נחל יצחק חלק א ג

הודעה כבר ידוע מש"כ כמה גאונים קדמאי ובתראי נ"ע איך מוזהרים אנחנו לשמור ולקיים כל דינא דמלכותא ולהיות נזהר מגזל ועושק עכו"ם והביאו ע"ז ראיות חזקות ומוכרחות אשר אין להשיב עליהם ועיין מה שכתב הבאר הגולה בח"מ סי' שמ"ח ס"ק ה' ובסי' תכ"ה ס"ק שי"ן וכן הוא בהקדמת שער המלך בסופו בזה"ל לכן אחי שמעו נא לקולי וחיו למדו בתורתנו לאהבת השם ולאהבת הבריות להשלם היותנו על פני האדמה כי לכך נוצרנו שמרו משפט ועשו צדקה עם כל ישראל עם כל אינו יהודי ואהבו למען תאהבו עכ"ל וכן ידוע לכל בני עירי אשר דרכי מעולם להזהיר על זה בדרשותי באזהרות שלא יעלה על דעת אדם שיש חילוק בעשיית עול בין יהודי לאינו יהודי והכל יודעים כשבאים לפני אנשים לתווך ולפשר איזה ענין ביניהם שלא אחלק שום חילוק כלל בין יהודי לאינו יהודי ח"ו בשום דבר כי כן הוא הדין ע"פ תוה"ק: ועלינו להתפלל בשלום אדונינו הקיסר החסיד יר"ה ובשלום כל יועציו ושריו מגדול ועד קטן ירוממם ה' כלם והנה נודע בשער בת רבים כי כמה פעמים דרשתי בקהל עדתי להזהירם לקיים את אשר אמר שלמה המלך ע"ה (משלי כ"ד) ירא את ה' בני ומלך וכו ומזהיר אנכי להתפלל תמיד בשלום אדונינו הקיר"ה והצלחתו אשר בשלומו שלום לכל החוסים בצלו ועל הצלחת ושלות השרים היושבים כסאות למשפט מלבד כי הם מחזקים את חברת האנושי ויפקחו על כל הנוגע לכללות המדינה להיות שלום והשקט בכל גבולינו וב"א על מקומו יבא בשלום נוסף ע"ז יתנו עוז ותעצומות לכל דתות אנשי המדינה וביאור הענין הוא ע"פ הא דברכות ד' ג"ח ובשו"ע או"ח סי' רכ"ד הרואה את המלך מברך אשר חלק מכבודו כו' ואשר נתן מכבודו כו' אנו מחויבים לעבוד את ה' ולשמור מצותיו באמונה כן חלק הקב"ה מכבודו למלך ב"ו וצוה אותנו לשמור פקודיו בחקי המדינה באמונה וזה שאמר ירא את ה' בני ומלך ועם שונים אל תתערב וגו' ופיד שניהם מי יודע והוא ירא את ה' ואח"כ המלך ועם שונים אל תתערב אלו שמשנים ממצות השם והמלך אל תתערב להיות בחברתם ח"ו כי פתאום יקום אידם ופיד שניהם היינו אותן העוברים על מצות ה' ועל מצות המלך מי יודע כמה גדול שברם וכן מצאתי באבן עזרא שפירש כן להך דפיד שניהם ועיין בסנהדרין ד' ס"ו ע"ב ובקדושין ד' ל' ועיקר הטעם הוא דבמה שיהיה ירא את המלך יקיים ע"י זה מצות ה' ומוראו. כי כן צוה לנו ה' כמאמרם בסנהדרין ד' י"ט וד' כ"ב ובשא"ד שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך וכן הוא במלכי או"ה כמו דאמרו בזבחים ד' ק"ב לעולם תהא אימת מלכות עליו שנאמר וירדו כל עבדיך אלה אלי כו' והטהרש"א בח"א שם כתב בזה"ל דמלכותא דארעא בעין מלכותא דרקיע והמזלזל בכבודם כאלו פוגע בכבוד המקום עכ"ל המהרש"א וכן הוא במנחות ד' צ"ח ואמרו שם דשער המזרח עליו שושן הבירה צורה כדי שתהא אימת מלכות עליהן כדי שידעו מהיכן באו ויתנו הודאה למלכות: ואמרו בזה לשון לעולם להורות ג"כ ולכלול דאף בחדרי משכבך מחויב אתה במוראו וכמו דאמרו בב"ב דף ד' גבי הורדוס המלך וכמש"כ הרמב"ם הל' מלכים פ"ב ה"א בזה"ל כבוד גדול נוהגין במלך ומשימין לו אימה ויראה בלב כל אדם כו' משום דמצווה הוא ע"ז ביראה פנימית בלב שלם וזהו כוונת הפסוק (משלי כ') נהם ככפיר אימת מלך מתעברו חוטא נפשו דאימת מלך יהיה עליך כמו אימת נהמת כפיר ומסיים דלא נימא דזהו רק לפנים ויראה חיצונית כמו אימת הארי דאינו רק בגופו ולא בנפשו הוא ע"כ אמר ומתעברו היינו מי שמכעיסו הוא חוטא נפשו דע"י זה נעשה חטא וחסרון בנפשו דהוא עבירה בעצם כמו כל החטאים דהם חסרון בנפשו לפי דזהו צווי ה' ליראה את המלך ובאחת מכל מצות ה' וכן מצווים אנחנו לאהוב את המלך באהבה שלימה ובאמונה