נחלת יעקב קכב

מאה מנה חשובים מאוד דיכול לקנות בעדם מאה אבנים טובות נהי דמורה הלשון דמאה אבנים טובות חשובים יותר ממאה מנה מ"מ מורה ג"כ דמאה מנה חשובים יותר מאבן טוב אחד. ולפ"ז א"ש דבכאן לכאורה קשה דלפי הס"ד דקיים אמרינן לימד לא אמרינן, דהיינו לימוד של עצמו כדמוכח מדברי התוס' ולכאורה תמיה מאוד דהא ת"ת הוא אחת ממ"ע של תורה וכיון דאמרינן דקיים זה כל מה שכתוב בזה דהיינו שלמד כל התורה כולה הוא שבח יותר גדול מקיים כל התורה לפי הס"ד ושפיר אמר דלמד כל מ"ש בזה לא אמרינן רק לחזקי' וע"ז מקשה שפיר דהא קיום כל התורה עדיף מלימוד כל התורה דהא אמרינן גדול ת"ת שמביא לידי מעשה אלמא שמעשה הקיים כל התורה עדיף מלימוד כל התורה משא"כ בקידושין שנחלקו אם ת"ת או מעשה גדול ע"כ א"א לומר דפליגי לענין נתינת שכר של הקב"ה דזה דמי להא דמקשה בכ"מ הילכתא למשיחא וכן א"א לומר דפלוני איזה גדול במעשה יותר דמה נ"מ לדינא בזה, וע"כ דפליגי אם לבטל ת"ת מפני מעשה. וע"ז מוכיח שפיר מהא דתלמוד גדול דמביא לידי מעשה וכיון דמעשה הוא רק מעשה פרטי וידוע שתלמוד דף אחד בלול מכמה הלכות מעשים ובוודאי דעדיף ממעשה פרטי שהרי לימוד זה מביא להרבה מעשים כן נלפענ"ד ליישב

יפתח ה' לך את אוצרו הטוב. בריש פ"ק דתענית אמרינן ג' מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו ביד שלית, מפתח של גשמים, מפתח של חי', מפתח של תחיית המתים. מפתח של גשמים דכתיב יפתח ה' לך את אוצרו הטוב. בתוספות שם הקשו דהא מפתח של גשמים ותחיית המתים נמסרו לאליהו ולאלישע ועוד הקשו בתוספות דלא השיב מפתח כלי זעמו. והמהרש"א הקשה דאמאי לא מייתי קרא וירא ה' כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ונראה ליישב דהא וודאי דאין כוונת הש"ס לומר דאין מוסר אותו לשליח כלל לעולם ומדקאמר לא נמסרו שהוא לשון עבר מוכח שכוונתו לומר כשהקב"ה עושה נסים בשלשה דברים הללו אינו דומה לשאר נסים דאפי' בקריעת ים סוף אמרו חז"ל תנאי התנה שיקרע. והיינו דבהיות שהכל גלוי וידוע לפניו וצופה ומביט עד סוף כל הדורות. והי' גלוי לפניי כל הנסים והטביע כך בטבע בשעת יצירת בראשית ומסרו לשרי הטבע וזה כוונת אמרם תנאי התנה הקב"ה ואמר כאן שהנסים כג' דברים הללו לא נמסרו לשרי הטבע בשעת יצירת בראשית רק נשארו ביד הקב"ה לבד וזה כוונת רש"י כגון ירוקמי' שר הברד וכו' שהן השרים הממונים משעת יצירת בראשית ולזה אמרו לא נמסרו בלשון עבר דהיינו בשעת יצירת בראשית אבל ודאי שהקב"ה מסר אותן לצדיקים שבכל דור ודור לעת הצורך כמ"ש בחוני המעגל שמתחטא כבן לפני אביו ועושה רצונו וכן אלישע ושונמית שאמר את חובקת בן. וטעם חשיבות אלו שנשארו ביד הקב"ה לבד, נראה שהנסים שנעשו לכל ישראל הוא מוכרח ואינו תלוי בבחירה תדע דהא בשעת קריעת ים סוף אמרו דהללו עובדי ע"ז וכו' ואפ"ה נקרע הים וכיון דהדבר מוכרח ואינו בבחירה ולכך הותנה במעשה בראשית אבל הנסים שנעשו ביחיד שהדבר תלוי בבחירה ובהכשר מעשיו וכיון שהדבר תלוי בבחירה לא הי' אפשר להתנות במעשה בראשית ולכך לא הביא קרא דפקידת שרה כיון שאז הי' שורש לכל ישראל הי' ג"כ הדבר מוכרח ולכך לא הביאו ג"כ מפקידת לאה שהיא שורש לכל השבטים רק פקידת רחל שהי' יוסף עתיד לצאת מלאה ונתחלף דינה להיות לבת כדי שיצא יוסף מרחל וכיון דפתיחת רחמה של רחל ביוסף ניסא דיחיד הוא לא היה אפשר להתנות במעשה בראשית וחשיב נמי גשמים כי כבר כתבתי ההפרש שבין מטר לגשמים שהמטר יורד בטבע שהותנה בשעת יצירת בראשית שלפעמים נמנע בחטאינו ובתפילתינו הוא שלא ימנע אבל הגשם הוא השפע טוב היורד מהקב"ה ולא נמסרו לשרי הטבע וכן תחיית המתים שעתיד להיות בסוף יהי' ביד הקב"ה כיון שהן לצדיקים שנפשותם הם למעלה משרי הטבע ולזה לא חשיב פתיחת כלי זעמו שזה יהי' ליום הדין הגדול כמ"ש התוס' אחר ביטול כל הטבע כדכתיב ההרים ימושו ולכך א"צ לחושבם ולכך מקשה הש"ס שפיר דאמאי לא חשיב פרנסה דפרנסת ישראל הן תחת יד הקב"ה בעצמו בלבד ולא נמסרו לידי שרי הטבע

ולא תסור וכו' ימין ושמאל ללכת אחרי אלהים אחרים. רימז בזה כי אם תסור ימין ושמאל בדקדוק קטן ממה שציוותה התורה, סופך שתלך לעבוד ע"ז כמאמרם ז"ל כך דרכו של יצה"ר היום אומר לו עשה כך והיום אימר לו עשה כך ואתר כך אומר לו לך עבוד ע"ז משא"כ בשומרי דרך ה' תכבד העבודה לעלות במעלות לזכות את נפשו וכל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו. וזהו ענין אמרם ז"ל (שבת פ' כ"ב) הבא לטהר מסייעין לו והבא לטמא פותחין לו והנה מה שאמרו בטהרה מסייעין ובטומאה פותחין הוא מטעם שאמרו חז"ל יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ולולי שהקב"ה עוזרו לא הי' יכול לו. וכיון שצריך עזר מהשי"ת לכך אמרו מסייעין מה שאין כן בבא לטמא דכיון שבקל בא לטומאה לכך אמר בזה פותחין דבפתיחה בעלמא סגי דלפול מן הגג בדחיפה בעלמא סגי, אך לעלות לגג צריך טרחא יתירה כי היצר עומד לנגדו. ובזה יובן מאמר חגי הנביא כה אמר ה' צבאות שאל נא את הכהנים תורה לאמר. הן ישא איש בשר קודש וגו' והוא תמוה דבכל תנ"ך לא נמצא ששרץ נקרא בשר קודש. וגם הלשון כן העם הזה אין לו פירוש. וגם מה שאמר בטרם שום אבן על אבן.