נחלת יעקב קכט

הכתוב לתרץ קושייתו במה שהקשו על מה תוכו עוד תוסיפו סרה לזה אמר הטעם כיון שכבר בחנם ביסורין אולי ישיבו עד שהי' כל ראש לחלי ועם כל היסורין לא זורו ולא חובשו ולולי ה' צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדום היינו ברשעת סדום כי היינו כולנו רשעים ואפילו הטוב שהי' בו לא הי' טוב יותר מלוט וממילא לעמורה דמינו. שהיינו כלים ח"ו בכלל שלא הי' נשאר אפילו אחד כאשר נשאר בסדום לוט כי לוט לא נשאר רק בשביל רות שיצאה ממנו ולזה אמר אח"כ שמעו דבר ה' קציני סדום וכו' למה לי רוב זבחיכם חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי וזהו נראה כמתרץ עצמו על שנתייסרו בתוספות סרה ובביטול המצות. דכיון שהן בגדר החטאים נמאסין לפניו ומסיר השגחתו מהן עד שמניחן תחת המקרה ושנואין לפניו בכדי שלא יתחלל שמו על ידן וזהו שמסיים הוי אנחם מצרי ואנקם מאויבי. פי' כי יש עונש שכוונתו להחזירו למוטב ע"י העונש כאב לבנו ויש עונש שבא דרך נקימה ואז אינו שומרו מהיזק, כי כל מה שעושה בו נקימה יותר הוא משובח בעיניו משא"כ בעונש מאב לבני ששומרו תמיד מהיזק. לזה מסיים ואנקמה מצרי הכל לתרץ הקושיא של עוד תוסיפו סרה. ואמר שהעונש הוא דרך נקימה. וזה ענין המאמר שהתחלנו בו דרעות היינו רעות הנפש שאדם חוטא כדכתיב כי רע ומר עזבך ה' אלהיך וצרות נאמר על צרות הגוף ואם האדם הוא חוטא גדול כ"כ עד שמונעין ממנו דרכי התשובה. הקב"ה מסיר השגחתו ממנו ומוסר אותו ביד מלאכים רעים ומחטיאין אותו. וזהו שאמר עבד שרבו ממציא לו רעות וצרות, היינו שהיסורין הם סיבות לרעתו היינו להחטיא אותו המכונה בשם רוע כלום תקנה יש לו כי אם הי' לו תקנה בשום אופן בעולם. לא הי' הקדוש ברוך הוא מביאו לידי חטא

כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחיתון וגו' דברים הללו תמוהין לכאורה שנבואה נאמרה בסילוק הבחירה כי נבואת משה אמת. והרי הן שוב כמוכרחין להשחית ולסור מן הדרך. לכן כוונתו נראה כי בחיי משה כשהיו ישראל חוטאין. קבלו העונש תיכף כמו בשלח נחשים השרפים וכיוצא. והי' זה לטובה גדולה ששבו תיכף בתשובה ולא הי' עבירה גוררת עבירה ולזה אמר ידעתי אחרי מותי אם תשחיתון ותסורו מן הדרך וקראת אתכם הרעה באחרית הימים כלומר שלא יבוא העונש מיד רק באחרית הימים שיהי' מרוחק השגחתו מכם ויהי' עבירה גוררת עבירה כי תוסיפו לעשות הרע להכעיסו ואמר זה להזהיר את ישראל שיהיו נזהרים מאוד אחר מותו מלחטוא אפילו חטא קל

בילקוט פ' זו. במיתת משה אמר לפניו רבש"ע הנח עין אחת שלי תחת הדלת ויתנו עליו את הדלת שלשה פעמים בשנה ואחי' ולא אמות א"ל רב לך. והוא תמוה. ולפרש נראה דהנה בש"ס איתא שקודם מיתת אדם בא מלאך המות מלא עינים. והוא ג"כ תמוה. שהרי הוא מלאך רוחני. ואין שייך בו עינים גשמיים. ולפרש נראה דעין הוא שם מושאל והושאל שם זה למי שמסביר בשכל איזה דבר אומרים עד שהוא נותן עין לדבר כענין שאמר איוב עינים הייתי לעור ולזה אמר שקודם מותי בא מלאך המות מלא עינים פי' שמראים לו פנקסו הטעם וסיבת מותו ומחמת שהאדם הוא מלא חטאים ופשעים לזה אמר שהוא מלא עינים והיינו שמראה לו באלף טעמים לסיבת מותו והנה משה רבינו שלא הי' לו רק חטא אחד הוי כאלו סיבת מותו אין לו רק עין אחד ומבואר במפרשים שאם לא הי' משה מת לא היו ישראל חוטאין ולא היו גולין מארץ ישראל. וא"כ יש לייחס קצת חטאינו וגלותינו לחטא משה. כיון שאלו לא הי' משה חוטא אף אנחנו לא היינו חוטאין. ובשיר השירים בקרא דאם חומה היא ואם דלת היא. פרש"י דאם ישראל יהיו כדלת שתפתח לכל האומות להיות באים בהם וכו'. והנה משה הי' סניגור גדול לישראל ותמיד הי' שם נפשו תחת ישראל כמו שאמר מחני נא מספרך. וכך אמר כאן בבא עת מותו והי' יודע כי אחרי מותו השחת תשחיתון כמו שאמר כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחיתון לזה אמר משה הנח לי עין אחת שלי פי' שיתלה הכל שהוא בסיבת חטא שלי ואנכי אקבל העונש. ומה שאמר שלשה פעמים בשנה פי' כי מבואר בזוהר ששלשה פעמים בשנה נכנסין הישראל לדין עד שיוגמר דינם. והוא ר"ה ויוה"כ והושענא רבא ולזה אמר שיתנו הדלת ג' פעמים בשנה פי' שאותן הג' פעמים בשנה שהם נזכרים לפניך בדין תשים חטאם תחת עין שלי היינו תחת העבירה שלי ואמר ואחיה ולא אמות פי' כי המעמיד תלמיד הגון נקרא חי ואם ישראל נשארו זכאין יהי' חשוב אצלי כאלו הוא חי משא"כ כשיהיו ישראל נחשבים כחוטאים יהי' נחשב כמת והשיב לו הקב"ה רב לך פי' כי רב לך מצות לישראל צדיקים ולהיות חשוב כחי

פרשת האזינו

האזינו השמים ואדברה ותשמע וגו' פירש"י שתהיו עריבים בדבר והוא תמוה שהקב"ה הוא העד הוא הבע"ד. לכן נראה כוונתו כי בעל חובת הלבבות כתב שמדרגת הטבע מהתורה כמדרגת העבד מאדוניו וזהו שאמר כאן בשם ה' האזינו השמים ואדברה כלומר שהכריח השמים והכוכבים שיתנהגו עפ"י התורה והמצוה והטביע כך בטבעם שיתנהגו עפ"י מעשה בני אדם