ולהתפלל בשלומה של מלכות כמבואר באבות פ"ג כדכתיב בעזרא (ו') די מצלין לחיי מלכא ובנוהי ובירמי' (כ"ז) הביאו צואריכם בעול מלך בבל ועבדו אותו ועמו וחיו וכן אנו מצווים להתפלל בשלום המדינה ג"כ כדכתיב (ירמי' כ"ט) ודרשו שלום העיר והתפללו בעדה אל ה' כי בשלומה יהיה לכם שלום. וכן אמרו ביומא ד' ס"ט דאמר שמעון הצדיק לאלכסנדר מוקדון בית שמתפללים עליך ועל מלכותך כו' וזה זמן כביר שאמרתי דרוש א' לכבוד אדונינו הקיסר החסיד יר"ה במקהלות עם לפני השרים הגדולים שהיו שם והנני להעתיק קצתו בזה"ל והנה ת"ל כי זיכה ה' אותנו בכבוד אדונינו הקיר"ה כי עושה צדקה וחסד כל הימים עד למרבה וקרא דרור לכל אנשי מדינתו לרבבות עד אין מספר ועלינו להודות לה' ולשבחו ולברך את אדונינו הקיר"ה בכל יום ויום ועליו שייך מה דכתיב במשלי (כ') חסד ואמת יצרו מלך היינו ישמורו אותו וסעד בחסד כסאו דהנה בפרשת ויחי בפסוק ועשית עמדי חסד ואמת פירשו דהעושה חסד ואינו מצפה לתשלום גמול נאמר עליו כי עשה חסד ואמת וכמו כן בחסד הקיר"ה מה שעושה רק חסד וטוב זה נקרא חסד ואמת דהא מצינו אף בפרעה ששיעבד אותנו במצרים בחומר ולבנים עכ"ז אמרו בזבחים ד' ק"ב לעולם תהא אימת מלכות עליך ויליף זה מן מה שאמר מרע"ה לפרעה וירדו כל עבדיך אלה אלי ובמש"כ המהרש"א שם וכן אמרו שם מלך הוא והסבר לו פנים משום שאנו חייבין בכבודו ולעבדו בלב שלם אף אם אינו מתנהג במדת החסד וכן אמרו בכתובות ד' קי"א שהשביע הקב"ה אותנו שלא ימרדו במלכות ואף אם לא יעשה המלך חסד עם עמו ג"כ מחויבים אנחנו מצד חוב השבועה לעבדו בלב שלם באמונה ולשמור כל פקודיו ומצותיו וע"כ כשעושה חסד עמנו מקרי חסד של אמת שאינו מצפה לתשלום גמול שלנו דעל כל האופנים מחויבים אנו כן וע"כ גדול מדת ההפסד של אדונינו הקיר"ה ביותר ממעשה החסד של כל האדם ועליו נאמר וסעד בחסד כסאו כי מיד שזיכהו ה' לישב על כסא הקיסריות התחיל לעשות צדקה וחסד עם כל ואותו חסד ואמת שלו ישמרו אותו בכל תהלוכותיו ובכל אשר יפנה יצליח ועיני עבדיו רואות ושמחות ירום ונשא וגבה מאד אמן כן יהי רצון: ואמרו בברכות ד' נ"ח פתח ד' שילא ואמר לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת כו' לך ה' הממלכה כו' בריך רחמנא דיהב מלכותא בארעא כעין מלכותא דרקיע ויהב להו שולטנא ורחמי דינא ופירש המהרש"א שם דהגדולה והגבורה זהו הדין ותפארת זהו הרחמים זהו מדות הקב"ה וכן במלך בשר ודם יהיב להו רחמי דינא וגם זהו נכלל במה שמברכין שחלק מכבודו למלך ב"ו וקב"ה מנהיג את העולם במדת הדין ובמדת הרחמים כ"כ במלך ב"ו אף כשעושה משפט בחייבים ג"כ הדין הוא מעורב ברחמים וכביכול כמו מלכותא כו' והארכתי בכ"ז לצורך הענין שהי' אז הרי דמצינו דחז"ל שבחו והודו לה' על מה שמסר התנהגות עולמו בידי המלכות ונתן להם משפטים וחקי המדינה כפי רצונם: ונתבאר כי ע"פ דין תורה אנו מחויבין בכבוד המלך ולעבדו באמונה כמאמרם כתובות ד' קי"א שהשביע הקב"ה אותנו שלא ימרדו במלכות וכן קיי"ל דינא דמלכותא דינא ועלינו החיוב ע"פ דיני התורה לשמור משפטיו כפי חקי המדינה שחקק לנו הכל לטובת המדינה וטובתנו הן מצד הדין כי דינא דמלכותא דינא וכן משום חיוב שבועה שהשביע הקב"ה אותנו כל הדינים והפלפולים הנאמרים בספרי בענין דיני ממונות הכל נאמר בזמנים הקודמים אולם בזמן הזה ענינים כאלו והם רק כפי חקי המדינה ואין לנו לערער ח"ו אחר יסודתם ומטרתם ועכ"ז מקור הדינים לא זזו ממקומם ע"ד דרוש וקבל שכר וכמו כל העוסק בהלכות שאינם נוהגים בזמננו וכמש"כ כמה גאונים בספריהם היקרים כי כידוע לכל באי שער וגם תועלת רב מזה לכמה דיני איסור והיתר הנוהגים בכל זמן: