נחלת יעקב י

עדי תתעצם נפשו בו להיות עצם נבדל ונושא קיים. ואולם צריך אדם להתבונן לבל יתחכם הרבה ויטריח שכלו להשיג למעלה מהשגתו ועי"ז ימצא ליאות בשכלו ויחשכו כוכבי נשפו אף במה שהיה בידו להשיג מקודם. ויתנהל לאטו לרגל המלאכה אשר לפניו כפי הכנתו נפשו לקבל ומה בצע אם המשפיע ישפיע לפי כחו אבל המקבל אינו יכול לקבל רק כפי כח הכנתו. וכמ"ש בזה הרב המורה ז"ל חלק א' פל"א ול"ב. וכבר נמצא כת הקודמת אשר דברו סרה על ה' באמרם כי יש בו כיליות וצרות עין לבלתי השפיע לכל איש רוח נבואה ומעלות השכליות, ולא מחכמה שאלו על זה כי מאתו יתברך שמו לא יבצר להשפיע לכל איש בהפלגה יתירה ואם קצתם גרועים מקצתם הוא לטבע הנושא ההוא שלא היה מוכן לקבל והיה מהנמנע אצלו לקבל צורה מעולה מזו. ובזה חתם החכם את דבריו מציאות כל הדברים טוב מהעדרם והקב"ה בטובו ישפיע לכל אישי הנמצאות מעלה היותר מובחרת אשר יוכלו שאת כפי כח הכנתם בחומרם ונפשם – ובזה אני בא להבין דברי חז"ל במדרש רבה פ' ויקהל ראו קרא ה' בשם בצלאל הה"ד (ישעי' מם) אל מי תדמיוני ואשוה, בשר ודם אם מהלך באפילה ובא אדם והדליק לו את הנר אין צריך להחזיק לו טובה ואני הבריות ישינים ואני מעלה להם את האורה ואין צריכין להחזיק לי טובה הוי אל מי תדמיוני ואשוה, וכבר שיערנו בכוונתם ז"ל בזה. כאשר נתבונן בהבדל שבין ענינים הרוחנים ובין ענינים גשמים כי ענינים החומרים כל אשר יתרבו המלאכות ויצאו אל מציאות יותר מתגלה הם בעילוי רב אל הקודמת. ובענינים הרוחנים כל אשר יתרחק משרשו ויתגלה יותר על ידי ריבוי העלולים כל עלול פחות מעילתו והסיבה לזה כי בענינים גשמים אחר הפעולה אין עוד התיחסות להפעול אל הפועל ואם יעדר הפועל לא יעדר הפעולה בסיבתו לכן יתכן שתגדל מעלת הפעולה מהפועל לא כן בדברים הרוחנים כל עלול טמון בקרבו כח עילתו ומהוה אותו בכל עת ולא יצויר העלול בהעדר העולה והואיל והעלול אין לו שום כח בלי העילה אין אפשרות שיהיה גדול במעלה ממנו והאריך בדברים אלו בספר הפרדס שער המציאות פ"א, והרב המורה ז"ל חלק א' פס"ט הביא סכלות המדברים בזה באמרם אילו יצויר העדר הבורא ית"ש לא תתחייב העדר הדבר אשר המציאו כמו שלא תתחייב העדר הפעולה בהעדר הפועל ולעג עלימו כי אם היה השם ברוך הוא פועל לבד כדרך הפועל שאינו בורא יש מאין רק שמלביש צורה אחרת להדבר הנפעל לא היה הפעול צריך אליו בהמשך עמידתו אבל בהיותו יתעלה צורת העולם פועלו ותכליתו ובלעדו מאומה אין ואיך יצויר הפעול בלתי הממשיך עמידתו וקיומו. ואל הענין הנפלא הזה כיוונו חז"ל במגילה י"ד ובברכות יו"ד אין קדוש כה' כי אין בלתך אל תקרי בלתך אלא לבלותך שלא כמדת הקב"ה מדת בו"ד מדת בו"ד מעשה ידיו מבלין אותו אבל הקדוש ב"ה מבלה מעשה ידיו אין צור כאלהינו אין צייר כאלהינו אדם צר צורה ואינו יכול להטיל בה רות ונשמה כו' הקדוש ב"ה צר צורה כו' ומטיל רוח ונשמה כו' כיוונו אל ענין המעולה הזה להבדיל בין פעולת הפועל בדברים גשמיים לדברים רוחנים. כי מעשה בשר ודם מעשה ידיו מבלין אותו כי אין להפועל שום כח בהמשך עמידת הפעול וקיומו והקב"ה מבלה מעשה ידיו כי לא יצויר המסובב בלתי הסיבה כי הוא הממשיך עמידתו וקיומו. והטעם לזה כי אין צייר כאלהינו בשר ודם צר צורה ואינו יכול להפיל בה כו' ואינו אלא פועל לבד ואינו נקראת כולו על שמו כי עושה יש מיש רק שמלביש להפעול צורה אחרת והקדוש ב"ה צר צורה ונופת בו נשמה קרבים כו' רמזו בזה כי הוא העושה, הכל יש מאין והכל בסיבתו כביכול – ואמרו ז"ל במדרש פ' קדושים שני פרשיות כתב לנו משה בתורה ואנו למדין אותן מפרשתו של פרעה הרשע כתוב והיה רק למעלה יכול כמוני ת"ל רק גדולתי למעלה מגדולתך ואנו למדין אותה מפרעה הרשע אמה תהיה על ביתי יכול כמוני תלמוד לומר רק הכסא כו' גדולתי למעלה כו' והדין קדושים תהיו יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם ועוד אנו למדין מפרעה הרשע ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה יכול כמוני ת"ל אני פרעה גדולתי למעלה מגדולתך והדברים הללו איך להם ביאור ויובן ענינו כאשר נשים לב כי מלבד ההבדל הנזכר בין פעולת הקב"ה לבשר ודם. יש לנו הבדל והוא עיקר אמונתינו אמונת היחוד כי הבורא יתב"ש הוא האחד האמיתי ואין בו תואר נוסף על העצם כי אינו מורכב משני ענינים וכל תואריו חכמתו וקדושתו הוא עצמו וכמו שהאריך בזה בספר המורה ז"ל ובשמונה פרקים ובחובת הלבבות בשער היחוד. והקדוש ב"ה הוא מחויב המציאות ואינו מקבל מזולתו ואנו וכל צבאיו הם אפשרי המציאות בסיבתו, וענינים אלו כולם בכלל המקרא הזה באומרו כי קדוש אני שהוא עצמות הקדושה וקדושתו הוא עצמו, ובאומרו קדושים תהיו כי קדוש אני ה' ואתם הבאים בסיבתו צריך להיות בכם כח המסבב והואיל וקדושתם תלוי בקדושת הבורא ית"ש מסתמא כח המסבב גדול מהסיבה, וכ"ז מרומז בפרשת פרעה הרשע שעשה עצמו אלהי כמבואר במדרשות, ונודע כי פרעה שם המלוכה והיה עושה הבדל בינו ובין יוסף בשני הענינים כי יוסף נתמנה למלך מפי אחרים והוא תואר נוסף על העצם מה שא"כ אני פרעה שהוא המלוכה והמלוכה הוא עצמו אתרי שנולד בחינת אלהי ולא יאתה מלוכה בעצם והוא כמו מחיוב המציאות כביכול לזה אמר יכול כמוני ת"ל אני פרעה גדולתי למעלה מגדולתך, והשנית כי יוסף בא בכחו של פרעה