עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › נחלת יעקב

נחלת יעקב קיב

Nachalat Yaakov 112 · נחלת יעקב · free full Hebrew text

Open in the reader →

וינגושו כדי שלא ישמט בשנת השמיטה ע"כ הזהיר הכתוב שלא ינגושו בחוזק אף שיגרום שישמט כל החוב

אפס כי לא יהי' בך אביון כלומר כי כל האזהרות של השמטה הוא רק אם אין ישראל עושין רצונו של מקום כמ"ש רש"י כי כשעושין רצונו נאמר לא יהי' בך אביון ואתה לא תעבוט ולא יהי' הלוואה כלל בישראל ולא יצטרכו ללות זה מזה כלל וזהו שאמר אף שאני מזהירך משמיטות חובות הוא רק אם ת"ו לא תהיו עושין רצונו אפס כלומר שתראו שתעשו רצונו של מקום כדי שלא יהי' בך אביון ואז לא, תעבוט

ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל וגו'. ולשון לבבך תמוה כי לשון לבבך משמע בשני יצרך ועל יצר טוב לא שייך לומר לא ירע. ולכן נראה דהאי כי בגלל הדבר הזה מוסב על בתתך לו כי אמרו חז"ל הנותן צדקה לעני בשביל שיחי' בנו הרי זה צדיק גמור וזה שאמר ולא ירע לבבך דהיינו שני יצרך בתתך לו כי בגלל הדבר כלומר אף שתתן לו כדי שיברכך ה' לא ירע לבבך כי באמת אף שנותן באופן הזה ג"כ הוא צדיק גמור וממילא לא ירע להיצ"ט וגם לא להיצר הרע לא ירע על שחיסר ממונו כיון שידוע שיברך הקב"ה אותך אמנם אינו דומה עושה מצות צדקה לשמה לאומר הנני נותן סלע זה לצדקה ע"מ שיחי' בני. ולזה כוונו חז"ל בפ"ק דב"ב וילבש צדקה כשריון מה שריון זה כל קליפה וקליפה מצרפת לחשבון גדול אף צדקה כל פרוטה ופרוטה מצרפת לחשבון גדול. ר"ת אמר מהכא כבגד עידים כל צדקותינו מה בגד זה כל נימא ונימא מצרפות לחשבון גדול וכו' נראה דכוונת הש"ס במשלים אלו דהנותן צדקה לשמה מדמין אותו לשריון שכמו שהשריון הוא דבר המגין כמו כן צדקה כזו מגין מן היסורין כדכתיב וצדקה תציל ממות אמרינן לקמן שצריך דוקא נותנה ואינו יודע למי נתנה נוטלה וא"י ממי נוטלה אבל הנותן צ שלא כדינו אינו מצלת כדמשמע התם מדמה אותם לבגד עדים דכמו שבגד עידים מ"מ מלביש הוא ה"נ צדקה כזו תשוב עכ"פ כבגד עדים וכשאין עושה כלל נחשב כערטילאי ממצות צדקה ונראה דלזה כוונו חז"ל בסוטה דף ל"ח אין נותנין כוס של ברכה לברך אלא לטוב עין שנאמר טוב עין הוא יבורך אל תקרי יבורך אלא יברך והוא תמוה דמה הי' קשה לו על הפשוט כדכתיב יבורך ועוד הא קיי"ל אורח מברך, ונ"ל עפ"י מ"ש הכוונה עד"ז דאף מי שאומר סלע זו לצדקה ע"מ שיחי' בני הרי זה צדיק גמור. מ"מ לא מקרי טוב עין אלא מי שהוא נותן בשביל שהוא מרחם על העני זה הנקרא טוב עין והי' קשה להם מה דכתיב טוב עין הוא יבורך הא אפי' אם אינו נותן צדקה רק בשביל עצמו הוא מתברך אמנם כשה וא טוב עין ומשפיע לאחרים שלא בשביל עצמם מעורר גם כן צנור המשפיע לאחרים וזה כוונת הש"ס א"ת יבורך אלא יברך דהיינו שמשפיע לאחרים בזכותו וזה א"א כ"א ע"י מי שהוא טוב עין וזהו כוונתן ג"כ אין נותנין כוס ש"ב אלא למי שהוא טו"ע דהרמב"ם במ"נ ח"א כתב דהא דאמר בש"ס שנותנין כוס של ברכה לדוד בעת הגאולה דהיינו שכוס של ברכה נקרא שפע שמשפיע על ידו וזהו כוונתן כאן אין נותנין כוס של ברכה לברך פי' אין ממשיכין השפע אלא למי שהוא טוב עין

עשר תעשר בפ"ק דתענית אשכחי' ר"י לינוקא דר"ל אמר לי' מאי עשר תעשר א"ל עשר בשביל שתתעשר א"ל מנא לך הא מלתא א"ל זיל נסי, א"ל ומי שרי לנסות הקב"ה והכתיב לא תנסו א"ל חוץ מזו דכתיב ובחנוני נא בזאת וגו' והנה יש בכאן תמיהות רבות. א' דבקרא כתיב תעשר והוא דרש תתעשר. ב' דא"ל מנא לך הא הא קרא יתירה קדרש. ג' דא"ל זיל נסי היאך שייך לומר לקטן שינסה במעשר הא קטן לאו בר חיובא הוא במעשר. ועוד דממ"נ אי כל המעשרים מתעשרים, וכל מי שאינו מעשר מתרושש למה הי' לו לומר זיל נסי הול"ל בא וראה כל המעשרים עשירים המה ודאין מעשרים נתרוששים ואי הוי לפעמים אף מי שאין לו כלל מה לעשר נתעשר וכן לפעמים מי שמעשר מתרושש א"כ למה אמר לו זיל נסי ועוד דמה"ת ישתנה מצות צדקה משאר מצות דאסור לנסות בהן. לכן נראה דהתינוק הבין מה שאמר לו בשביל שתתעשר כוונתו כמו למען יאריכון ימיך הנאמר בשאר מצית דהיינו ששכר מצוה הוא אורך ימים ובשכר מצות צדקה הוא עשירות ולכך הוקשה לו מנא לך הא דמה"ת ישתנה מצוה זו משאר מצות דכתיב בהו אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד ודרשו חז"ל למיימינים בה דהיינו העוסק בתורה לשמה אורך ימים להם ולמשמאילים שבה דהיינו העוסקין שלא לשמה עושר וכבוד ובצדקה תהיו אפי' בלשמה עושר וכבוד ומה שאמר לו זיל נסי נראה דהנה לכאורה קשה דאמאי לא נדרש עשר תעשר כמו ביעקב עשר אעשרנו לך ודרשו חז"ל שני מעשרות דהיינו חומש. לכן נראה דבאמת נדרש כן. דהנה מבואר דיש ג' גבולים במעשר א' במעשר גמור הוא חיוב כשאר מצות עשה ובוודאי בזה אסור לנסות רק צריך ליתן לשמה. ב' שיתן שתי מעשרות דהיינו חומש ודבר זה אינו חובה ויוכל להתנות בו תנאי דהא יעקב ג"כ התנה בו תנאי שאמר אם תתן לי להם וכו' עשר וכו' והתנאי הוא כעין נסיון שאמר אם יהי' כך אעשה כך. ג' יותר מחומש יש בו איסור כמו שאמרו חז"ל המבזבז אל יבזבז יותר מחומש וזה שאמר זיל נסי כלומר מה ששאלת לי על מעשר השני ואמרתי לך בשביל שתתעשר כוונתי