נחלת יעקב קכו

ספק שהבחירה חפשית אבל הכא שאמר על העבר קשה מי איכא ספיקא קמי שמיא הלא קמי שמיא גליא. ועתה אשוב ידי להשיב על הכל דהנה אמרו חז"ל הצדיק נוטל חלקו וחלק חבירו בג"ע והרשע נוטל חלקו וחלק חבירו בגיהנם והוא תמוה לכאורה שכביכול עול הוא בחוקו ית' כי מה לו להעניש את הרשע על העבירות שעושה הצדיק וגם ענין הערבות עצמו הוא תמוה להעניש אפי' אחד בשביל שעשה א' עבירה בסוף העולם וגם (בע"ז דף ד') אמרו שעתיד הקב"ה לשחוט להיצה"ר בפני הרשעים והצדיקים. והרשעים נדמה להם כחוט השערה והצדיקים נדמה להם כהר הללו בוכין והללו בוכין ואף הקב"ה תמה עמה' שהוא תמוה דהיצה"ר יראה לאחד מהם כזה ולאחד מהם כזה גם תמוה שהצדיקים בוכין ומה שהקב"ה תמה. לכן נראה דבגיטין ודף י"ב) אמרו דהני תרי דהוה איגרי בהו שטן כל בי שמשי והוי קא מינצי בהדדי איקלע ר"מ לההוא גברא עכבינהו תלתא בי שמשי עד דעביד להו שלמא שמע דקאמר ווי דאפקא ר"מ לההוא גברא מביתא וכן ידוע מה שכתבו המפרשים לפרש קרא דעתה ידעתי כי אשה יפת מראה את דהוא משום דמקודם לא היה לאברהם שום השגה בגשמיות ובבואו למצרים מקום זוהמא וטומאה אף הוא הורד ממדרגתו עד שנפל בהשגת טוב ורע ומזה הבין אברהם גודל הטומאה שבמצרים עד כי נקל בעיני' הריגת נפשות בשביל זנות. וכן היה חטא דור הפלגה שרצו להגביר הטומאה בארץ במעשיהם הטמאים עד שהקב"ה בעצמו אמר ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות היוצא מזה כשיש רשעים המוסיפים כח בטומאה מזיק לצדיקים וצריכין לעצה עצמם ללחום עם היצה"ר ולהיפך כשיש רוב צדיקים מחלישין כח הטומאה וקל להרשעים לכבוש היצה"ר וזה ענין הערבית כי אל דעות ה' ולו נתכנו עלילות ולפעמים כשהצדיק חוטא ונותן כח בהטומאה עד שאין כח להרשע ללחום נגד כוחות הטומאה משא"כ אילו לא הי' הצדיק חוטא היו כוחות הטומאה נחלשין והי' כת להרשע לכבוש היצה"ר בנקל ולזה היו דורו של משה כולם צדיקים וכן כשישראל חטאו נזדמן חטא למשה כמו שאחר גם בי התאנף ה' בגללכם ולפ"ז אתי שפיר שלרשעים מראין להם היצה"ר כחוט השערה וקל לכבשו כמ"ש הוי מושכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה. וכאשר רבו עונות הרשעים מוסיפין כח בטומאה ועושין אותו כהר ולזה מראין לצדיקים את היצה"ר כהר מאחר שכבשו אותו אף אחר שנעשה כהר ע"י עונות הרשעים ומה שאמר הללו בוכין והללו בוכין שגם הצדיקים מאחר שגם הם קצת גורמים במה שהרשעים עושין אותו כהר שאילו היו הם צדיקים כמשה הי' נקל להשעיר יכבשו ומה שאמר שאף הקב"ה תמה עמהם מ ה כלומר שברוב חסדו להגדיל שכרם עשה הדבר הזה הגדול וכאילו יש תמהון גדול במה שכבשו הר כזה – ולפ"ז אתי שפיר שאמרו שהרשע נוטל חלק הצדיק בגיהנם כי החטא קל שעשה הצדיק היה בגרמת הרשע שהוסיף כח בטומאה עד שלא הי' כח להצדיק לכבשו וכן מגיע הזכיות של הרשעים לצדיקים מחמת שהם גרמו בעשיית הטוב שעשו הרשעים במה שהחלישו כת הטומאה וישרו דרך לפני הרשעים שיהיו יכולין לכבשו במקצת – וידוע ששכר הצדיקים הוא הכל לעוה"ב ועונשים בעוה"ז ואצל הרשעים הוא להיפך ולכך השכר שמגיע לצדיקים במה שהיו גורמין לרשעים העשיות הטוב מקבלו ג"כ לעוה"ב והעונש שמגיע לרשע במה שהי' גורם להחטא שעושה הצדיק מקבלו בעולם הבא וזהו כוונתם במה שאמרו שהצדיק נוטל חלקו וחלק חבירו בג"ע דהיינו שמקבל שכר בעשיית הטוב משל הרשע מחמת שהוא הי' הגורם מקבלו בעולם הבא והרשע מקבל העונש שגרם החטא שעשה הצדיק בגיהנם כי עונש הרשע בגיהנם הוא. עוד נקדים הקדמה אחת מ"ש הר"ן בדרשותיו דרוש ה' הטעם מה שלא בחר אברהם מלהתחתן בכנעני' ובחר להתחתן בלבן ובתואל שלבן הי' רשע שאין כמוהו שביקש לעקור את הכל עכ"ז בחר ביותר בלבן הטעם שאף שהאדם בחירי במעשיו עכ"ז הא לא יוכל אדם לכפור שלא והי' הכנה במזג האדם במדות טובות ורעות ואילו תכונת נפשיית נמשכות ונשתלשלות מאבות ובנים לפי שכוחות טבעיות נמשכות אחר המזג של החומר לתת הכנה למדה טובה או רעה ולזה היו כאשר הי' בני כנען בטבעם בתכונות הרעות כמבואר בפסחים קי"ג כאשר צוה כנען את בניו אהבו את הגזל אהבו את הזימה אל תדברו אמת ולזה ברחו האבות מלהתחתן בהם ולהתדבק בלבן שלא הו' בתכונות אלו הגם שהי' עובד עבודה זרה לפי שאותן התכונות הרעות שהיו בכנען מתעברות ונמשכות לזרעם וז"ש (ירמי' י"ב) כה אמר ה' אנוש לשברך נחלה מכתך כמו חלאי הגוף הנקרא בספרי רפואות חלאים ירושת משא"כ חטא ע"ז שהוא רק בנפש לבד לא יתעבר לבניו כי אין להנפשות קורבה אבל אותן התכונות רעות כמו הקנאה והשנאה ואכזריות ורכילת ותאוה עושים רושם רע בגוף כי כמו שהליחות פועל במדות כך המדות פועל בליחות כי כמו שהדם בלבו יותר חם הוא יותר מוכן אל הכעס כן תתחייב שמי שירגיל עצמו בכעס תמיד מרתיח דם לבבו להטות טבעו שיהי' מוכן אל הכעס וברוב יהי' טבע הבנים שוקד אל טבע האבות ולכן תכונות אנשי כנען הי' מתחייב שימשוך לבניהם אחריהם משא"כ לבן שהי' עובד ע"ז לא יתחייב שתהי' הטבע נמשך אחריו עכ"ל היוצא לנו מזה שהתכונות הרעות שבאדם נמשך לצאצאיו וצאצאי צאצאיו ואינו מזיק לאנשי הדור