתן של רשעים ולע"ל יהי' להיפך שכל האומות יראו במפלתן של רשעים. וליישב זה נראה דהנה הקב"ה יש בו מדת צדיק שהוא מוצדק מכל בריותיו שאפילו רשעים שבגיהנם מצדיקין עליהן את הדין ולכך לע"ל כשירצה להגביה קרן ישראל במעלה שאין למעלה הימנו. וכל הרשעה כלה כעשן תכלה כדכתיב כי אעשה כלה בכל הגוים ואותך לא אעשה כלה וכיון שהאומות יודעין שיש הרבה רשעי ישראל לא יצדיקו עליהם את הדין ולכן מוכרת הוא לכלות כל רשעי ישראל בפרהסיא ולא ישארו רק צדיקים עד שבעצמם יכירו שראוין ישראל להנשא במעלה הגדולה כזו. ויצדיקו עליהן את הדין כמו הרשעים שבגיהנם ואמרו יפה זכית יפה חייבת כמבואר בשיר השירים בקרא דמה דודך מדוד שככה השבעתנו פרש"י שם שכך שואלין האומות לישראל מה אלהיכם