נחלת יעקב קכ
Nachalat Yaakov 120 · נחלת יעקב · free full Hebrew text
Open in the reader →זה אתי שפיר הא דלעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה והיינו אפילו לרבנן דלא מצלינן רחמי אקצירי ואמריעי', אבל הוא עצמו יכול לבקש רחמים תמיד כשהוא מתעורר בעצמו לבקש עזר מהקב"ה אז הקב"ה עוזרו ואין הקב"ה צריך שוב לייסרו לעוררו לתשובה כיון שהוא מתעורר בעצמו וע"ז אמר שאם יחלה אומרים לו הבא זכות והפטר קמ"ל בזה לעוררו לבקשת רחמים לעולם, כי מלבד שהבקשת רחמים צריך שלא יתלה היא ג"כ בסכנה עצומה שאם יחלה אומרים לו הבא זכות והפטר דהיינו אף שעדיין לא הגיע הזמן דהנה בש"ס (תגיגה פ"ק) אמרו ר"י כי מטי להאי קרא קבכי יש נספה בלא משפט מי איכא דאזיל בלא זימני' ומשני אין והביא מעשה דמרים מגדלא שער נשיא שאמר היכי יכלית לי' קא שגרא תנורא שקלא אותיבתא אכרעא קדח איתרע מזלא ואייתית דלכאורה תימה האיך אתרמי לי' הא מלתא הא אין אדם נוקף אצבעו מלמטה עד שמכריזין עליו למעלה. ולפמ"ש אתי שפיר דיש להסביר גם כן דברי התוס' דמתי יחלה נגזר ומתי יתרפא לא נגזר והיינו דהא דאמרינן דאחר גזר דין אינו מועיל תשובה היינו שאינו מועיל תשובה לעקור הגזר מכל וכל אבל מכל מקום מועיל קצת ואפילו חרב חדה מונחת לו על צווארו של אדם לא ימנע עצמו מן הרחמים ומן התשובה ולכך אם הוא מאותן שמונעין ממנו דרכי תשובה אין גוזרין עליו רק שיחלה ואז מועיל תשובה וזכות ובקשה ובזכותו יכול להנצל ואם אין זכות אין ניצול מהחולי הזה. ולזה אתי שפיר יש נספה בלא משפט כלומר כי לפעמים כשלא נתחייב עונש מיתה המיתה לא נגזר עליו בראש השנה וביום הכפורים רק החולי וכיון שלא שב מחמת החולי הוא מת מעצמו וזה הי' ענין מרים שנחלית בגזירת השי"ת וכזה שלא שבה בתשובה ממילא הי' יכול להמיתה ולזה אמר אם יחלה אומרים לו הבא זכות והפטר כי הבריאות והמיתה לא נגזר עליו רק ממנו הוא ואפילו אם החולי בא עליו כדי לעוררו בתשובה כשאינו מתעורר יכול למות מאותו חולי ולזה אמר שאם יחלה אומרים לו הבא זכות והפטר. והא שהקשו התוס' מהא דאמר ר"י הנכנס לבקר את החולה כו' יש לתרץ דהנה בר"ה (דף י"ז) אמר אילפא רמי כתיב ורב חסד וכתיב ואמת, בתחלה באמת ולבסוף ורב חסד, ועיי' מהרש"א שהקשה דהי' לו לכתוב בהיפוך ואמת ורב חסד ולתרץ נראה דבמדרש אמרו משל למלך שנשבע בכעסו להשליך אבן על בנו ואח"כ ניחם ויעץ עם יועציו איך יעשה אם ישליך האבן בראשו ימיתוהו, ואם לא ישליך יעבור על שבועתו ויעצוהו יועציו שיפוצץ האבן לחתיכות קטנות וישליך אחד אחד בראש בני ויקיים שבועתו והבן ישאר בחיים וכן הוא בש"ס פ"ק דע"ז אם בפידו להם שוע בישראל אני נפרע מהם מעט מעט ולפ"ז א"ש מעיקרא ואמת דהיינו שחותכין הדין הצרה המגיע לו באמת אך העונש המגיע לו כפי האמת נוהג אותו ברב חסד שנפרע במעט מעט כפיד של תרנגולת ולזה בש"ס אמרו מעיקרא באמת ולבסוף ורב חסד ובקרא כתוב להיפך דבדין שלמעלה ודאי נתרץ מעיקרא כפי האמת ואח"כ עונשין האמת עפ"י רב חסד, משא"כ לדידן ניכר הרב חסד מעיקרא ולבסוף כשיעשה העונש במעט מעט נגמר האמת ובזה יש לפרש הפסוקים (ישעי' כ"ח) את מי יורה דעה ואת מי יכין שמועה גמולי מחלב עתיקי משדים כי צו לצו קו לקו זעיר שם זעיר שם כי בלעגי שפה ובלשון אחרת ידבר אל העם הזה אשר יאמר עליהם זאת המנוחה הניחו לעיף וזאת המרגעה ולא אבוא שמוע והי' להם דבר ה' צו לצו קו לקו זעיר שם זעיר שם למען ילכו ויכשלו אחור ונשברו ונוקשו ונלכדו, ומסיים ושמתי משפט לקו וצדקה למשקלת. והכוונה כי הקב"ה עשה משמרת למשמרת ומצותיו למען לא יבוא ח"ו לעבור על גוף האיסור וזהו שאמר בכפל הוא על ריבוי סייגים אי נמי כי יש שני מיני עניני מצות מצות עשה ומצות לא תעשה קו לקו היינו כשעוברין אני נפרע מהם מדה כנגד מדה בכדי שידעו ויזכרו וישובו כדכתיב כדרכיך עליך אתן וידעו כי אני ה' מכה זעיר שם זעיר שם כלומר שהמדה כנגד מדה לא נפרע בשיקול גמור בפעם אחת כי ח"ו אם ימצה עומק הדין מי יקום ולא נפרע מהם רק מעט מעט כפיד של תרנגולת והיינו זעיר שם. והנה לנער המבין ברמיזה או בדחיפה אחת הוא מבין מה שמרמזין לו, משא"כ הכסיל ובער יותר ממה שממעטין בעונש סובר כי הוא על דרך שחוק כמ"ש שלמה המלך ע"ה תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה וכן אם מוכיחין הכסיל בלשון אחרת ודאי שלא יתן אל לב כן העם הזה אשר אמר אליהם וגו' כלומר זאת האמירה אשר אני אומר זאת המנוחה הניחו לעיף וזאת המרגעה מלשון רוגע הים, כלומר שהרעש שמרעיש עליכם הסיבה הוא מה שלא אבו שמוע והי' דבר ה' צו לצו למען ילכו ויכשלו אחור כלומר מה שמרבין באזהרות וממה שממעטין בעונש, ומה שמכוונין שיהי' קצת מדה כנגד מדה זהו אצלם לילך ולכשול אחור מחמת קנאה ושנאה חולקין על תוכחת המוכיח עד שתוהין על הראשונות עד שנשברו ונלכדו. וכן שמעו דבר ה' כו' מושלי העם הזה כי ידוע שהנביאים מכנים מאותן המתלוצצים על המוכיחים ואומרים עליהם דברי ליצנות ומשלים ככתוב בספר יחזקאל לא ואמר עוד משל הזה וכמו כן אומרים למשל כרתנו ברית את מות כי שמנו כזב מבטחינו כלומר שהן חוסים עצמם במה שמכחישין לכל דברי המוכיחין ועושין כל דבריהם שקר וכזב לכן כה אמר ה' בעל הרחמים המקדים רפואה למכה הנני יסד